"אני אדם רגיש מאוד"

כמה שעות לפני המשחק החמישי והאחרון בסידרה הענקית בין מכבי לפנאתינייקוס התקיימה אסיפת הקבוצה הצהובה במקום לא שגרתי: האיצטדיון האולימפי באתונה. שמעון מזרחי היה נרגש. "דיברתי איתם. הסתכלתי להם בעיניים ואמרתי: 'אנחנו גאים בכם. הגעתם עד למים, ואני יודע שאתם רוצים לשתות מהם. ואתם בהחלט יכולים להגיע לזה'. אחר כך דיוויד בלאט דיבר. הוא אמר להם שהם עשו את הלא ייאמן. שאחרי עונה כזאת הוא הכי רוצה להגיע לפיינל פור. הם הסתכלו עליו בדממה. ראיתי אותם, הרגשתי אותם. הם היו הכי מחויבים. הם רצו את זה יותר מהכל".

עברו כבר כמה ימים מאז המשחק, אבל מזרחי עדיין מתקשה להירגע. "זה לא דבר קל, 20 אלף אוהדים יוונים. זורקים דברים, מבעירים מדורות, נפצים. מסנוורים את יוגב אוחיון ואת דווין סמית' בקרני לייזר. בגלל זה הם החטיאו. ידעתי שהשופטים לא יתערבו בזה, גם שופטים רוצים לצאת ממקום כזה בשלום".

מה עבר לך בראש אחרי שפניני הישווה?
"הרגשתי שאנחנו עושים את זה. ראיתי את זה קורה. אמרתי, או שאנחנו מנצחים או שתהיה הארכה. ואז לקחו לנו את זה. היו שני פאולים על טל בורשטיין, והשופטים לא שרקו. הם רק רצו לצאת משם בשלום. "ניגשתי מיד לחדר ההלבשה. דיברתי עם השחקנים. היתה שם אכזבה, אבל גם המון גאווה. אמרתי להם שאני גאה בהם. שזה היה משחק הרואי. גם דיוויד בלאט אמר להם את זה".

אולי בלי הליגה האדריאטית הכל היה נראה אחרת.
"נכון, זה לא היה קל לשחק גם באדריאטית, אבל אני לא מצטער. לא ידענו עד לאן נגיע השנה ביורוליג, והמשחקים הנוספים נתנו לנו ביטחון. אני הייתי בדעה שגם אם יש בזה צד כלכלי, צריך להניח אותו על כף אחת של המאזניים מול הנזק שעלול להיגרם לשחקנים מריבוי הנסיעות והעומס. ברגע שהתקבלה ההחלטה הבלתי מובנת של המינהלת לשתף במשחקים בארץ רק ארבעה זרים - והרי אנחנו מחזיקים בקבוצה יותר זרים - כל ההיסוסים שלי נמוגו. עונה קודם היה החוק הרוסי, וגם הוא לא שימח אותנו, בלשון המעטה.

"היה ברור לי שאנחנו עלולים להיקלע למצב בלתי נסבל: שלא נעפיל לטופ 16 ונישאר עד סוף העונה עם שחקנים שלא משחקים, לא ביורוליג ולא בליגה. היה בזה גם מסר ליורוליג לגבי הצורך הדחוף בשינוי השיטה ובהוספת משחקים. אני לא יכול לומר שנמשיך בשנה הבאה באדריאטית, כי בשנה הבאה כבר יתווספו עוד שמונה משחקים בשלב של הטופ 16".

ועדיין, השבוע לפני ההצלבה עם פאו היה מטורף.
"אז הנה, אספר לך אפיזודה מחדר ההלבשה בשבוע הזה. אחרי המשחק במוצאי שבת נגד ק.ק זאגרב בנוקיה, דיוויד דיבר עם השחקנים על המשחק שהיה צפוי למחרת, מול ראשל"צ. קטעתי אותו. אמרתי לו: 'אולי תשאל את השחקנים מה הם אוהבים יותר, אימונים או משחקים?' ובתוכי ידעתי את התשובה. היה שם בין השחקנים דיפלומט גדול, דמונד מאלט, שאמר גם וגם. אבל לכולנו ברור שהם מעדיפים משחקים".

בעונה הקודמת, מכבי כן הגיעה לפיינל פור. אחרי שטיאטאה מהמשטח בברצלונה את ריאל מדריד ועלתה לגמר, היא פגשה, איך לא, את פנאתינייקוס, במשחק שהיה עלול לגלוש לערב יום הזיכרון. מכבי נעדרה אז את הרכז המוכשר שלה, דורון פרקינס, שנפצע במשחקי ההצלבה נגד ויטוריה. מזרחי משוכנע שאיתו מכבי היתה חוזרת עם הגביע.

היתה תחושה שלקראת סוף המשחק העדפת לוותר על המשחק מאשר להיכנס להארכה, בגלל יום הזיכרון.
"תראה, אני מוכרח להגיד לך שאתה חד עין או שמישהו נותן לך טיפים. נכון, פחדתי שהמשחק ייכנס להארכה, כי הוא היה צמוד בסוף. ולא רציתי הארכה, גם במחיר של ניצחון. זאת האמת לאמיתה. העיקר היה לשמור על יום הזיכרון".

לא מתאים לך. אתה הרי לא מוכן להפסיד גם במשחק ידידות בליגת הנערים.
"אתה צודק לחלוטין. אבל שאלת אותי שאלה, אני לא יודע לשקר. ככה הרגשתי באותם רגעים. הסתובבתי שם ליד הקיר בעצבנות. אם היינו נכנסים להארכה והיתה צפירה, אז ממילא לא היינו משחקים. אז בשביל מה להיכנס להארכה? אז כן, הכנסתי לעצמי את זה לראש".

הוא בן 72. רק אלוהים יודע מאיפה יש לו הכוחות האלה להעיר על כל שריקה של השופט, לקפוץ אחרי כל סל, לרטון אחרי כל החטאה. בלילות לאחר המשחקים ביורוליג הוא מתקשה להירדם, "אז אני מתיישב מול הטלוויזיה בסלון ורואה סדרות מתח ב?VOD. לוקח את הסדרות האלה של זיהוי פלילי, זה מחזיר אותי לתקופה שלי כחוקר במצ"ח (מזרחי הוא אל"מ במילואים; ע"נ). גם במשחקי חוץ אני מתקשה להירדם, אפילו אם צריך לקום מוקדם מאוד בבוקר לטיסה בחזרה לארץ".

מזרחי אומר שהוא קם בבוקר מאושר. הבעיה היא שלפעמים מרגיזים אותו. "אני קם ברבע לשש ואחרי הקפה אני כבר במוספי הספורט. פעם, כשהיה עיתון 'חדשות הספורט', הייתי מחכה אחרי משחקים של מכבי שעה שלמה, עד 12 בלילה, בפינת רחוב בתל אביב רק כדי לקרוא את העיתון ברגע שהוא הופץ. ביום שלישי בלילה הייתי מחכה בקיוסק בנורדאו פינת דיזנגוף לקרוא את 'העולם הזה'. עכשיו, אם אני רואה מישהו שכתב דברים לא נכונים על מכבי, הראשון שמקבל ממני טלפון הוא ניצן (ניצן פררו, דובר הקבוצה; ע"נ). אני אומר לו, תברר מי, מה, למה. אם יש צורך, אם אנחנו חושבים שהיה ניסיון לפגיעה מכוונת בקבוצה, אנחנו לא מתביישים גם לכתוב מכתבים או להיפגש עם העורך".

אולי מרגיז אותך שפעם כל העיתונות היתה עם מכבי והיום יש גם קולות אחרים?
"תשמע, אני מבין טוב מאוד שבעידן האינטרנט כל אחד מבקש להיות ראשון, ואם מישהו כתב משהו אז אחר צריך להמציא משהו. שימציאו, אבל לא על חשבון מכבי. אני לא מבקש חסדים מאף אחד, לא מאנשים, לא מעיתונאים, בטח לא בחיים הפרטיים שלי, וגם לא במה שקשור למכבי. אבל אני עומד על כך שלא יפגעו במכבי בדברים שהם לא אמת".

בבקרים הוא בכלל נודד בין בתי המשפט לתעבורה - ההתמחות שלו כעורך דין. יום אחד הוא בנצרת, למחרת בתל אביב, מנהל משפטים כל הבוקר. רק בצהריים המאוחרים הוא נוחת במשרד עורכי הדין בתל אביב, חמש דקות ברגל מההיכל שהוא כל כך אוהב.

אי אפשר לא לשאול אותו על המבט הסובל שלו במשחקים. "האמת היא שאני מתוח מאוד. לפעמים המתח מתחיל אצלי מהבוקר של יום המשחק. אני תמיד יודע שאפילו 20 הפרש לא מבטיח כלום".

מאיפה נוצרה לך התדמית הזאת של איש כוחני, קר וקשוח?
"זה בדיוק מה שמאפיין את מי שלא מכיר מישהו וחורץ את הדין לגביו. תשאל את האנשים שסביבי. הם יגידו לך שאני רגיש מאוד, אולי יותר מדי. וזאת לא רק רגישות: זאת התמדה ללא פשרות, מסירות ואמונה בדרך".

אולי זה בדיוק מה שמביא את האוהדים הפנאטיים של קבוצות אחרות לחרוז לך שירי התאבדות.
"אתה יודע מאיפה השירים האלה מגיעים".

מהפועל ת"א?
"נו, אז מה אתה מתפלא. זה מאוד מקומם. צריך לעשות פעם מחקר ולשאול אנשים מה מניע אותם לעשות מעשים כאלה. לכתוב כאלה שירים נגד אדם. אני לא אשכח מה שקרה בשדה דב, כשחזרנו מהגליל העליון ותקפו אותנו, חרטו צלבי קרס על הרכב. פעם שאלתי מישהו: 'תגיד, מה זה? מה אתם עושים?' אז הוא אמר לי: 'אנחנו פשוט רוצים שתהיה יו"ר שלנו'".

אוהד הפועל?
"מה זה חשוב?"

מאחת הקבוצות?
"כן".

הרגיז אותך שהיו כאלה שטענו שאתה לא ראוי לפרס ישראל?
"לא. זה תמיד בא מאותם אנשים ומאותו כיוון".

שוב הפועל?
"אני לא רוצה לייחס".

העונה הנוכחית של מכבי התחילה בתקלה גדולה. ג'רמי פארגו, הרכז המבריק, שבמו ידיו הביא את הקבוצה בשנה שעברה לפיינל פור וקיבל, על פי הדיווחים, חוזה של מיליון דולר, הבריז ממש לפני תחילת העונה לטובת האן.בי.אי. כשמזרחי מתחיל לדבר עליו, הוא נראה כעוס.

"אני חושב שבהחלט נפגעתי. לא רק אני, המערכת כולה. ולכן הובלתי החלטה שאינה נהוגה בתחום הספורטיבי, לתבוע אותו על הפרת הסכם. 43 שנים לא קרה לי מקרה כזה, וגם לא קרה לי שאנחנו נתבע בבית דין או בבוררות בינלאומית. ועובדה שזכינו. לפארגו היה חוזה ברור שהושג בין סוף הליגה לתחילת העונה, וענה על כל הדרישות שלו. לא דיברתי איתו. דיברתי עם הסוכן שלו, אבל הבנתי שהטירוף הזה של האן.בי.אי העביר אותו על דעתו. ומה יצא לו מזה? הוא משחק? מכבי היתה טובה מאוד עם פארגו ותמשיך להיות טובה מאוד בלי פארגו. מי שעשה פה את השיקול הלא נכון הוא פארגו, לא מכבי. הוא יצא קירח מכל הכיוונים, גם בדקות משחק וגם בשכר".

ובכל זאת, לא היית רוצה לראות אותו במכבי ברגעים המכריעים של העונה?
"אני לא חי באילוזיות. אני גם לא מסכים שמכבי העונה היא קבוצה פחות טובה מבשנה שעברה. אני רוצה להגיד לך: אין לנו קבוצה שהיא מצטיינת ומשופעת בכוכבים גדולים, אבל היא קבוצה, תלכיד מצוין, וזה הישג עצום של המאמנים שחיברו אותם ככה. ברור שהייתי מאוד רוצה להיות בפיינל פור. אבל הסידרה הזאת של חמשת המשחקים היתה בשבילי פיינל פור יותר גדול מהפיינל פור עצמו. צריך לקחת מזה דוגמה בארץ ולקיים גם כאן סידרה ולא משחק אחד שיקבע מי האלופה".

התקלה השנייה העונה היתה הליכתו של ג'ורדן פרמאר. מזרחי הוא זה שדחף להביא אותו כשהחלה שביתת השחקנים באן.בי.אי. "זה היה אחד הדברים הטובים שעשיתי במועדון", הוא אומר, "המאמנים לא האמינו ששחקן כזה יסכים להגיע לכאן. וכמה קל היה המשא ומתן איתו. וכמה הוא רצה לבוא. זאת היתה הנאה צרופה לראות את המשחק שלו. הוא בחור צנוע, והעזיבה שלו העציבה אותנו ואותו. הוא מאוד מתגעגע אלינו".

סופו יישאר בעונה הבאה?
"עוד לא עשינו דיון בעניין. בשנה שעברה הוא נתן עונה נהדרת. העונה, אחרי הפציעה בברך, הוא קצת ירד. אבל הוא הוכיח את המחויבות שלו, ושהוא חלק בלתי נפרד מהקבוצה. המאמנים יחליטו לגביו".

הנדריקס יישאר?
"הוא שחקן מפתח, נעשה הכל שיישאר".

פפאלוקאס? מאלט? בלו?
"מאלט, על פי החוזה, חוזר לשרלרואה. על פפאלוקאס המאמנים יחליטו. ולגבי בלו, רצונו של אדם כבודו. הוא מאוד קשור למשפחתו, לאישה ולילדים. בלו הוא מקצוען אמיתי, הוא תמיד ראשון בחדר הכושר, בכל אימון. אני אשמח אם הוא ירצה להמשיך".

ומה עם הישראלים?
"הישראלים ממשיכים. יוגב אוחיון, גיא פניני, ליאור אליהו. לטל בורשטיין יש הסכם לעוד עונה".

דורון פרקינס יחזור?
"פרקינס עבר פציעה לא קלה. הוא השתקם, אני מקווה. אנחנו ליווינו אותו כל הזמן, רופא מטעמנו בדק אותו, והוא זה שניתח אותו. הוא חזר לשחק בקאנטו. אני רוצה לדעת מה קורה אחרי ניתוח כזה ואת העניין הביטוחי, וצריך גם לבדוק אם הוא רוצה לחזור למכבי. נתייעץ עם המאמנים שעוקבים אחריו. אם זה יהיה על הפרק, אז כן, הוא יחזור. כל ההחלטות יתקבלו על ידי צוות המאמנים וההנהלה הרחבה".

את המאמן בלאט, שחוזהו הוארך לאחרונה בשנתיים, הוא מעריך מאוד "על הדרך שהוא מתנהל ומנהל, על השקט שהוא משדר כלפי חוץ. הוא גם מצטיין בבחירת השחקנים. יש לו חלק גדול בהצלחה של השנתיים האחרונות. אני גם מאוד מעריך את הצוות שאיתו - גיא גודס, דריק שארפ, מאמן הכושר והצוות הרפואי".

במה בלאט שונה מפיני גרשון?
"הם שני אנשים שונים, מאסכולות שונות. פיני הוא חיית ניהול משחק, ואני חושב שבדרך שהוא מנהל משחק ובתגובות המהירות שלו, יש רק מאמן אחד שהיה דומה לו, וזה רלף קליין ז"ל".

אז בניהול המשחק הוא פחות חד מפיני?
"לא, הוא בכלל לא פחות חד. בניהול המשחק דיוויד של היום הוא לא דיוויד של לפני כמה שנים. הוא צבר המון המון ניסיון, הוא מבין שהכדורסל האירופי זה לא הכדורסל של המכללות. הוא מעניש שחקן שלא שומר או לא ממלא הוראות, מוציא אותו מיד. בכל מה שקשור לעניינים המקצועיים, אנחנו סומכים עליו כמעט בעיניים עצומות".

הוא נוזף בשחקנים?
"אם צריך, הוא נוזף כהוגן".

צועק?
"אם צריך, כן".

מכבי עברה בשנים האחרונות שינוי גדול בצורת הניהול שלה. כניסתם של דיוויד פדרמן, בנו דני, משפחת רקנאטי ואחרים יצרה חשיבה והתנהלות כלכלית קפדנית, נוסף על העניינים המקצועיים השוטפים. "מכבי היא כיום חברה שיש בה דירקטוריון והנהלה", אומר מזרחי, "היא מתנהלת כאחת החברות הכי מסודרות שיכולות להיות. אני עושה הרבה מאוד, אבל יש שותפים ועובדים שתורמים הרבה להצלחה של המועדון".

אתה מרגיש שיש ירידה במעמדך בקבוצה? שהאחרים נטלו ממך את ההובלה?
"בהחלט לא. דני פדרמן אמר באחד הראיונות שאני החונך שלו בדברים מסוימים. גם אל תחשוב שאנשים חיים לנצח, יגיע היום שגם דיוויד פדרמן וגם אודי וגם אני נחשוב שאנחנו צריכים להוריד ווליום בפעילות שלנו ולתת לאחרים להיכנס לנעליים הגדולות שלנו. וזה יכול לקרות רק אם הם יעברו תקופת הרצה ארוכה וקפדנית. עכשיו הם בתקופת השתלבות".

שמעתי נכון? יש הרהורי פרישה בעוד שנתיים?שלוש?
"לא שנתיים. אני לא יודע, אני לא יכול להגיד לך. קודם כל שאלוהים ייתן לי בריאות טובה ומלאה. כמו שאתה יודע, אני עובד לא קל, מופיע בבתי משפט מדי יום, ועדיין יש לי זמן וכוח לטפל בעניינים של המועדון. כשארגיש שאני כבר לא כמו שאני היום, אז אחשוב על פרישה. כרגע זה לא בראש שלי. "אתה יודע, אחרי הזכייה הראשונה שלנו בגביע אירופה בשנת 1977 אמרו לי: 'שמעון, עכשיו הזמן לפרוש בשיא'. אפילו המשפחה שלי אמרה את זה. ואני אמרתי: 'זה לא פייר כלפי המועדון'".

יש חילוקי דעות בהנהלה?
"לא אכחיש שיש חילוקי דעות או החלפת דעות, למשל בעניין הליגה האדריאטית. יש כאלה שמבינים יותר בצד העסקי?פיננסי ויש כאלה שמבינים יותר בכדורסל. אני חושב שאני מבין קצת בכדורסל, ואולי קצת פחות בצד הפיננסי".

ודיוויד פדרמן מבין יותר בצד הפיננסי ופחות בכדורסל?
"לא אמרתי. דיברתי עלי, אני לא מדבר על אחרים".

למה? אתם ביחסים טובים, לא?
"בהחלט כן. שמע, אני לא צריך לתת ציונים לדיוויד. דיוויד הוא מבין גדול בפיננסים. גם אודי".

ובכדורסל?
"אני חושב שעם הזמן הוא בטח מבין בכדורסל, ואני אזכיר לך רק שאביו, שייבדל לחיים ארוכים, שיחק גם הוא כדורסל במכבי".

עם יד על הלב, אתה לא מרגיש שמכבי היא היום יותר עסק ופחות משפחה? איפה המקרר לשחקנים באמצע הלילה, כמו בתקופת מוני?
"43 שנים יש לשחקנים יחס חם, מלטף ואוהב. מהתקופה שאני התחלתי עם שמלוק, אחרי זה מוני פנאן המנוח, ועכשיו גור שלף. ההנהלה נותנת למנהלים בפועל יד חופשית, אבל צריך גם אנשים שיידעו מתי לפתוח את הברז ומתי לסגור".

אתה מתגעגע למוני?
"תראה, מוני ואני הכרנו שנים רבות. שיחקנו כדורעף יחד במכבי עשרות שנים, אני מכיר היטב את כל השלוחות של משפחתו, עוד מאז שמוני היה אוהד נלהב בשער 9. אני יכול לומר בצער רב שמוני איכזב אותי. הייתי רוצה לדעת, וכנראה לא אדע לעולם, למה זה קרה. הוא לא פנה ולא שיתף אף אחד בצר לו, ואם היה עושה זאת, ייתכן שהיה היום איתנו".

לא ראית שהוא עצוב ומדוכדך אחרי שעזב את מכבי?
"אז הוא היה עצוב ומדוכדך. מה, לך לא קורה שאתה עצוב ומדוכדך? אז מה, אתה הולך ומתאבד?"

הטלפון שלו תמיד זמין לשחקנים. הם יודעים שאפשר לפנות אליו בכל עניין, והוא משתדל לעזור. "תשמע סיפור. בשנות ה?70, הוריי גרו במקסיקו. אבי היה מנהל של בנק במקסיקו ובדרום אמריקה. יום אחד הגעתי לבקר אותם. איך שנכנסתי עם המזוודות, אני מקבל טלפון מחבר בניו יורק: 'תשמע, יש בעיות עם אולסי פרי. הוא לא מתמיד ללכת לרב ולשיעורים של אשתו'. מה עושה אידיוט כמוני? לוקח את המזוודה איך שהיא וטס לניו יורק. יושב שם עשרה ימים ולוקח את אולסי לשיעורים. אם אני בלאו הכי בסביבה, אז חיכיתי כבר שהוא יעבור את הגיור".

היו מקרים ששחקנים התלוננו בפניך על המאמן?
"אני זוכר מקרה כזה ב?1981. במשך העונה, הצלחנו לנצח כל משחק בנקודה. בשלב מסוים פנו אלי שחקנים וביקשו ממני להדיח את המאמן, רודי דאמיקו. היתה פגישה בבית של מולי אבישר (כדורסלן במכבי; ע"נ), שהתגורר בדיזנגוף פינת ארלוזורוב. השחקנים אמרו שהמאמן לא מספיק נחרץ, שאנחנו מנצחים רק בנקודה".

מי ביקש? מיקי? מוטי?
"שחקנים. אבל אני ושמלוק דחינו את זה. ותראה מה קרה בסוף העונה: זכינו בגביע אירופה, בגביע הבין?יבשתי, באליפות ישראל ובגביע המדינה".

כיום השחקנים מתקשרים אליך?
"מתקשרים אלי בכל נושא, אני קשור אליהם מאוד. אבל הם לא יעזו לפנות אלי בעניין המקצועי או מול דיוויד. הם בחיים לא יגידו לי, למשל, 'תכניס אותי למשחק'".

למה כבר אין במכבי סמלים כמו מיקי ומוטי?
"לא בכל יום יש צמד כזה. היום אין צמדים. אני בטוח שברבות הימים, בעוד שנה?שנתיים, יהיו לנו לפחות שחקן או שניים שיבואו מקבוצת הנוער שלנו. אהבתי את הימים של מיקי ומוטי, ושל אנתוני פארקר, ושל שחקנים אחרים שהיו דוגמה ומופת".

לא היית רוצה לראות את מיקי ומוטי במכבי היום?
"ודאי שכן, כי הם הסמלים של מכבי. אבל מה אתה רוצה שמיקי יעשה במכבי? הוא יכול להיות במקום גור? מיקי הוא סוכן ביטוח מצליח, אנחנו ביחסים מצוינים, וכדי להיות במכבי היום, עם ריבוי המשחקים, זה לא נותן מצב של לעשות גם וגם, זה דורש התמסרות של יום ולילה. אני בקשר עם רבים מהשחקנים הוותיקים ואני יכול לומר לך שאני גם מאוד שמח בהצלחתם הכלכלית ובהשתלבותם בחיים האזרחיים".

ומה קרה עם דורון ג'מצ'י, שנחשב לאחד הסמלים של מכבי?
"תראה, לדורון יש משקעים עקב העובדה שלא נערך לכבודו משחק פרידה מנבחרת אירופה. כל ההסברים שנתנו לו, שכבר אין נבחרת אירופה, לא נקלטו אצלו. הוא יודע טוב מאוד את היחס שלי אליו בתקופה שהוא שיחק במכבי, לא היה יכול להיות יותר חיובי מזה. אני חושב שהיום הוא כבר מבין שלא היה מקום להתלהמות שלו מעל גלי האתר במשך תקופה מסוימת. דורון גם מנהל את קבוצת הוותיקים שלנו ועושה עבודה טובה מאוד. כשאנחנו נפגשים אנחנו מדברים, אומרים שלום".

ארבע דקות לסוף המשחק הרביעי בסידרה מול פאו, בנוקיה, עלתה מכבי ליתרון 64:65. כמנהג האוהדים, שניים מהם, עטופים בדגל גדול, ירדו משער 11 והפעילו את הקהל בקריאות "מכבי, מכבי!" שמעון מזרחי, נרגש מאוד, נעמד על רגליו והחל לשאוג עם הקהל. זקני נוקיה לא זוכרים את מזרחי בפוזה כזאת, ידיו מונפות למעלה והוא מוחא כפיים בקצב עם 11,500 האוהדים. דיוויד פדרמן, שעמד לידו, הצטרף גם הוא לחגיגה. ואז מזרחי שוב פנה בתחינה לאלוהים. בפעם הזאת זה לא עזר.

מה אתה ממלמל שם לקמע שלך?
"אמרתי לך, אני תמיד מאמין בקבוצה, וגם תמיד מאמין שיש מישהו במרומים שדואג לנו".

אז אתה פונה אליו דרך הקמע?
"אני מדבר אליו באמצעים ישירים. אומר לו, 'אלוהים, רק תזהיר אותנו. אל תעניש'".

פחדת מאובראדוביץ'?
"פחד זאת מילה שאני לא מכיר בחיים שלי".

מה אתה אוהב לאכול?
"אני לא אכלן גדול. אני אוהב סלטים טריים. לסבתי המנוחה היה ספר מתכונים, וגם לאמא שלי יש ספר, ושם יש המתכונים הכי טובים לבורקס, מיני מאפים ועוגות טעימות. אמא שלי מבשלת עד היום".

אתה מבשל?
"לא. אין לי פנאי לזה".

מה מרגש אותך?
"הנכדים שלי, ההורים שלי, הילדים ומכבי. וגם כשהקהל שר בהיכל את ההמנון לפני המשחק".

אתה הולך לים?
"אני יורד לפעמים, בשבתות בבוקר כשאני באכדיה. יש לנו שם חוג של חברים כבר יותר מ?50 שנה: אורי בהרב, יהורם קרני, משה ליכטנטל, טל ברודי. מדברים על הכל, משחקים כדורעף, שש בש, דברים אחרים".

מתי היית בחופשה?
"אני מתבייש להגיד. כשהבן שלי שי היה אמור להתגייס, לפני 24 שנים. נסענו יחד לארצות הברית לשבועיים".

מה דעתך על המחאה החברתית?
"תמכתי ביסוד שלה, לא אהבתי שהצטרפו אליה כל מיני גורמים שלא היו קשורים".

מה דעתך על מה שעושים אוהדי הפועל לאלי טביב?
"מאוד צורם לי. איפה הם היו כשלקבוצה לא היה קונה? הם לא יכולים להכתיב לו מה לעשות, אם ללכת הביתה, ובוודאי לא להתנהג באלימות".

מה אתה מרגיש כשאתה קם בבוקר?
"כל בוקר אני קם מאוד שמח".

אתה רואה "האח הגדול"?
"לא. אבל קראתי על המלחמה הגדולה שהיתה סביב התוכנית".

דעות פוליטיות?
"אני בוודאי לא בצד השמאלי של המפה".

הספר האחרון שקראת?
"הספר של דן מרגלית ורונן ברגמן על פרשת הרפז. וגם את זה קראתי בנסיעות למשחקים".

צבע אהוב?
"נו, באמת".