גינטר גראס: מה שחייב להיעשות

הסופר הגרמני גינטר גראס הוא אדם אמיץ מאוד, עד כמה שניתן ליחס תכונה זו לבני אדם אטומים, רעי לב וקצרי ראות. הוא אומר וכותב בגלוי את הדברים שמיליוני אנטישמים בעולם חושבים בסתר ליבם. אין ספק כי שותפיו באיראן נהנים מהגיבוי שקיבלו מהכאות גראס על תוף הפח שלו, שמשמיע קולות זדון וזעם ומלאכים רעים.

קיומם של היהודים נגד כל הסיכויים, נכונותם במשך אלפי שנים למסור את נפשם על מזבח אמונתם ובמיוחד הקמתה של מדינת ישראל לאחר ניסיון ההשמדה הנורא על ידי היטלר וקלגסיו - כל אלה לא נותנים מנוחה לשונאי ישראל. התאולוגיה הנוצרית שבבסיסה שנאת ישראל לדורותיה, וגם האידיאולוגיות שעל ברכיהן גדלו סטלין והיטלר, לעולם לא ישלימו עם קיומם של יהודים בעולם. מבחינתם כל עוד הפתרון הסופי לבעיית היהודים לא הוגשם, הם לא ירפו. בימים אלה הנשק הגרעיני של איראן הוא תקוותם.

גינטר גראס שייך לקבוצת "אנשי רוח" שכבר משחר נעוריהם גדלו וחונכו להאמין בסכנת היהודים לעולם. דעותיהם בגנות היהודים התגבשו בחסות תנועת הנוער של היטלר. על מנת להגשים את האידיאולוגיה הוא התגייס לוואפן אס.אס ורק בשנת 2006 הודה בכך. הם עדיין מאשימים את היהודים כי בהשפעתם על ארה"ב הביאו לחורבנה של האימפריה הנאצית, שקמה על אדמת אירופה ואיימה לכבוש את העולם כולו ולהשליט עליו את הגזע הארי. הנאצים המוכים האלה לעולם לא יסלחו לנו. הארס המפעפע שלהם לא יפסיק כל עוד הם חיים על פני האדמה. מסופקני אם למישהו מהם יש בכלל רגשי חרטה על אשר נעשה לנו כיהודים על ידי אבותיהם. רוצחים שפלים שלא הבחינו בין טף לזקנים, בין אנשים לנשים.

שני ניסים גדולים אירעו בתולדות האנושות. הנס הראשון היה קבלת תורה על ידי עבדים שיצאו ממצרים. עבדים שלאחר מאות שנות עבדות הכירו באל אחד, חסר גוף, שאי אפשר להשיגו אלא לקיים את מצוותיו. הנס השני היה הקמתה של מדינת ישראל לאחר שואה איומה. שרידי חרב שנעו אנה ואנה על אדמת אירופה זכו להשתתף בהקמתה של מדינה עצמאית ומפוארת, מדינה שהחזירה ליהודים חלק ניכר מהביטחון העצמי שאבד להם במשך אלפי שנות גלות.

בליל הסדר אנו פותחים את הדלת ואומרים "שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו... שפוך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם". רק מאז הקמת המדינה אנו שוב יכולים לפתוח את הדלתות ללא פחד ולקרוא את ההגדה בקול רם. חבריו של גינטר גראס כבר לא נמצאים לידינו ואין לנו שום יראה מפניהם.

מדינת ישראל החזירה את הגאווה הלאומית היהודית. אדמתה של מדינת ישראל לא אמורה לקבל ולארח בני בלייעל המסיתים נגדה ומעוררים מדנים כלפיה. הגיע הזמן שגם אנשי הרוח בתוכנו יפנימו ששוב איננו אמורים להיות מושפלים וכנועים. כולנו כאן, במולדת, על מנת להיות עם חופשי בארצנו, ולא להיות למרמס גם תחת נחת זרועם של סופרים בעלי שם רע.

לכן טוב עשה השר אלי ישי שהכריז על גינטר גראס, בגישה פשוטה, ברורה ומלאת זקיפות קומה, כאישיות לא רצויה. שהרי הוא באמת כזה. שירו של גראס נקרא "מה שחייב להיאמר" ואלי ישי עשה את "מה שחייב להיעשות".