קרבות בפסגה

מאת שי שריג

"פסגת החירום" שתיפתח היום בקהיר מהווה, מנקודת מבט ערבית, מבחן חשוב ביותר למדינות ערב והזדמנות פז לאיחוד הערבים סביב נושא שלכאורה אמור להיות מוסכם על הכל: "גיבוש סולידריות ערבית במאבק מול ישראל".

עם זאת, ולפחות על פי הדיווחים הראשונים שזורמים מפגישות ההכנה שהחלו אתמול בקהיר בין שרי החוץ הערביים, נראה שגם הפסגה הזאת לא תניב את הפירות להם מצפה הרחוב הערבי בכיליון עיניים, קרי: קבלת החלטות נחרצות נגד ישראל, שייושמו תוך זמן קצר.

מנהיגי מדינות ערב מגיעים לקהיר כשהם חלוקים מראש בדעותיהם. מחד, התגבש הציר הסורי-לבנוני-פלסטיני, שנחוש בכל מחיר לפעול להפסקת הנורמליזציה עם ישראל ולהמרצת החרם הערבי הכלכלי עליה. שר החוץ הסורי, פארוק א-שרע, הדגיש אתמול כי לא די בנקיטת עמדה מדינית. יש צורך בקבלת החלטות מפורשות על ניתוק היחסים עם ישראל, אמר. לבנון, כהרגלה, נקטה אותה עמדה נחרצת. הפלסטינים, באופן טבעי, מעונינים למרר לישראל את החיים בכל דרך אפשרית, בראש ובראשונה על ידי ניתוק יחסים דיפלומטיים בין מדינות ערב לישראל והטלת חרם כלכלי עליה.


מאידך, בעקבות פסגת שארם א-שייח, ניצבות מצרים וירדן מול סוריה ולבנון, כשהן מגובשות בדעה, שאין טעם לנתק מייד את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל, משום שהדבר, לטענתן, עלול לפגוע בסופו של דבר בעם הפלסטיני ולגרום למדיניות ישראלית קיצונית. לנשיא סוריה, בשאר אסד, יש אינטרס מובהק לנקוט עמדה קיצונית ותקיפה: החשש הסורי העיקרי הוא שהפסגה רק תקצר את הדרך לשלום במסלול הפלסטיני, ואז סוריה תידחק לקרן זווית, כמדינה היחידה הקרובה לישראל (עם גרורתה, לבנון), שאינה חתומה על הסכם שלום עמה. בשאר חושש למעמד סוריה באזור, שהצטמצם ממילא עם מות אביו.

המחלוקת בין סוריה למצרים גדולה ביותר, גם אם בסופו של דבר, יצליחו שתי המדינות, בדרכים דיפלומטיות, להסתירה. בימים האחרונים דואגת סוריה להעביר מסרים עקיפים למצרים ולמתוח ביקורת על כישלון הפסגה עוד בטרם התחילה. פרשן לבנוני אף הסביר כי "העולם הערבי יורד לפסגה", במקום "לעלות אליה". הסיבה העיקרית היא "חולשת הערבים וחוסר יכולת להגיע לאחדות ולקבל החלטות ממשיות".

שליט לוב, מועמר קדאפי, החליט השבוע להרעיש עולמות ולהצית את רגשות הערבים והמצרים, כשהוקיע את חוסר האונים הערבי וחוסר היכולת לקבל החלטה רצינית כמו "הכרזת מלחמה נגד ישראל או הטלת חרם כלכלי ומדיני עליה". קדאפי הטיל "פצצה מדינית", כפי שכינו זאת מדינות ערב, כאשר חשף בראיון טלוויזיוני את נוסח הודעת הסיכום של הפסגה שטרם החלה.

קדאפי התייחס בזלזול רב לתוכן ההודעה, אשר משקפת את אוזלת ידם של הערבים. בכירים ערביים נאלצו להסביר כי "קיימות מספר גרסאות והצעות להודעת הסיכום". הנוסח שהגיע לידי קדאפי אינו סופי וצפויים להיות בו שינויים, אמרו במדינות ערב. בעקבות חשיפת קדאפי, ביומיים האחרונים מודלפות לתקשורת הערבית גרסאות שונות של הודעת הסיכום הצפויה להתקבל רק ביום ראשון.

יום אחרי ההדלפה של קדאפי, החלו עיתוני מצרים לתקוף אותו בחריפות. מובארק, כיום מנהיג העולם הערבי, זעם על קדאפי ובכל התבטאויותיו בימים האחרונים הוא דואג, באופן חריג ומדהים (לפחות מנקודת מבט ישראלית) לצאת נגד כל שימוש במונח "מלחמה" וקורא להוציא אותו מהלקסיקון הערבי.

נושאים בין-ערביים חשובים, בהם אמורות מדינות ערב לדון בפסגה בכובד ראש, יידחקו כנראה לשוליים לטובת הדיון הלוהט בסוגיית השטחים. לא לכך שאפו מדינות ערב הקוראות זו לזו, כבר למעלה מארבע שנים, להתכנס ולהתאחד. מנגד, ערפאת יכול לזקוף לזכותו כמה וכמה נקודות: למרות הבעיות הרבות שהוא יוצר לעולם הערבי, הוא, למרבה הפלא, היחיד שהצליח לאחד אותו נגד, איך לא, ישראל!

התמונה המצטיירת כרגע היא שמדינות ערב יגיעו לפשרה, כך שהודעת הסיכום תכלול איום מפורש ונחרץ מבעבר על ישראל, "לשקול מחדש את היחסים עמה ואף לנתקם, אם זו לא תשנה מייד את מדיניותה כלפי הפלסטינים". במצרים מבטיחים גורמים יודעי-דבר, כי הודעת הסיכום תהיה "הודעה קשה יותר מבעבר, בעלת משמעות, שתעביר לישראל מסר שאינו משתמע לשתי פנים - הודעה שתשקף היטב את הזעם הרב בעולם הערבי לנוכח מדיניות ישראל".

הנשיא מובארק ועבדאללה, מלך ירדן, יעשו כל מאמץ למנוע קבלת החלטה קונקרטית על ניתוק היחסים עם ישראל. גם הם מבינים, שלהחלטה שכזו תהיה השפעה שלילית ביותר על דעת הקהל של הציבור הישראלי התומך בשלום עם מדינות ערב ומוכן לויתורים כואבים למענו. הכרזה על ניתוק היחסים עם ישראל תביא לקריסה טוטאלית של תהליך השלום באזור. ואז באמת נצטרך להתחיל להתרגל למילה "מלחמה".

שר החוץ, שלמה בן עמי, פנה היום למשתתפי הפסגה בקהיר, ואמר כי העם בישראל רוצה שלום, ומעוניין ביציבות במזרח התיכון גם בזמן המשבר הנוכחי.

בן עמי אמר את הדברים במהלך ראיון לתחנת הטלוויזיה הערבית אורביט, המשדרת בלווין לעולם הערבי. שר החוץ הדגיש שישראל לא איבדה את התקווה לשלום.