נשמה

"פתאום הבנתי שאני סוחב מטען כבד". גם אם לא הצבעתם לו, פינה חמה בלב שלכם תוקדש לתמיר, שלא רב עם אף אחד, לא מתבייש לפחד ואפילו מפרגן לקותי. ראיון עם הזוכה במקום השני

ערן סוויסה

קצת אחרי שתיים בלילה, אור ליום שלישי, תמיר ורדי מגיע אל דירתו הצנועה בתל אביב בשיירת כלי רכב שלא היתה מביישת גם את ראש הממשלה. מאחד הרכבים יורדים שלושה מאבטחים גברתנים, שבאו לשמור על הכוכב הטרי. הרחוב השקט שבו הוא מתגורר הופך בן רגע לזירת תקשורת גועשת: צוות של "גיא פינס", צוות של "חדשות הבידור", צוות מיוחד שמלווה אותו מהרגע שיצא מהבית לטובת סרט דוקומנטרי וארבעה צלמי סטילס. אולי יש עוד. כולם באו לתעד את רגע השיבה הביתה אחרי 93 ימים בבית האח הגדול. "אני בריטני ספירס", אומר תמיר בהומור אופייני. "הבאתי מתנות לכולם".

תתכונן, ככה ייראו החיים שלך מעכשיו.

"לא נתקלתי עדיין בפפראצי, אם יקפצו לי מתוך שיח אני בטח אבהל. זה משהו שאני לא רגיל לקבל, זה מפרגן ונחמד. אבל אני דווקא חושב שהכל הולך להסתיים בתוך שבוע?שבועיים. מעט מאוד מצליחים להשתלב בתעשייה, ואני לא חושב שזה יקרה לי. אם יהיו הצעות שיעניינו אותי אשמח, אבל חשוב לי להזכיר לעצמי שזאת חוויה לטווח הקצר. זה לא שעכשיו החיים נהיו קלים יותר, שהסתדרתי או שנפתחו לי דלתות, ממש לא. אני מסתכל על זה כחוויה לזמן קצר, ואז ייגמר הבאזז. אני לא חושב שתמיר הוא זה שמעניין אלא החיים בבית. בגלל זה הבאזז, לא בגללי. אחרי פסח זה ייגמר, ולכן אני לא נותן לעצמי לעוף עם המחשבות שהגשמתי את כל חלומותיי".

תמיר הוא יצור נדיר. אמנם בן 36, אבל עדין ורגיש כמו ילד קטן שמבקש הגנה. כל ניסיון למתוח עליו ביקורת או להשתמש בציניות מתבטל אחרי מבט אחד. אין בו טיפת רוע, כל מסר ותשובה מועברים בעדינות אופיינית, כשהוא מתכווץ במקום, לעיתים נבוך, או משיב בעיניים כחולות פקוחות ובחיוך כובש. הוא עדיין לא מעכל שהגיע לגמר, "בטח ובטח לא שהגעתי למקום השני". הוא לא מבין שבתוך שלושה חודשים הפך מעוף מוזר וקשה לעיכול לאחד הדיירים האהובים בתולדות התוכנית. "קשה לי לעכל את זה שריגשתי את כל עם ישראל, כי ראיתי בעצמי את הדמות הכי משעממת. הייתי הדמות המטופשת, אם אפשר להגיד, וקיבלתי תגובות מדהימות. היה לי חשש שאתבדה, כי פחדתי מה יגידו ומה יכתבו. יכול להיות שעוד אצטער, אבל בינתיים אני מאושר".

עוד בוואלה! NEWS

הפעילויות הכי כיפיות/מעניינות/מקוריות לבילוי קיץ מושלם עם הנכדים

בשיתוף בית בלב
לכתבה המלאה

"אה, רואים הכל?"

בדירה מקבלים את פניו שני חברים ושש חברות. כולם יחד זוכים לכינוי "הפרלמנט". "היינו צופים יחד בעונות הקודמות של התוכנית. כשישבתי בדירה שלי אהבתי לראות את האקשן, את הסיפורים ואת המריבות. בבית האח הגדול שנאתי את המצבים האלה. לא ידעתי איך להתמודד עם זה. בכל פעם שזה היה קורה הייתי מחפש את הפינות להסתתר בהן, למרות שאין הרבה פינות. קשה לחוות את זה". החבורה מחבקת אותו בחום. "היום האחרון היה באמת יום של כיף, שמו לנו מוסיקה ושברנו דיסטנס עם האח הגדול", הוא מספר להם. "אנחנו יודעים", משיבה לו אחת החברות. "אה, רואים הכל?" הוא עונה במבט מופתע, כאילו לא הבין באיזו תוכנית השתתף. "גם אסי וארז היו אצלנו בבית". וכולם במקהלה: "ראינו!"

"אבל אני התבאסתי מהיום הזה, כי התחלתי לספר דברים עצובים ואחרי זה נכנסתי לאח הגדול ואמרתי שלא הייתי צריך לדבר ככה. נראה לי שהאח הגדול כבר לא סבל "אותי". "לאאאא", משיבה החבורה יחד. "זה ממש לא נכון". והוא: "ארז טל ניגש אלי היום בצד ואמר לי שלא היתה אף עונה שהתנפלו ככה על מתמודד". "איך היו המשימות?" מתעניינת הג'ינג'ית שבחבורה.

"בכל פעם שהיו משימות ניסיתי לגנוב, אבל יש מלא מצלמות והאח הגדול היה תופס אותי ואומר לי להחזיר. אמרתי לו: 'פליז, חסר לי כזה בבית'. או למשל במשימה של צילומי הקליפ לשיר "Love Is In The Air". לא רציתי לעשות אודישן כי הייתי מועמד להדחה. האח הגדול מדבר איתי - וכמובן, בכי", הוא מתאר, והדמעות שוב זולגות מעיניו, ממש כמו אז. "אמרתי לו שאני לא רוצה לעשות אודישן והוא אמר שאני חייב, כי כולם עושים את זה היום. העורך המוסיקלי דיבר איתי ואמרתי לו שאני לא מרגיש נוח לעשות את זה. האח הגדול שאל אם אני רוצה לבוא מאוחר יותר. אמרתי שכן. זו הפעם הראשונה שלבשתי ג'ינס ולא את החולצה שחרשתי עליה. אגב, רק בשבוע האחרון שמו לב שלא הורדתי אותה".

"שמנו לב", עונים בפרלמנט. "באתי אחרון ואמרתי שאני באנרגיות חיוביות, ומה העורך הזה עשה? נתן לכולם הרגשה שהם הולכים לככב, ולי הוא רק אמר 'אתה מרגש', ולא נתן לי מחמאה. הגיעה ההדחה ולא הודחתי, ופתאום אני רואה שקיבלתי את הסולו". הפרלמנט בתגובה אופיינית: "גדול!"

"לא התאמתי לשום מקום"

בשולחן החברים הזה בולטת בהיעדרה חברת הילדות של תמיר, רותי. אתם מכירים אותה בתור הדוגמנית נינה ברוש, או ויק. "רותי היא חברה שלי מגיל אפס", הוא מספר, וחיוך גדול עולה על שפתיו. "יום אחרי שהשתחררתי מהצבא נסעתי אליה לניו יורק. אתמול, כשחזרתי הביתה, חיברו בינינו לשיחה והיא אמרה שהיא עקבה אחרי כל העונה. היום בבוקר ראיתי כתבה שפירסמו עלינו והיא אמרה שהיה לנו דמיון מפותח ושלא התאמנו לרמת ישי, שם גדלנו. זה הזוי כשילדים אומרים את זה, אבל באמת לא התאמתי, ורציתי לעבור בית ספר ולעבור דירה. כשילד בא להורים ואומר דבר כזה הם לא לוקחים את זה ברצינות. אם זה היה קורה היום, הייתי מתמרד. בכל פעם מחדש קשה לי לדבר על זה".

אם צפיתם בתוכנית "האח הגדול", בוודאי התאהבתם בו גם אתם. אם לא, הפסדתם נשמה טהורה. הבן של יורם וג'ניה, אח של יפעת ורונן, שירת בצבא בחיל השריון. כמעט כל המשפחה התנגדה להשתתפותו בתוכנית, למעט גיסתו. "זו לא תוכנית שאני מזדהה איתה", אומר האב יורם, "ואחרי שמעט חקרנו לא נראה לנו שזה טוב לו, לכן התנגדנו. אבל בסופו של דבר הוא הלך, כי הוא חשב שזה טוב לו. הוא ילד גדול. עכשיו אני מאושר שהוא היה שם, אני מקווה שזה ייטיב עימו ויפתח לו אופקים חדשים בחיים". האב מפתיע ומספר שדווקא לא עקב אחרי בנו בתוכנית. "כמעט לא ראיתי כי חזרתי מהעבודה מאוחר. לפעמים הייתי צופה בחמש?עשר דקות האחרונות של התוכנית".

"מרד הנעורים הראשון שלי היה לפני שלושה חודשים, כשהחלטתי להיכנס לבית האח הגדול", מספר תמיר, ופתאום הוא נראה קצת עצוב. "אף פעם לא מרדתי ולא עשיתי שום דבר אסור, לא בבית הספר, לא בעבודה ולא בשום מקום, כי אני לא כזה. תמיד עשיתי מה שאמרו לי, למרות שלא תמיד רציתי, כמו שלחצו עלי לחזור לארץ מניו יורק או ללמוד לתואר ראשון".

וכשראית את הצילום של המשפחה שלך מתוך הבית הבנת שהם תומכים בך?

"כשהראו לנו את הצילום חשבתי שאולי לא היה להם נעים או שהכריחו אותם לעשות את זה, כי לא שמעתי אותם אלא רק ראיתי. כשאתה שומע יותר קל לך להבין תחושות. לא הייתי בטוח שזה סימן טוב, אבל איפשהו בתוכי גם אמרתי שעצם העובדה שהם הצטלמו זה טוב".

האישור הסופי שקיבל תמיר לגאוות המשפחה הגיע קצת אחרי הגמר, לקראת חצות. הוא הגיע אל מאחורי הקלעים, קצת מפוחד, לפגוש לראשונה את בני המשפחה, שבאו לתמוך בילד שהפך מפורסם. כולם היו לבושים בחולצות שעליהן הדפס של תמונתו, ולצידה הספרה 5. "הצבעתי לו 110 פעמים", מגלה האחיינית מעיין. "הוא דוד כיפי שכל הזמן משחק איתנו ומציק לנו בצחוק, אבל הוא גם נורא עדין ובלי ביטחון. אז בהתחלה פחדנו בשבילו, אבל בהמשך כולם התאהבו בו".

"לא יראו אותי עם קצר בים או בבריכה"

"יום אחד, כשישבת עם סער בחוץ, עמדנו מחוץ לבית וצרחנו לך", מגלה לו הדודה. "אה, אני יודע מתי. אמרו לנו להיכנס פנימה", הוא נזכר. "תמיר, הרגת אותנו שלושה חודשים", היא ממשיכה. "אני מקווה שלטובה", הוא משיב, ומתעניין באחיו רונן, שהתנגד לכניסתו לבית ולא הגיע לארוחה החגיגית שנערכה לכבודו עם הכניסה. "רונן בסדר. אתה לא מבין אילו תגובות אנחנו מקבלים בזכותך", מרגיעה הדודה.

"דיברתי אתמול עם אחי, והשאלה הראשונה שלו היתה אם אני מאוכזב ממנו", מספר תמיר. "אמרתי לו שכן. היה לי כעס כלפיו שהוא לא הגיע לארוחה, זה איכזב אותי. אבל אין לי את הכעס הזה עכשיו, כי כולנו בני אדם וכולנו טועים, וגם הוא עשה טעות. הוא הודה בזה בכך שזאת היתה השאלה הראשונה שלו. והעובדה שהוא בא אתמול, ואמרו לי שהוא היה בלחץ מטורף, זה אומר הכל מבחינתי. איך אני יכול לכעוס?"

החשש מתגובת המשפחה לא מקרי. משקעים מהעבר צפו ועלו עם כניסתו של תמיר לבית. "המשפחה שלי אוהבת ותומכת בדרך כלל. הם אף פעם לא החסירו ממני כלום, אבל כמו בכל משפחה, גם הורים טועים", הוא מספר בהתרגשות. "הבנתי שעשו איתי טעויות, אבל ממש לא בכוונה. השקיעו בי ושלחו אותי לחוגים, היה לי כל מה שרציתי מבחינה חומרית. אבל היום הייתי מתקן כמה דברים: כמו אימוני התעמלות קרקע שהפסיקו לי בגלל שלא היתה אפשרות להסיע אותי בכל יום. אני חושב שאם לילד יש כישרון, אסור להפסיק לו את זה, גם אם זה בא על חשבון הלימודים. מאז אני שואל את עצמי כל הזמן מה היה קורה אם הייתי ממשיך להתאמן. זה לא שהייתי מגיע לאולימפיאדה, אבל כשיש לך תעודות שאתה טוב במשהו, הביטחון שלך עולה. כמתעמל גם לא הייתי נשאר רזה, שגם זה משהו שהשפיע עלי".

כן, גם המשקל הציק לו בזמנו. "הייתי רזה בצורה יוצאת דופן, שחיף. לא קמתי יום אחד והודעתי שאני לא הולך לבריכה אלא עברתי משהו עם עצמי. ברגע שבן אדם לא שלם עם עצמו, ולא משנה מאיזו סיבה, הביטחון שלו מתערער טוטאלית. עד היום לא יראו אותי עם קצר בים או בבריכה".

"אני טיפוס פחדן"

באופן טבעי עולה השאלה אם אותו פחד גרם לכך שתמיר לא נכנס לג'קוזי המפורסם. "שאלו אותי אם זה בגלל זה. אם זה היה מגרה אותי אולי הייתי מנסה, אבל בגלל שפיתחתי שנאה עזה לכל הדברים האלה, אז כשהם היו נכנסים לא הייתי מזיל ריר. "בבית האח הגדול אתה מתמודד עם הרבה בעיות ומבין מה הדחקת כל השנים. אני לא יכול להגיד לך שהחוויה היתה מדהימה וכיפית, על זה אוכל לענות לך רק בעוד חודשיים. עוד לא ראיתי אנשים ולא קראתי כתבות, כי הרגשתי שאני לא מוכן לקרוא מול המצלמה. גם זאת התמודדות לא פשוטה. אז קודם כל קראתי את הכתבות עם הכותרות הקלילות יותר".
גם בית הספר תרם לחוסר הביטחון שלו, הוא מספר. "הייתי תלמיד לא טוב, ועד היום אני לא מבין למה. אני לא מבין איך מכיתה א' עד ט' איבחנו אותי כתלמיד בעייתי שצריך כיתה טיפולית, ופתאום בכיתה י', הפלא ופלא, הכל הלך לי בקלות. כל הדברים האלה הורידו לי את הביטחון בשנים הכי קריטיות שבהן האישיות מתעצבת".

בתום המפגש חוזרת המשפחה לביתה שברמת ישי. לקראת שלוש לפנות בוקר שוב מתקשרת ג'ניה, אמו של תמיר, להתעניין בשלום בנה. בחמש השניות הראשונות הוא בכלל לא מזהה את הסלולרי שלו, ושוב נבהל. עבורו זו שיחת הטלפון הראשונה. "איזה כיף לשמוע את הקול שלך בטלפון", אומרת לו אמו. "אני פה עם הרבה אנשים", הוא עונה. "אני יודעת, עם כל החברות שלך". הוא צוחק, "כן, הפרלמנט", "ויונתן", הוא נזכר שנייה אחר כך, ונראה מבוהל. "אני טיפוס פחדן, לא ידעתי שאני עד כדי כך פחדן. תמיד כשהאח הגדול היה קורא למישהו הייתי קופץ, כי לא הייתי רגיל שככה קוראים לאנשים. ואולי אני חרדתי יותר מהנורמה. כל ההתנהלות שלי היא קיצונית לטוב ולרע, כמובן יותר לרע".

למה יותר לרע?

"אני חושב שיש פה משהו חריג. ההתנהגות שלי היא לא טבעית לבחור בן 36, וזה אחד הפחדים שהיו לי בכניסה לבית. אני לא אגיד לך שפתרתי את כל הבעיות, אבל דברים שהדחקתי בעבר צפו, והיום אני מכיר יותר את תמיר. איפשהו פגשתי את עצמי, והתמודדתי. אני אצטרך טיפול מקצועי כדי להמשיך להתמודד ולהכיר.

"בשיגרה יש ספרים, חברים, בית, עבודה. יש הרבה הסחות דעת. ב'האח הגדול' אתה לבד בסופו של דבר. פתאום הבנתי שאני סוחב מטען כבד. עוד לא ראיתי מה שידרו, וייקח לי קצת זמן לראות, אבל תמיר שיושב מולך לא בכה יותר מעשר שנים, ובווילה כמעט לא היה יום שהוא לא היה בוכה. פחדתי מאיך שאצטייר, וגם מזה נכנסתי לתסבוכים. בחוץ, כשאתה עושה משהו לא בסדר אתה מייד יודע - כי מישהו יטרח להגיד לך. שם אין את זה. אתה יכול לעשות משהו לא בסדר, ולא תדע. זה היה הפחד העיקרי שלי, שאני אעשה לעצמי נזק שלא יהיה אפשר לתקן".

"מעולם לא הייתי בזוגיות רצינית"

בזמן שהותו בבית מיעט תמיר לספר על בנות הזוג שהיו בחייו. ברשת כבר העלו הנשמות הטובות תהיות לגבי נטיותיו המיניות. "מעולם לא הייתי בזוגיות רצינית, ואני עדיין לא בטוח שאני מוכן", הוא מסביר. "'האח הגדול' לא פותר לך בעיות אלא שם לך מראה מול הפנים, וכל מי ששמים לו את המראה הזאת צריך לטפל בעצמו. מעולם לא הייתי בטיפול, כנראה מנגנון ההדחקה עבד שעות נוספות, אולי מהפחד להתמודד עם דברים. כל עוד אני לא מקבל את עצמי אני לא יכול להכניס מישהי אחרת לחיים שלי. אחרי שאפתור את זה אגש לדבר הזה של זוגיות".

אם חשבתם שתמיר לפחות היה מתחיל בחוץ עם בחורות - אז זהו, שלא. "אני מפחד לקבל 'לא'. אני מפחד מהכישלון, כי ברור לי שהוא יגיע. גם בתוך הבית חיכיתי כל יום שהאש תופנה כלפיי, ולא משנה על מה דיברו. בסופו של דבר, הבעיה היא בי. על השאלה המתבקשת, של זוגיות וילדים, הוא קצת מתקשה לענות. "יש לי חלום של זוגיות וילדים אבל זה קצת בעייתי, גם כי אני ילד בעצמי, ואני אינפנטיל. וואו, הכל בעיות... אני לא יודע אם אני מוכן, אבל אם זה יקרה בלי לתכנן, אז מכורח הנסיבות אעשה את זה. אבל לא, אני עדיין לא מרגיש מוכן".

חברי הפרלמנט נשארו בבית עד שש בבוקר, שעת ההשכמה של צוות הצילום שמלווה אותו. ישבו לשמוע את הסיפורים מתוך הבית המפורסם כאחרוני הגרופים, והוא, מבחינתו, שמח לשתף. "בכל פעם שנכנסתי לחדר של האח הגדול הדמעות פשוט ירדו", הוא מספר, ועולה החשש ששוב הן יירדו. "אני אגיד לכם למה דווקא שם: כי זה מקום שאתה יכול להתפרק בו. גם בעיצוב שלו הם קלעו לעצב, ודיברתי על זה עם האח. זה חדר אפור. שאלתי, 'למה אין שם ציורים?' זה בכוונה, שאנשים יתפרקו כמו אצל פסיכולוג".

"אביבית היא סיפור מורכב"

במפגש הארוך עם החברים, שמו של דייר אחד לא עולה. זה שלקח את המיליון. לשאלה אם שמע שרבים טוענים שדווקא לו הגיע יותר, הוא משיב: "שמעתי ונתקלתי בזה בלייב, כשכל המתמודדים באו אלי, ואליו לא באו. אין בתוכנית הזאת מגיע או לא מגיע, בסופו של דבר קותי ניצח. יכול להיות שהיו אנשים שרצו שאני אנצח, אבל מה שבטוח זה שלא מגיע לי לזכות יותר מלקותי.

"על מה מגיע לי? כל אחד מאיתנו מתנהג אחרת, וכנראה הקהל פחות אהב את איך שהתנהגתי, כי עובדה שבחרו בו. כל הזמן אמרתי לו שהוא ינצח. אני ניצחתי את עצמי כשבכלל הגעתי לחמישייה, לא חשבתי שאגיע לשם. אז שיהיה לקותי לבריאות. אני גם לא יודע מה היה קורה אם הייתי מנצח, בטח אז היו אומרים לקותי 'סימסנו לך, חבל שתמיר ניצח'. קותי בנה את כל העונה, עשה רייטינג. הוא התנהל עם שתי בחורות במקביל, ולזה הקהל מתחבר, בסופו של דבר. אני אולי הייתי המצחיק בחבורה, אבל זה מחזיק פעמיים?שלוש".

הפסדת את המיליון.

"זה משהו שהיה יכול לשמח אותי, לא אגיד שלא, לא הייתי מתנגד לזה. אבל אמשיך לחיות טוב גם בלי זה. זה לא משהו שאני צריך בשביל לקנות את הלחם או לשלם שכר דירה. אני אומר תודה לאל כל יום". בניגוד למיליונר הטרי, תמיר דווקא לא רב עם הדיירים האחרים בבית. "אני יודע שלאנשים קשה לחשוב שאפשר להיות בסדר עם כולם. העניין הוא שרוב המריבות הן על הדברים הכי מטומטמים שיש. בגלל שאתה פקעת עצבים ובגלל שאתה לא עם האנשים שאתה מכיר ולא עם האוכל שאתה אוהב, זה מוציא ממך דברים לא טובים. אבל לי לא היתה בעיה. אתה יכול להגיד הכל - השאלה היא איך, למי ומתי. אני עובד במשרד פרסום, וזה מקום עם הרבה אגו. אתה יכול לבוא למישהו שהשקיע הרבה עבודה ולפסול לו אותה, כי אתה חושב שזה לא יעבור את הלקוח - והוא יחטוף חום. אבל אם אתה בא אליו ואומר לו: 'זאת אחלה עבודה, רק בוא נשנה ככה וככה' - אז אתה מקבל את מה שרצית. כנ"ל לגבי האח הגדול. אמרתי מה שרציתי על התקציב ועל הבישולים, אבל לא בכעס ולא בעצבים. עובדה, כשאמרתי את זה כולם הצדיקו אותי, אבל לפני שאמרתי את זה, אף אחד לא אמר כלום".

היו שטענו שפחדת להביע את דעתך.

"קל מאוד להגיד את זה כי רובנו חושבים שכדי להביע דעה צריך לצעוק ולריב. אבל כן הבעתי את דעתי. בכל לילה עשיתי חשבון נפש עם עצמי, ובינתיים אין לי אפילו משהו אחד שאני מצטער עליו. אני חושב שלא עשיתי רע לאף אחד. אני חושב גם שאשמור על קשר עם כולם, אבל אני מניח שזה ידעך. עם המודחים קשה לי להגיד, כי עבר הרבה זמן. לפחות מנטלית".

אתה בין הדיירים היחידים שלא רבו עם אביבית.

"אביבית היא סיפור מורכב. היא לא קלה, והיא יודעת את זה. אני חושב שבבית לא ידעו איך לאכול אותה, ובמידה מסוימת תפסו מרחק. יש אנשים שיותר מקבלים, שיש להם גישה סבלנית יותר, ויש כאלה שהם סבלניים פחות והעדיפו לקחת צעד אחורה. אהבתי את אביבית, היה לנו חיבור טוב. היא דורשת הרבה תשומת לב, וזה משהו שבחוץ הוא אפשרי, אבל בבית אנשים לא יכולים להכיל עוד מישהו כי הם מתמודדים עם עצמם".

מה חשבת על מערכות היחסים שהיו לה בבית?

"אני חושב שזה לא נראה טוב בבית, ובטח לא נראה טוב כלפי חוץ. ראיתי שהיא מקשיבה, אבל אמרתי שאני רק מייעץ כחבר. זו היתה בחירה שלה אם להקשיב לי, אבל הייתי שלם עם עצמי שאמרתי לה את זה פעמיים".

מה חשבת על הריסים והתוספות?

"כמו שצריך לעכל אותי, צריך לעכל גם את זה. אחרי הכל, לא בכל יום אתה רואה מישהי שהולכת עם תוספות שיער וריסים. אחת הטראומות הגדולות של החיים שלי היתה כשירדתי במדרגות וראיתי את אביבית, יוסי וברי, הם נראו לי כמו שלוש דמויות הזויות, לא הבנתי מה אני עושה שם. אביבית לא טיפשה, היא יודעת שמסתכלים עליה ושזה חריג. אבל אלו הבחירות שלה".

את החיקויים שלך ב"ארץ נהדרת" הספקת לראות?

"ראיתי רק דקה. חיקוי זה חיקוי וזה נחמד, אסתכל, ואני מאמין שאצחק עם כולם".

אז מה, אפשר להגיד שביום שני נולד תמיר חדש?

"אין ספק שיש משהו חדש. זאת התחלה חדשה. אני חושב שאני יותר בטוח בעצמי. אני בהתחלה של תהליך, אבל לא יכול לומר אם השתניתי או לא. תמיד כשאתה רואה כתבות מהסוג הזה, המרואיין מייד אומר: 'אני לא אשתנה'. אני לא יודע להגיד עדיין. מקווה שיש דברים שהשתניתי בהם, אבל אהיה חכם יותר בעוד חודש?חודשיים, אחרי שאחווה את הרחוב, את האנשים. ואז אני אדע אם זה עשה לי שינוי טוב או רע".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully