בעבור רובנו המצווה לאכול מצות במהלך חג פסח היא לא חוויה מרנינה במיוחד. זה לא מתעכל טוב, ומי בכלל רוצה לאכול את הדיקט הזה? זה באמת לא ממש ברור למה צריך לאכול לחם שהוא בעצם תוצאה של פאשלה.
למה פאשלה? כי זה לחם שלא הספיק לתפוח! תשאלו כל אופה מתחיל/ה מה הם היו עושים עם בצק שלא תפח להם, והתשובה שלהם תהיה ברורה - זורקים לפח, ומתחילים מחדש.
אבל במאפייה של אבותינו לא רק שלא זרקו בצק כזה, אלא הנציחו אותו לדורי דורות וחייבו לאכול אותו כמצוות החג. למה? כי הוא מסמל את יציאת מצרים ואת החיפזון שחש העם היהודי כשברח מכבלי העבדות והשעבוד. המצה היא ללא כל ספק אחד מסימני החירות הנצחיים שהוענקו לנו באותו רגע היסטורי.
וחירות, כמו עיכול המצה, היא לא דבר קל. תחשבו על זה לרגע קט, מה באמת משמח בלהיות בן חורין? נכון, רגע השחרור והיציאה לחופשי הוא מאורע מכונן מלא שמחה, כמו הרגע שבו גלעד שליט יצא מהשבי בעזה, אך מייד לאחר מכן מגיעה האחריות.
איש חופשי אמיתי הוא מעצם הגדרתו אדם בעל עול. כאשר אנו מחליטים לצאת לחופשי מתוך כבלי כלא רוחני, או פיזי, כלשהו אנו בהכרח עושים שינוי מהותי בחיינו. אינך יכול להשתחרר מהרגל רע או מגורם רע ללא ההחלטה להיות אחר, לא לחזור לאותה הנקודה שבא היית ואליה לא תרצה לחזור. זו החלטה דרמטית.
אחריה מגיע שחרור גדול, אבל גם תקופה חדשה. חירות, כמו אביב, מלאה בניצנים מרעננים של חיים חדשים, אבל את הניצנים האלה צריך לטפח, לשמור עליהם היטב כדי שיהפכו לנטיעות מניבות פרי. זוהי אותה האחריות.
בעצם אכילת המצה מתחיל תהליך אמונה
כמאמר אחד מרבותיי, ייתכן שבגלל זה לא מוזכרת המצווה לשמוח בפסח כאשר אנו מצווים על החג בתורה. לעומת זאת, כידוע, בשני הרגלים האחרים ביהדות - סוכות ושבועות - כתוב במפורש "ושמחת בחגך". והרי ברור שגם בפסח יש שמחה גדולה, עקב סעודת החג המפוארת עם כל המשפחה, אך בכל זאת ציווי מפורש לא מוזכר כי חופש הוא לא בהכרח דבר שמח.
בזוהר הקדוש המצה נקראת "לחם אמונה" כי היא מסמלת יותר מכל את החיבור אל עצמנו ואל האמונה שבנו. ולא סתם אמונה, אלא כזו שחייבת להיכנס לנו אל תוך הגוף.
אמר על זה פעם הרב קרליבך: "לאכול מצות זו לא חוויה אינטלקטואלית. זה לא נכנס לי למוח, זה יורד לקישקעס שלי, כל התורה... הכל נכנס ממש לתוך הגוף שלי".
בעצם אכילת המצה אנחנו מתחילים תהליך פיזי של אמונה בעצמנו, אמונה בחירות שאנו יכולים להשיג לעצמנו. להיות בני חורין ממש מהרגלים רעים או מאנשים רעים, שכובלים אותנו מלהיות האנשים הטובים שאנו יכולים להיות.
כן, זה ממש תרגול פיזי לא פשוט לאכול מצה, כדי ללמדנו שבשביל חירות אמיתית צריך לעבוד קשה, אבל בסוף זה משתלם. בהצלחה וחג שמח וחופשי לכולנו!