בממשלת ישראל הימנית יש שר רווחה בחצי משרה. זה כל מה שהממשלה מוכנה לעשות למען הרווחה: שר בחצי משרה. לשר קוראים משה כחלון, והשר כחלון הבהיר ביום שלישי האחרון את אמירותיו נגד עמותות הסיוע המעניקות מזון לנזקקים בחגים ואמר כי לא העמותות צריכות להיעלם, אלא "השיטה". במסיבת עיתונאים בה הוצג פרויקט משותף של ה"קרן לידידות" (מייסודם של נוצרים אמריקאיים, חלקם פונדמנטליסטים מתומכי המועמדים הרפובליקאים המוזרים ביותר) ומשרד הרווחה במסגרתו יחולקו תלושי קנייה של רשת "שופרסל" לנזקקים במקום ארגזי מזון, הסביר שר הרווחה כי "שיטת הארגזים, שזורקים לאנשים בצורה לא מכובדת ומשפילה, צריכה לעבור מהעולם. אנחנו לא רוצים שישפילו אזרחים בכסף של המדינה. אם הם רוצים שישפילו אזרחים בכסף שלהם".
לדבריו, המשרד שבראשו הוא עומד, ישתף פעולה רק עם עמותות סיוע שיצהירו שאינן משפילות אנשים ויעברו למתן תלושים ולא מזון ממש. "מהיום, כל עמותה שתבקש מאתנו תמיכה תצטרך לעמוד בתנאים הללו, מי שמוותר על תמיכת המדינה יכול לעשות מה שהוא רוצה", ציין.
מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ', פירט את נתוני המשרד באשר לתוכניות ההזנה השונות, בהן התוכנית המתוכננת לפסח. "העבודה של העמותות לא עושה הבחנה בין קבוצות שונות. המיזם מורכב מארבעה מרכיבים מרכזיים בניית תקן איכות של עמותות שרוצות לעבוד אתנו, שחייבות להיענות לדרישה של לא להשפיל אנשים. אנו פועלים וכמעט השלמנו תהליך של מחשוב בו נעשה מעקב על מקבלי הכרטיסים כך שיהיה צדק חברתי בהקצאה. מלבד זאת תהיה רגולציה גם בתוך הרשויות המקומיות, לעבוד מול מערכות הרווחה של הרשויות המקומיות. מלבד זאת נחלק את הכרטיסים המגנטיים ובנוסף נביא לבתים של אנשים שלא יכולים לצאת ולקנות מזון כמו קשישים את האוכל, ללא המצלמות והתורים המשפילים". המנכ"ל הוסיף כי התוכנית עדיין צריכה לקבל אישור מול האוצר, וזה אומר שהדרך למימושה עוד רחוקה, רחוקה מאוד.
רק חבל, שבמסגרת מסיבת העיתונאים, השר ומנכ"לו לא נשאלו מספר שאלות המטרידות עד מאוד. למשל: "מהו מספר הרעבים בישראל?" או "מדוע משרד הרווחה במקום לדאוג לרווחת האזרחים וכך למנוע את הזדקקותם של רבים מהם למזון, אינו עוסק בחיזוק מנגנוני הרווחה במקום להפריט אותם?" הרי המעבר לתלושים של "שופרסל" הוא, בסופו של חשבון, הפרטת פעילותן של העמותות המעניקות מזון. תזכורת: מכירותיה של הרשת עלו אשתקד ב-4.2% להיקף של 11.6 מיליארד שקל, המהווים מחצית מסך הכנסותיהן בששת רשתות שיווק המזון הגדולות בישראל. השיפור בהכנסות "שופרסל" נתמך בפתיחת 19 סניפים חדשים, שהביאו את מספר הסניפים שלה ל-267. הרווח של הרשת בשנה שעברה: כ-3.1 מיליארד שקל.
לאיש אין מספרים מדויקים
כצפוי, בעמותות הגיבו בקרירות להצעת השר והמנכ"ל. "התקפתו מתנשאת ומזלזלת בעשרות העמותות ואלפי המתנדבים, אשר ללא פעילותם וללא ההתגייסות של הציבור הרחב, מאות אלפי המשפחות הסובלות מאי ביטחון תזונתי היו מגיעות למצב של רעב אמיתי ואפילו חמור מכך", אמר מנכ"ל עמותת לתת, ערן וינטרוב. גם נסים ציוני, מנכ"ל עמותת פתחון לב, הגיב לפרסום. "אני לא מכיר אישית את השר כחלון, אנחנו בשמחה מוכנים להעביר לו, החל ממחר בבוקר, אליו ואל הממשלה, את העלות הכוללת להאכלת ילדים רעבים ומשפחות נזקקות ובמצוקה אבל בתנאי אחד: שהם ייקחו אחריות באמת לטפל בהם", אמר ציוני והדגיש כי "איכשהו, לא נראה לי שזה יקרה".
אילו השר והמכנ"ל היו נשאלים "כמה רעבים יש בישראל?" היו מתקשים להשיב על השאלה. אין גוף ממלכתי הבודק את הסוגיה. בממשלה חיים באשליה שכאשר לא בודקים תופעה חברתית חמורה מסוימת היא פשוט אינה קיימת. אבל הגופים הוולונטריים והאקדמיים (כגון המחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון) שבדקו, ולו חלקית את החרפה, הגיעו לנתונים מדאיגים במיוחד. על פי המוקד להבטחת ביטחון תזונתי ולמאבק ברעב, "המצב בישראל חמור ביותר, כפי שאפשר ללמוד מהנתונים הקיימים על היקף בעיית חוסר הביטחון התזונתי בישראל בכלל, ובקרב אוכלוסיות סיכון כמו ילדים והפונים לשרותי רווחה בפרט. 22% מהאוכלוסייה כפול מארצות הברית".
הגיעה העת לשאול: מדוע יש רעבים בישראל?
המוקד הציע בזמנו להתמקד בפיתוח עקרונות לתכנית כוללת להשבת הביטחון התזונתי לישראל. תוכנית בה יהיו שותפים כל המשרדים הרלוונטיים (רווחה, בריאות, חינוך, תמ"ת) ויעדה - הסרת חרפת הרעב ממנה המדינה כולה סובלת בעשור האחרון. תוכנית כזו צריכה לכלול יעדים מדידים לצמצום מספר הסובלים מחוסר בטחון תזונתי מידי שנה ופילוח מאפייני אוכלוסיות הסיכון וריכוזן הגיאוגרפי. לשם כך יש להנהיג מדידה סדירה של רמת הביטחון התזונתי, באמצעות הביטוח הלאומי או הלמ"ס. הנהגת תוכניות בין משרדיות, ברמה הארצית וברמה המקומית שתאפשרנה הגדלת ההכנסה הפנויה של הנזקקים, תוכניות נקודתיות לאוכלוסיות בסיכון, הגדלת קצבאות, הגדלת שכר המינימום, הפעלת סל רווחה שיבטיח צמצום הוצאות משפחות חלשות וסל מענים למשפחות במצבי משבר ואוכלוסיות בסיכון (תוכניות לגיל הרך, קשישים). דגש מיוחד בתכניות צריך להיות מכוון לסובלים מהבעיה בישובים ערביים בהם היקף הבעיה רחב יותר, לשכונות מצוקה ולישובים באזורי מצוקה.
עיקרון נוסף הוא שילוב תעסוקתי של אוכלוסיות בסיכון בתכניות השונות של פיתוח כלכלי להגברת הנגישות למזון כמו הקמת מטבחים קהילתיים שיספקו ארוחות לתלמידים, משפחות וקשישים לאורך כל השנה. ועוד "אנו ממליצים כי הממשלה תעודד באמצעי חקיקה ובתקצוב, מיזמים קהילתיים נוספים כגון קואופרטיבים לאספקת מזון או קואופרטיבים לרכישת מזון". לא דווקא הקמת סניפים חדשים של ה"שופרסל". עוד מציעים אנשי המוקד על תיקונו של חוק ההזנה כך שיכלול את כלל הילדים במערכת החינוך, על בסיס אוניברסאלי ותוך צמצום העלות הכספית המוטלת על ההורים ועל הרשויות המקומיות הקורסות. בנוסף "אנו קוראים לפתח מערכת הזנה הנותנת מענה לילדים במהלך חופשות בית הספר. לדעתנו ניתן ואפשר להחזיר את הביטחון התזונתי ולהסיר את חרפת הרעב מישראל. זאת בעיה חברתית שניתן לפתור אותה בקלות יחסית לבעיות מורכבות הרבה יותר כמו אלימות וסמים".
הארכיבישוף הברזילאי דום הלדר קמארה, ממתנגדי שלטון הגנרלים בארצו ושנפטר לפני כ-15 שנה, התפרסם בכל העולם בזכות האמירה "כשאני נותן לאוכל לרעבים, קוראים לי קדוש. כשאני שואל למה לרעבים אין אוכל, קוראים לי קומוניסט". הגיעה העת לשאול, ובקול רם, מדוע יש רעבים במדינת ישראל? חצי השר כחלון אינו יכול לתת מענה הולם לשאלה. לפיכך, השר כחלון חייב ללכת הביתה.
* ד"ר אפרים דוידי, המכללה החברתית-כלכלית www.sea.org.il