למרות תחושת הניכור הנגרמת על ידי הקיצונים הדתיים והמפלגות החרדיות, מתקיימת כיום תחייה מעוררת השתאות של המסורת. מגמה זו מורגשת בייחוד בחג הפסח, בעת שרובם המוחלט של הישראלים, חילונים ודתיים כאחד, משתתפים בסדר פסח ונמנעים מאכילת חמץ.
חג הפסח מלמדנו כי בעוד ייתכן שניסים אינם מתרחשים באופן גלוי ובולט בהקשר של חיינו היומיומיים בדורנו, ההיגיון אינו יכול להסביר את האירועים שאיפשרו לנו לשקם את הלאומיות שלנו לאחר תקופה של 2,000 שנה. במשך תקופה זו העם היהודי, אשר היה מפוזר בכל קצות תבל, סבל מאפליה כואבת, מרדיפה בלתי פוסקת ומניסיון לרצח עם. אך בסופה של השואה, האסון הגדול ביותר שחווינו מאז גלותנו, אנו קמנו מאפר כעוף החול והקמנו מחדש את ארץ מולדתנו.
אלו מאיתנו המאמינים באלוהים אינם זקוקים להסבר מיוחד לאירועים יוצאי הדופן אשר קדמו לשובנו לאדמת אבותינו. הומניסטים חילונים, העומדים בפני הדילמות שבגיבוש הסברים רציונאליים לקיומנו המתמשך, נאלצים להניח כי האירועים המדיניים יוצאי הדופן שלאחר המלחמה סללו את הדרך לתחייה הלאומית.
בפסח נקראים כל היהודים לכוון את מחשבותיהם אל מקור הזהות היהודית ולמרכזיותן של ארץ ישראל ושל ירושלים בחיים היהודיים, כפי שמודגש לאורך כל הטקסט שבהגדה אשר נסגרת למעשה בתפילה "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".
כמו כן ההגדה מבקשת מאיתנו לחזק את מחויבותנו לשימורה של מדינה יהודית למען הדורות הבאים. חג החירות, המציין את סוף שעבודם של בני ישראל במצרים, מזכיר לנו כי אנו דור בר מזל שהתברך בזכות לחיות בתקופה שלאחר נס התקומה היהודית.
ההגדה מזכירה גם כי "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו", ואנו פונים לקדוש ברוך הוא בבקשת "שפוך חמתך" כנגד האכזרים ולהשמידם. כשאנו פותחים את הדלת לאליהו הנביא, אנו נזכרים כי בימי הביניים הדלת נפתחה גם כדי להפריך את ההאשמות שבעלילות הדם המגונות - אותן עלילות שעולות כיום מחדש בעולם הערבי.
בתקופת גלותנו ביקשו הכנסייה, האנטישמים החילונים, הנאצים והקומוניסטים להשמיד את העם היהודי. כיום אלו הם המוסלמים הרדיקאלים בתמיכת הקיצונים משמאל ומימין ברחבי העולם המבקשים את חורבננו. ההגדה מזכירה לנו כי למען חופש ושלום עלינו להפגין נחישות, וכן במידת הצורך, לשלם מחיר כואב. למרות האיומים העומדים בפני ישראל כיום, עלינו לשמוח כי ימיו של חוסר האונים היהודי חלפו וכי כיום צה"ל הוא בעל יכולת להגן עלינו מפני אויבינו המשולבים.
ההגדה כוללת גם עמדה אוניברסלית באשר לזכויות אדם אשר נוגעת לכל עמי העולם, אך יש להתנגד לאופנה בקרב יהודים מסוימים, המבקשים להפוך את ליל הסדר לפסטיבל חירות עולמי. אכן ישנו בטקסט מסר אוניברסלי הקשור לזכויות אדם, אך המרכיב המרכזי שבחוויית הפסח מכוון לעם היהודי, ומזכיר לנו את מקורותינו כעבדים במצרים ששאפו לתחייה שדורנו זכה בה.