בראיון שהעניק בשנה שעברה רב העיר עכו, יוסף ישר, לעלון השבת של הגרעינים התורניים "צפונה ונגבה" הוא הסביר כי הגרעין התורני בעיר הוא "התשובה היהודית והציונית" לאירועים האלימים שהתרחשו בעיר ביום הכיפורים ב-2008.
"הכרזנו לא פעם, ולא פעמיים: עכו היא עיר יהודית, היא הייתה עיר יהודית והיא תישאר לעולם עיר יהודית, כשבתוך העיר הזו נמצאת גם אוכלוסייה ערבית שתצטרך להשלים עם העובדה הניצחת הזו", הסביר הרב בראיון, בו סיפר עוד כי את הרעיון להקים גרעין תורני בעיר המעורבת הגה לא אחר מאשר רב העיר צפת, שמואל אליהו, יוזם מכתב הרבנים הקורא לא להשכיר או למכור דירות לערבים.
הגרעינים התורניים הוקמו במקור על ידי הציונות הדתית ביישובים שאינם דתיים במטרה להפיץ את ערכי היהדות והמסורת ולחזק יישובי פריפריה. בעשור האחרון החלו לקום גרעינים כאלה גם בערים מעורבות, מסיבות אידיאולוגיות ובראשן ייהוד הערים בהן חיים יחד יהודים וערבים. הגרעינים התורניים מעוררים מחלוקת גם ביישובים יהודים, בהם ישנם תושבים המתרעמים על האופי המיסיונרי של פעילותם, אך בערים המעורבות המצב בעייתי הרבה יותר.
קבוצה מאורגנת הרואה בתושבים הערבים אויב
בערים אלו הגרעינים, שמוקמים בדרך כלל בצמוד לשכונות ערביות או בתוכן, נתפסים כהתרסה של ממש. לא רק בשל האידיאולוגיה של ייהוד העיר, שלעיתים מופגנת בתהלוכות בלב השכונות הערביות, ואפילו לא בשל גילויי אלימות ספורדיים כלפי רכוש של תושבים ערבים. לב ההתרסה הוא במדיניות הממשלתית שתומכת באידיאולוגיה הזו ומתבטאת באופן מובהק בחלוקת המשאבים הציבוריים.
תושבי לוד הערבים, למשל, רואים איך לנגד עיניהם קמה במהירות שכונה חדשה, בה בניינים יפים (ומגודרים היטב) עבור הגרעין התורני. זאת באמצעות מכרזים של משרד השיכון במחירי מציאה, הפתוחים בחלקם רק לעמותות דתיות וזאת בזמן שתושבי העיר סובלים ממצוקת דיור קשה ולא מקבלים היתרי בנייה, בשל היעדר תכניות מתאר. תנופת הבנייה עבור הגרעין האידיאולוגי החדש נוכח המצוקה של תושבי המקום נתפסת, ובצדק, כהתרסה וכחלוקה לא הוגנת של משאבי המדינה.
גם מתקנים ציבוריים כמו בתי ספר ומתנ"סים, שעמדו ריקים נוכח מחסור בתקציבים, עוברים לפתע לידי הגרעין התורני ומופעלים לרווחת יהודים בלבד (אחד המתנ"סים בלוד מופעל על ידי הגרעין רק עבור הילדים האתיופים בשכונה, בזמן שהילדים הערבים נותרים להתבונן מהצד שיטה עתיקת יומין של שיסוי אוכלוסיות מוחלשות אחת בשנייה). בדיון שנערך באחרונה בכנסת ביוזמת ח"כ זהבה גלאון (מרצ), ציין נציג של הגרעין התורני בלוד כי "המתנ"ס עומד לשירות כל מי שנאמן למדינה". נציג של הגרעין ביפו הציג מכתב המתאר את הדו-קיום הנהדר השורר בין יהודים וערבים בעיר, עליו חתומים רק ראשי שכונות יהודים.
חשוב להדגיש כי התושבים הערבים בערים המעורבות אינם מתנגדים למגורים בשכנות ליהודים ואף מצהירים על כך בברור. ההתנגדות היא לקבוצה מאורגנת אידיאולוגית שרואה בתושבים הערבים אויב ונהנית משפע של משאבי ציבור נוכח דלות ועוני בקרב תושבי העיר הוותיקים.
יפו, לוד ועכו הן ערים בהן חיות קהילות יהודיות וערביות יחד עשרות שנים. מרקם היחסים הוא עדין. ראוי היה שבמקום לעודד הקמת גרעינים תורניים הממשלה תפתח מדיניות ייחודית לטיפול בערים מעורבות תוך הקצאת משאבים שווה ופיתוחן לרווחת כלל תושביהן.
הכותב הוא מנהל שותף של ארגון יוזמות קרן אברהם, הפועל לשילוב ולשוויון בין יהודים לערבים בישראל.