הרשויות בארצות הברית יוכלו לערוך חיפוש גופני פולשני, כולל חיפוש בעירום, על כל אדם הנלקח לכלא או למעצר, גם אם נעצר בגין עבירות קלות כמו נהיגה במהירות מופרזת, אי תשלום מזונות או אפילו טיול עם הכלב ללא רצועה - וללא כל צורך להוכיח כי ישנו חשד שהעצור נושא עליו דבר מה אסור. כך פסק עולה מפסק דין תקדימי שקיבל אמש (שני) בית המשפט העליון בוושינגטון - פסיקה שהעמידה את שיקולי הביטחון מעל זכויות האדם והשמירה על הפרטיות, ונחשבת לאבן דרך בעידן הנוכחי בבית המשפט, המתאפיין ברוב שמרני בקרב השופטים בעקבות מינויים שערך הנשיא ג'ורג' בוש בעשור הקודם.
ברוב דחוק של חמישה שופטים מול ארבעה, שהתחלקו באופן מובהק בין שמרנים אידאולוגיים לליברלים, הותיר בית המשפט על כנה את ההחלטה בערכאה הגבוהה ביותר שפסקה בנושא עד כה - בית משפט לערעורים בעיר פילדלפיה - לאחר שבבתי משפט שונים ברחבי המדינה התקבלו מספר החלטות סותרות בנושא בשנים האחרונות. שופטי העליון סירבו לקבל את הטיעון שהחיפושים מפרים את הזכות לפרטיות, וקיבלו את עמדת הרשויות, המודאגות מפני הברחה של סמים, נשק או דברים אסורים אחרים לתאי המעצר והכלא. בפסק הדין כתב השופט השמרן אנתוני קנדי, שייצג את עמדת הרוב, כי החיפושים אינם מפרים את "האיזון הסביר" בין פרטיותו של העציר לצרכים של המוסד בו נכלא.
ההחלטה צפויה להשפיע על קרוב ל-14 מיליון אמריקאים שבאים בשערי בתי הכלא והמעצר מדי שנה - מתוכם כ-700 אלף החשודים בעבירות קלות מסוג עוון (misdemeanor). ארבעת השופטים בדעת המיעוט טענו כי החיפושים "המזיקים והמשפילים" יפגעו בזכויותיהם של אותם חשודים בעבירות קלות. יש לציין כי ממשל הנשיא ברק אובמה, במקרה זה, תמך דווקא בעמדה השמרנית וקיבל בברכה את פסק הדין.
הונחה להתפשט, להסתובב ולהרים את מבושיו בידו
קונקרטית, עסקה הפסיקה הנוכחית במקרהו של אלברט פלורנס, מנהל חשבונות בסוכנות רכב בניו ג'רזי, שעבר חיפוש בעירום פעמיים בתוך שישה ימים בשנת 2005, אז היה עצור בגין אי תשלום דו"ח חניה. בין היתר, פקדו עליו הסוהרים להתפשט, להסתובב ולהרים את מבושיו בידו. כן נדרש להשתעל כדי לבדוק אם החביא משהו בפיו.
פרקליטיו טענו כי לשם עריכת חיפוש גופני, נדרש קודם כל לזהות "חשד סביר" שהעציר נושא דבר מה אסור או מתכוון לנקוט בפעילות פלילית. אולם השופט קנדי הבהיר בפסק הדין כי גם החשד הקלוש ביותר שהעציר מסתיר דבר מה, יש בו "סכנה מוגברת לכל שוטכני מתקן הכליאה, ובהם גם החשודים בעבירות קלות בעצמם". עוד פסק כי "למתקני כליאה יש אינטרס מובהק לערוך בדיקות מקיפות כחלק מהליך הקליטה", במסגרת המלחמה באלימות של כנופיות והברחות אל תוך המתקנים. לדעת הרוב השמרני הצטרף גם נשיא בית המשפט העליון, ג'ון רוברטס - אם כי הוא פרסם הבהרה לאחר פסק הדין, לפיה אינו פוסל את האפשרות שבעתיד ייקבעו חריגות, למשל מקרים שבהם עצירים החשודים בעבירות קלות אינם מוחזקים יחד עם יתר העצירים.
בדעת המיעוט, כתב השופט סטיבן בראייר כי אינו מוצא "שום הצדקה" לחיפוש גופני בעירום על עציר החשוד בעבירה קלה, המהווה "עלבון קשה לכבוד האנושי". הוא הציג כדוגמה מקרה בו נערך חיפוש גופני על נזירה מבוגרת, שנעצרה בגין הסגת גבול במהלך הפגנה אנטי-מלחמתית בה השתתפה. לטענתו, זו "חדירה בלתי מוצדקת למרחב הפרטי".