העימות בין איראן ובין ישראל מתקרב לנקודת האל-חזור. מאמצי הפיתוח הגרעיני של איראן מתקדמים והולכים, ועימם תחושת קברניטי מדינת ישראל כי כשם שבעלות הברית ידעו והכירו את מיקום מחנות ההשמדה ב-1944 ונמנעו מתקיפתם - כך יופקרו מדינת ישראל והעם היהודי לגורלם פעם נוספת. בעוד כשבועיים נציין את יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שבו נעלה את זכרו של שליש העם היהודי שהושמד בידי הנאצים ועוזריהם. למעשה, בהתחשב בעובדה שבני עמנו המושמדים היו עשויים להביא לעולם צאצאים, הרי האסון הדמוגרפי עומד על כמחצית העם היהודי - שהריכוז הגדול ביותר שלו כיום הוא במדינת ישראל.
ישראל עומדת היום בפני מאמצי פיתוח גרעיני של משטר הנחוש להשמידה. כשם שמנהיג הנאצים כתב ונהג על פי "מיין קאמפף", כך אחמדינג'אד וחבר מרעיו נשבעו אמונים להשמדתה של מדינת ישראל ולהשמדת העם היהודי. באיומים כאלה אין להקל ראש. כל מדינה צמאת חיים חייבת לנקוט צעדי מנע לנוכח מדיניות זו.
היום, כמו בשנות השואה ומלחמת העולם, העולם עומד מנגד. אין דרך להרתיע משטר הנחוש בדעתו באמצעות סנקציות מכל סוג שהוא. זו אשליה שנוחה למי שמעוניינים להימנע מעימות צבאי בינלאומי העלול להידרדר למלחמה אזורית רחבת היקף. זהו מן הסתם אינטרס לגיטימי של מעצמות ושל שחקנים חיצוניים לזירה. זה אינו אינטרס ראוי בעיני עם שחווה השמדה וחפץ חיים הוא.
לנוכח כל אלה, נדמה כי ההצהרות היוצאות ממנהיגים בעולם - וצחוק הגורל, אפילו מפיו של שר ההגנה הגרמני, על "הסכנה שבמתקפה ישראלית" - הן לכל הפחות בעייתיות לאוזניים ישראליות.
בשבוע האחרון כבש שטף של הדלפות את הכותרות בתקשורת העולמית ובסוף השבוע כבר הצהיר מזכיר ההגנה של ארה"ב, שתקיפה ישראלית עלולה להיות מוקדמת מדי.
פרסום קודם בכתב עת נחשב חשף את מתווה התקיפה הישראלית לכאורה. כל אלה, בין שיהיה בהם כדי להרתיע את ישראל ובין שלאו, עלולים להמציא לאיראן רשימה של דרכי פעולה אפשריות מצד ישראל, ואף לסייע בהגנת איראן אם וכאשר תחליט ישראל לתקוף.
ככל שהלחץ הפומבי על ישראל יגבר, כך סביר שדרכי פעולה נוספות ייחשפו
פרסומים אלה והמסר הדיפלומטי אך התקיף לישראל שלא לתקוף את איראן עומדים בסתירה למדיניותו המסורתית של הממשל בארה"ב, שלפיה ישראל רשאית לתקוף את איראן אם היא סבורה שנשקפת לה סכנה קיומית.
כך התבטא, למשל, סגן הנשיא בראיון לתוכנית חדשות ברשת ABC בקיץ 2009, ואחרים בממשל התבטאו בעבר ברוח דומה. כל אלה לא מנעו בשום שלב ניסיון אמריקני עקבי למנוע בכל דרך שהיא פעולה צבאית ישראלית.
דווקא ההדלפות הנעשות מפורטות יותר ויותר והרמזים הפומביים הגוברים שלא לתקוף את איראן עשויים להחטיא את מטרתם ולגרום לפעולה ישראלית מוקדמת יותר.
ככל שהלחץ הפומבי על ישראל יגבר, כך סביר שדרכי פעולה נוספות ייחשפו; וככל שנחשפות גישות ושיטות, כך מו?צא השימוש בהן מכלל אפשרות. כתוצאה מכך עלולה ישראל לטפס בסולם האמצעים שתהיה חייבת להפעיל כדי להתגבר על מוכנות הצבא האיראני לתקיפה.
מדיניות חוץ מבוססת לעיתים קרובות על תפיסות ועל מראית עין ולאו דווקא על עובדות. ההדלפות התכופות ומשטר הסנקציות הבלתי יעיל מול ההנהגה האיראנית הנחושה עלולים לגרום למשטר בטהרן להאמין כי יוכל להמשיך במאמצי ההשמדה הגרעינית של מדינת ישראל בלא תגובה בינלאומית או ישראלית.
מראית עין זו מסוכנת לא רק לישראל - יש בה משום סכנה גדולה גם לארה"ב.
הכותב הוא ראש המרכז לחקר המזרח התיכון במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון