הממשלה מודעת לבעיה - אז מדוע אין שינוי ביוקר המחיה?

היוזמה: חוק חינוך חובה חינם מגיל 3 ההמלצות: ועדת טרכטנברג המליצה להחיל חוק חינוך חינם מגיל 3 ולהזרים 3.5 מיליארד שקל לבניית גני ילדים חדשים ולשיפוץ גנים קיימים. החוק אושר בינואר 2012, והממשלה הקציבה לרשויות המקומיות שלוש שנים ליישם את החוק, כלומר להכשיר מספיק גני ילדים לקליטת הפעוטות הבעיה: אין מספיק גנים ותקציב להעסקת גננות

מחאת העגלות של הקיץ שעבר הטילה זרקור על הנטל הכספי הכבד הכרוך בגידול ילדים בגיל הרך. לפי פרק מדו"ח בנק ישראל, שיפורסם במלואו בסוף החודש, במשפחות שבהן האם עובדת מסתכמת ההוצאה על גנים בכ-1,900 שקל בחודש, שהם רבע מהשכר נטו שלה. בתל אביב ובסביבתה, לעומת זאת, ההוצאה על גן פרטי יכולה להגיע ל-3,000-4,000 שקל בחודש.

מובילי המחאה דרשו להחיל חוק חינוך חינם מגיל 0, כלומר מיד לאחר חופשת הלידה, או לכל הפחות להפשיר את החוק שהוקפא ב-1984 שלפיו חינוך חינם יחול כבר מגיל 3. ועדת טרכטנברג אימצה את הרעיון הזה, ובנוסף המליצה להזרים 3.5 מיליארד שקל לבניית גני ילדים חדשים ולשיפוץ גנים קיימים לילדים בכל הגילים. זאת, בין היתר, כדי שיעמדו בסטנדרטים של חוק הפיקוח על גני ילדים, שנמצא בימים אלה בשלבי חקיקה (כפי שיפורט בהמשך). הכסף שיוזרם למערכת צפוי להוסיף 40 אלף מקומות בגנים, שאמורים להביא לירידת המחירים בהם.

בינואר אישרה הממשלה את ההמלצות האלה והקציבה לרשויות המקומיות שלוש שנים ליישם את החוק, כלומר להכשיר מספיק גני ילדים לקליטת הפעוטות. לפי נתוני המרכז לשלטון מקומי, 250 אלף ילדים מתוך 300 אלף יוכלו להיקלט בגנים של חינוך חינם כבר בשנה הקרובה. ואולם הממשלה לא הקצתה תקציב נוסף כדי לממן את כוח האדם הדרוש בגנים לבני 3-4. התקן הקיים בגנים אלה זהה לתקן במסגרות לבני 5-6: גננת וסייעת ל-35 ילדים.

"המהלך שעושה הממשלה נכון בבסיסו, אבל הוא עלול לפגוע בהיבט הפדגוגי, מכיוון שלבני 3-4 יש צרכים שונים. לכן זה כל כך מקומם", אומר בכיר במרכז השלטון המקומי. "בכל גן צריכים להיות לפחות שלושה אנשי צוות בתקן מלא, אבל במשרד החינוך אומרים לנו שאין אפשרות לפרוץ את התקציב. אנחנו חוששים שהמדינה תאמר לעיריות שהן יכולות לשכור אנשי צוות על חשבונן, והתשלום יושת על ההורים".

גני הילדים הפרטיים, שצפויים להפסיד כסף רב מהמעבר של הילדים לגנים ממלכתיים בחינם, מתנגדים למהלך בכללותו. עם זאת, הם יוכלו להשתלב בהסדר של חינוך חינם מגיל 3, ויקבלו מהמדינה 700 שקל בחודש עבור כל ילד. "אני לא יכול לגייס בסכום הזה מספיק כוח אדם, שלא לדבר על כוח אדם איכותי, כדי להעניק שירות מיטבי לילדים ולהורים", מסביר חנן דגן, מנכ"ל איחוד גני הילדים הפרטיים. "אולי זה יפתור היבט אחד של יוקר המחיה, אבל זה ייצור בעיה אחרת, מהותית יותר, של איכות החינוך לילדים. כשאמרתי זאת לגורמי הממשלה השונים הם ענו שזה ייצור שוויון הזדמנויות - בפועל כולם יקבלו, אבל פחות. מלבד זאת, עשרות אלפי סייעות וגננות בגנים פרטיים יפוטרו, וזה יעלה את שיעור האבטלה בקרב נשים".

כדי לקבל את 700 השקלים ייאלצו הגנים הפרטיים לקבל רישיון מהמדינה, במסגרת חוק הפיקוח על גני הילדים. ח"כ זבולון אורלב, יו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת, יזם בשנים האחרונות את החוק שמטרתו להסדיר את הענף, שכיום הוא פרוץ לחלוטין - כל אחד יכול לפתוח גן פרטי. משרד התמ"ת קיבל את יוזמת החקיקה, שקובעת שתוך שבע שנים יאמצו הגנים הפרטיים סטנדרטים של בטיחות ויפעלו תחת רישיון המדינה.

ואולם בדו"ח בנק ישראל שפורסם באחרונה נקבע שההוצאות הנדרשות כדי לעמוד בסטנדרטים הביטוחיים ייקרו את עלויות הפעלת הגנים ב-40%. בבנק מודעים לכך שחלק מההוצאה תמומן על ידי הממשלה, אך מזהירים שללא תקצוב מלא של תוספת העלויות - ייפול הנטל על כתפי ההורים. חקיקת החוק נדחתה לתחילת מושב הקיץ במאי עקב התנגדויות של שחקנים בענף, בהם בעלי הגנים הפרטיים.

לדברי דגן, שיתוף פעולה בין כל הגורמים יוכל לצמצם את העלויות הקשורות בבטיחות. "אפשר ליצור התאמות נקודתיות ולא להפוך עולמות. לדוגמה, אחת הדרישות היא שדלת תיפתח החוצה ולא פנימה, כדי לא לפגוע בילד שאולי עומד בפנים. אפשרות אחרת היא להתקין על הדלת מעצור כך שהיא תיפתח לאט. אורלב נתן לי לדבר בפני הוועדה בכנסת, אבל פעמים רבות ביקשתי לשבת אתו כדי למצוא פתרונות ונתקלתי באטימות".

"אני לא אטום לב", אומר אורלב בתגובה. "לא מדובר בחקיקה עצמה, אלא בתקנות שיגיש משרד התמ"ת לוועדה בשלב מאוחר יותר. לכן בשלב זה אין טעם להיפגש כדי לדבר על גודל חלון או דלת". אורלב מתקשה לקבל את הקביעה של בנק ישראל, וכך גם גורמי המקצוע במשרד התמ"ת. "לא ברור לי על סמך מה קבע בנק ישראל את מסקנותיו", אומרת מיכל צוק, משנה למנכ"ל משרד התמ"ת והממונה על התעסוקה. "הממשלה הקצתה 700 מיליון שקל כדי לממן את ההתאמות הנדרשות לסוגיית הבטיחות".

היוזמה: להוריד את מחירי המזון ההמלצות: משרד התמ"ת ממליץ להוריד מכסים בתחום הבשר, העוף, הנקניקים ומיצי הפירות, כדי להוריד את מחירי המוצרים; למנות נאמני צרכנות, שיסתובבו במרכולים ויפקחו על הנעשה ברשתות השיווק; ולהקים מאגר מידע מקוון להשוואת מחירים ברשתות השיווק. הוועדה עדיין לא סיימה את פעילותה וממשיכה לבחון את תחומי הרגולציה והתחרות הבעיה: מכסים אחרים נותרו בעינם, וההפחתה תהיה חלקית ותתפרש על פני כמה שנים

בספטמבר, הרבה לפני שגולש ישראלי העלה לפייסבוק תמונה שהוכיחה כי חטיף פסק זמן עולה בניו ג'רזי פחות ממחצית ממחירו בישראל, שלחו במשרד התמ"ת את הנספחים המסחריים של ישראל בעולם לסופרמרקטים מקומיים, מצוידים ברשימה של 35 מוצרים. המטרה היתה לאסוף מידע עבור ועדת קדמי לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בענף המזון. הנספחים התבקשו לבקר בשלושה סוגים שונים של חנויות: דיסקאונט; חנות שכונתית הנחשבת ליקרה; וחנות בטווח מחירים בינוני. הנספחים לא העלו את הממצאים לפייסבוק, וחבל - דווקא היו להם חומרים מצוינים.

בארץ זבת חלב ודבש, שמן זית עולה ברשת יקרה 32 שקל, לעומת 19 שקל בלבד בצרפת ובהולנד, 17.5 שקל בספרד ו-13 שקל באוסטרליה. ליטר חלב, שמחירו בישראל 6 שקלים, עולה בהולנד 4.4 שקלים, בצ'כיה 3.5 שקלים ובגרמניה 3 שקלים. את הנתונים האלה אפשר למצוא בדו"ח הוועדה הסופי, לצד מידע מרתק נוסף שמסביר מדוע יקר כל כך לחיות כאן. מהדו"ח עולה שביורוקרטיה, מכסים ופרקטיקות לא תחרותיות של ספקים וקמעונאים הם הסיבות העיקריות למחירם הגבוה של מוצרים בישראל לעומת מדינות המערב.

על פי הדו"ח, בשנים האחרונות השתלטו ספקים דומיננטיים על ספקים קטנים בשוק המזון, ובאמצעות אחיזה בנתחי שוק גדולים חדרו לשווקים נוספים והזינו מחדש את תהליך הריכוזיות. שטראוס, אסם, תנובה, החברה המרכזית למשקאות ויוניליוור נהפכו לענקיות הזוללות את החברות הקטנות שמסביבן, בזמן ששופרסל העצימה את כוחה לאחר המיזוג עם קלאבמרקט שקרסה ב-2005.

עבודת הניתוח הזו מועילה ומבורכת, אך נדמה כי הוועדה לא הלכה רחוק בשלב המסקנות, וקשה למצוא בהן המלצה אופרטיבית שבאמת תצמצם את כוחם של השחקנים הגדולים בענף. לשם ההגינות יש לומר שמדובר רק באמצע הדרך: עד כה הוגשו מסקנות הנוגעות למכסים ולצרכנות, ולאחר פסח צפויה הוועדה להגיש את ההמלצות בתחום הרגולציה והתחרות. בין השאר יעסקו פרקים אלה באופן סידור המוצרים על המדף - אחת הסוגיות הקריטיות בענף השיווק.

"אנחנו בוחנים את כל שרשרת הערך", אומרים גורמים במשרד התמ"ת. "רק מהלך משולב של כמה רכיבים, בהם הורדת מכסים, עידוד עסקים קטנים על המדפים והגברת נגישות של מידע, יוביל להורדת המחירים". עד כה המליצה הוועדה על הורדת כמה מכסים בתחום הבשר, הנקניקים ומיצי הפירות, אך מכסים אחרים נותרו בעינם - למשל על יין, חלבה ודבש, שעליהם מוטל מכס של 12 שקל לק"ג. כמו כן המליצה הוועדה על מינוי נאמני צרכנות, שיסתובבו במרכולים ויפקחו על הנעשה ברשתות השיווק, ועל הקמת מאגר מידע מקוון להשוואת מחירים ברשתות השיווק.

"אני לא חושבת שהמלצות הוועדה יובילו לירידת מחירים", אומרת גלית אבישי, מנכ"לית ארגון אמון הציבור, שהיתה בעבר ראש המועצה לצרכנות. "ההמלצות רכות מדי, נותנות מענה שטחי לבעיה ובוודאי לא ימנעו את הסיטואציה בעתיד. אחת הבעיות המרכזיות היא שאין התייחסות לבחינת רמות המחירים והמכסים לעומת מדד יחס בינלאומי. מתווה המכסים מדורג מאוד, ובמקרים רבים מוביל לרמות מכסים שהן עדיין גבוהות. ההמלצות עוסקות רבות בהסברה, כמו נאמני צרכנות. היינו בסרט הזה מיליון פעם, אבל חסרות המלצות בתחומים מהותיים כמו היחסים בין הספקים הגדולים לרשתות הגדולות. יש צורך בפעולה שיטתית של ניטור עמוק של כשלי השוק הקיימים בכל ענף".

פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי וכיום דיקן הפקולטה למינהל עסקים במכללה האקדמית קריית אונו, חוזר ודורש טיפול שורש עמוק. "עוברים ענף-ענף, מזהים את המונופול וקובעים את מקסימום אחוזי השליטה בו", אמר זליכה בהרצאה שנשא באוגוסט. "מה, זאת בעיה גדולה לקבוע שאף רשת סופרמרקטים לא תהיה גדולה מ-15%? כמו שהממשלה ידעה לאשר את המיזוגים, יש לה את מלוא הסמכות, ובטח את המנדט המוסרי, ובוודאי את המנדט הכלכלי והיעיל, לכפות את הפיצול. זה תפקידה".

בהמשך דבריו ציין זליכה שעד שיפורקו המונופולים, צריך להטיל פיקוח על מוצרים של מונופולים, כגון קוטג'. לדבריו, הממשלה לא פועלת בנחישות הראויה כדי לצמצם את יוקר המחיה. "בוא נראה אם בעוד שנה יהיה מצבו של מעמד הביניים טוב או גרוע יותר", הוא אומר. "לדעתי, יש סיכוי גדול שמצבו לא יהיה טוב יותר. המרכיב הקריטי הוא התחרותיות - ובזה לא נגעו. לא נגעו במונופול המלט נשר, לא ב'תנובות', לא בבנקים ולא בחברות הביטוח".

גורמים בממשלה דוחים את הביקורת. "מוטב שהמבקרים יתאזרו בסבלנות. המלצות הוועדה עוד לא הושלמו, אך הן יהיו בעלות עוצמה וצפויות לפגוע בכיסם של הגורמים החזקים בענף".

היוזמה: להגביר את התחרותיות בענף הפיננסים ההמלצות: ועדת הריכוזיות המליצה לאסור בעלות על עסקים פיננסיים וריאליים במקביל ו"להשטיח" פירמידות בשוק ההון הבעיה: הוועדה לא קיבלה החלטות דרסטיות מספיק, והיישום בוועדת הכספים עשוי לבטל חלק מההמלצות

את דו"ח ועדת הריכוזיות, שהנוסח הסופי שלו פורסם בשבוע שעבר, אפשר לראות לפחות כתחילתו של טיפול. הדו"ח צפוי להביא להפרדה בין עסקים פיננסיים לריאליים אצל הטייקונים - נוחי דנקנר, יצחק תשובה, משפחת עופר ואחרים - מה שאמור לצמצם ניגודי עניינים, להגביר את התחרותיות באמצעות הקצאה יעילה יותר של הון ולצמצם את יוקר המחיה בטווח הארוך. גם ההמלצה "להשטיח" פירמידות בשוק ההון - כלומר לבזר שרשרות של חברות בבורסה שנמצאות כולן בשליטת טייקון אחד, כך שלא יהיו יותר משתיים-שלוש חברות כאלה בכל פירמידה - אמורה לקדם את התחרותיות.

אלא שנראה כי גם במקרה זה הוועדה היתה יכולה להמליץ על צעדים נועזים יותר. ראש אגף התקציבים באוצר, גל הרשקוביץ', חושב שצריך היה לקבוע, בין היתר, איסור מוחלט על עסקות בעלי עניין, כלומר עסקות בין שתי חברות שבשליטת אותו אדם, ולהפקיע מידי הטייקונים את השליטה בקופות גמל. כעת צריך הדו"ח לעבור את המכשול של ועדת הכספים בכנסת, כך שכלל לא בטוח שההמלצות שנכללות בו ימומשו באופן שעליו המליצה הוועדה.

מהלך אחר שאושר באחרונה בענף הפיננסים נוגע לתחום שהציבור הישראלי בקושי מודע לו - החסכונות לטווח הארוך. זאת לאחר שוועדת הכספים אישרה יוזמת חקיקה פרטית של ח"כ חיים כץ (ליכוד) בנוגע לגובה דמי הניהול בקופות הגמל, הפנסיה וביטוחי המנהלים.

בזכות יוזמה זו, שזכתה לברכת משרד האוצר לאחר משא ומתן ממושך, יופחתו דמי הניהול ב-1.05% החל בינואר 2013. להערכת כץ, בעקבות המהלך יעברו מדי שנה 300 מיליון שקל לידי הציבור. עם זאת, צעד זה עלול לעודד מיזוגים בבתי ההשקעות, שחלקם כבר החלו, דבר שיביא לצמצום התחרות בענף ועלול לפגוע בצרכנים באופנים אחרים.

גם העלויות הגבוהות של חוסר התחרותיות בענף הבנקאות נותרות בדרך כלל נסתרות מעיני הציבור. מאז פעילותה של ועדת בכר ב-2005, שהוציאה את ניהול קופות הגמל מהבנקים, לא נעשתה בענף זה שום פעולה מהותית שנועדה להיטיב עם הצרכנים.

ועדת טרכטנברג מצאה שזהו ענף ריכוזי מאוד, שבו מתקיים דואופול של בנק הפועלים ובנק לאומי השולטים ב-57% מהשוק, וכי חמש קבוצות בנקאיות גדולות שולטות ב-93% מהשוק. כיום בנקים נותנים למשקי הבית ריביות מגוחכות על הפיקדונות, ומנגד גובים עמלות גבוהות על פעולות שגרתיות. הם פועלים בשיטת מצליח: לקוח שלא פונה לבנק להתלונן ימשיך לשלם, ורוב הלקוחות הם כאלה. בעבר נחשפו ב-TheMarker ניירות עבודה של ועדת טרכטנברג, שמהם עלה כי לדעת חברי הוועדה, אם התחרות בענף תגדל - הציבור יוכל לחסוך כ-8 מיליארד שקל בשנה. מהניירות עלה עוד כי החיסכון לכל משק בית עשוי להסתכם ב-3,000 שקל בשנה, שיגיעו מהפחתת העמלות ומהעלאת הריבית על הפיקדונות.

הפרק על הבנקים בדו"ח טרכטנברג היה קצר יחסית, אך כלל המלצה להקים צוות שיבחן את התחרותיות בענף. הצוות, בראשותו של המפקח על הבנקים דודו זקן, הוקם בדצמבר ואמור לדון בין היתר בהקמתה של מערכת דירוג אשראי ללקוחות פרטיים שתשרת את כל הבנקים - ותקל על לקוח פרטי לקבל הלוואה מבנק שבו לא מתנהל חשבונו. "זו ועדה חשובה שמתנהלת הרחק מתשומת הלב הציבורית", אומר בכיר בשוק ההון. "יש לקוות שהוועדה תיתן המלצות עם שיניים שגם ייושמו בהתאם. יש על הפרק סוגיות רבות בנוגע לקידום התחרותיות, אך איש לא נוגע במגזר הבנקאי".

היוזמה: להוריד את מחירי הרכב ההמלצות: הוועדה לקידום התחרותיות בענף הרכב המליצה לפני חודש וחצי לאסור על יבואנים שמחזיקים ביותר מ-8% מהשוק לייבא יותר ממותג מכוניות אחד; לאסור על בעלות צולבת בין יבואנים לחברות הליסינג; להרחיב במידה ניכרת את היבוא האישי של המכוניות; ולהפחית את ההנחות שיבואני הרכב נותנים לחברות הליסינג הבעיה: יבואני הרכב עלולים לטרפד את יישום ההמלצות

את הכסף שיורד לטמיון בעמלות ובדמי ניהול קשה מאוד לראות, אבל בכל הנוגע לתחבורה, האזרח הממוצע לא יכול להתעלם מיוקר המחיה: המספרים רצים מול עיניו בכל תדלוק. ההוצאה על תחבורה בישראל נעה בין 25% ל-30% מהוצאות משק הבית, לעומת 15% בלבד בארה"ב. כולם נפגעים מכך, אבל במיוחד תושבי הפריפריה, שנאלצים להתנהל במכונית פרטית בגלל היעדר תחבורה ציבורית יעילה.

העלייה במחירי הדלק מיוחסת בדרך כלל למתיחות עם אירן או לסוגיה גיאו-פוליטית אחרת, אך למעשה כמחצית ממחיר הדלק נובעת ממסים שמטילה הממשלה - מע"מ ומס בלו. לפני כארבע שנים היה מחירה של חבית נפט גבוה יותר ממחירה כיום, אבל מאז העלתה הממשלה את המסים, וכך הגיע מחיר ליטר דלק ל-7.74 שקלים בשירות עצמי - והוא צפוי לעלות עוד.

בכמה הזדמנויות לאחר המחאה הפחיתה הממשלה מעט את המס בזמן שמחיר הדלק בעולם עלה, כדי שבסך הכולל המחיר לא יעלה באופן דרסטי. מבחינת האוצר, האחראי על הקופה הלאומית, זהו מס אטרקטיבי במיוחד בגלל קלות הגבייה - היישר מהמשאבה, מבלי שבעלי עסקים יכולים לנסות להעלים חשבוניות. "הממשלה מקובעת על המס הזה", אומר זאב גרואר, שלפני שנה ייסד קבוצת מחאה נגד מחירי הדלק. "מבחינתה, אם היא היתה יכולה להעביר את זה מבחינה ציבורית - היא היתה מעלה את המסים על הדלק אף יותר".

"אם המס על הדלק יירד באופן משמעותי, נצטרך לגבות את הכסף במקומות אחרים. מה נמסה במקום?", אומר בכיר במשרד ראש הממשלה. "בחודשים האחרונים הורדנו מעט את המסים האלה. ביחס לאירופה, מחיר הדלק בישראל אינו גבוה. בנוסף, דלק הוא מוצר מזהם, ולא רצוי שיהיה זול מדי".

פרט לדלק, גם מחירה של המכונית הפרטית ועלות התחזוקה שלה גבוהים, בשל מסי הקנייה הגבוהים והמבנה המעוות והלא תחרותי של ענף הרכב. יבואני רכב, שעבודתם לא תורמת להעלאת הפריון במשק, נהפכו בשנים האחרונים למולטי מיליונרים ולמיליארדים בזכות "שולי רווח שהם שערורייה ובושה לממשלות ישראל", כפי שהגדיר זאת ירון זליכה.

באוגוסט מונה זליכה לראשות ועדה לקידום התחרותיות בענף הרכב, ולפני כחודש וחצי הגישה הוועדה את המלצותיה. בין היתר ממליצה הוועדה לאסור על יבואנים שמחזיקים ביותר מ-8% מהשוק לייבא יותר ממותג מכוניות אחד, לאסור על בעלות צולבת בין יבואנים לחברות הליסינג, ולהרחיב במידה ניכרת את היבוא האישי של המכוניות. כמו כן המליצה הוועדה להפחית את ההנחות שיבואני הרכב נותנים לחברות הליסינג, שפוגעות באופן ניכר במחירי המכוניות המשומשות עבור ציבור הנהגים הרחב. הוועדה המליצה גם לאפשר לחברות נוספות, מלבד יבואני הרכב המורשים, לייבא חלקי חילוף למכוניות, כל עוד הם לא קשורים ישירות לבטיחות הרכב.

מאז פרסום ההמלצות הוטחה ביקורת רבה בוועדה ונטען כי ההמלצות מרחיקות לכת מדי, ולכן חלקן לא ניתנות ליישום. "הרפורמה שלי לא מרחיקת לכת. זה המינימום שיכול לעבוד", אומר זליכה. "האם המינימום הזה גדול יותר מהמקסימום שהממשלה מסוגלת להעביר? עוד נראה, כי עדיין עובדים על שלב היישום".

אחד השחקנים בענף הרכב שתומך ברבות מההמלצות הם בעלי המוסכים, הסובלים מהריכוזיות ומהכוחניות של יבואני הרכב השולטים גם בענף חלקי החילוף. "המצב הוא של lose-lose", אומר רונן לוי, מנכ"ל איגוד המוסכים. "לקוחות בורחים מהמוסכים בגלל המחירים הגבוהים, ואנחנו מקבלים מהמשטרה דיווחים על אלפי לקוחות שנוסעים בשבתות לשטחים כדי לטפל במכונית במחיר נמוך יותר, אף שבמוסכים רבים באזור משתמשים בחלקי חילוף שנגנבו ממכוניות ישראליות".

מלבד חוסר התחרותיות, גורם מרכזי למחירן הגבוה של המכוניות הוא מסי הקנייה, מהגבוהים בעולם המערבי. ב-2005-2009 הנהיגו הרשויות מדיניות של הורדה במסי הקנייה, אבל לאחר מכן הוחלט להסיטה לטובת מכוניות פחות מזהמות כחלק ממדיניות "מיסוי ירוק". כיום מסי הקנייה הם כ-80% ממחירה של המכונית, פי חמישה מהמסים באירופה לפי מחקר של מכון ירושלים לחקר שווקים.

לדברי גורם המכיר את ענף הרכב, החלטה על הורדה דרסטית במסי הקנייה יכולה להוביל לצמצום ניכר במחירי המכוניות. "הצרות מתחילות במסים הגבוהים שמטילה המדינה. עד לפני עשור שרר מיסוי גבוה גם בענף מכשירי החשמל, במוצרים כמו מכונות כביסה, תנורים ומוצרי אלקטרוניקה. כיום מחיריהם של המוצרים האלה פשוט צנחו, בגלל ירידה חדה במסים. דבר כזה אפשרי גם בענף הרכב".

היוזמה: להוזיל את מחירי הדירות ההמלצות: המלצות ועדת טרכטנברג, שאושרו בהחלטת ממשלה, כוללות שורה של מהלכים, שהעיקרי שבהם הוא שיווק קרקע לבניית 187 אלף יחידות דיור למשך חמש שנים - מהן 40 אלף בדיור בר השגה. כמו כן, רפורמה בחוק התכנון והבנייה אמורה לזרז את תהליכי התכנון וכך להגדיל את היצע הדירות בשוק הבעיה: הקריטריונים שאישרה הממשלה לדיור בר השגה לא יסייעו למעמד הביניים, אלא למגזר החרדי; הרפורמה בחוק עלולה לסרבל את תהליכי התכנון

מלכת ההוצאות של המשפחה הישראלית היתה ונשארה ההוצאה על הדיור - כשליש מההוצאות של משק בית ממוצע. בשבוע שעבר עסקה הממשלה במרץ בהעברת שני מהלכים מרכזיים להורדת מחירי הדיור: אישור פרק הדיור של ועדת טרכטנברג והרפורמה בחוק התכנון והבנייה שזכתה לכינוי הציני "רפורמת המרפסות". הראשונה אושרה בהחלטת ממשלה והיא כוללת שורה של מהלכים, שהעיקרי שבהם הוא שיווק קרקע לבניית 187 אלף יחידות דיור למשך חמש שנים, 40 אלף מתוכן דירות בדיור בר השגה (החלטות שמועצת מקרקעי ישראל קיבלה עוד קודם לכן), בתקווה שההגדלה המסיבית של ההיצע תוביל לירידת מחירים.

המהלך השני היה אמור להסתיים בהצבעות בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, אך בשל התנגדות של סיעת ישראל ביתנו נדחתה ההצבעה לתחילת המושב הבא של הכנסת, ואולי אף למועד מאוחר יותר. ההתנגדות נגעה לסוגיה שעוררה את הביקורת החריפה ביותר בנוגע ליישום המלצות טרכטנברג - הטענה שסעיפי חוק שנועדו להיטיב עם מעמד הביניים הוסטו לכיוון סיוע לציבור החרדי, משום שבניגוד להמלצה המפורשת של הוועדה, אין התייחסות ל"מיצוי כושר השתכרות" כקריטריון בדיור בר השגה.

ההחלטה שהעבירה הממשלה מבוססת על היוזמה של שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס מש"ס, שלפיה יינתנו נקודות זיכוי לפי מספר שנות נישואין. קריטריון זה נותן עדיפות לזוגות חרדים שיוכלו לקבל מקסימום של 70 נקודות זיכוי. מנגד, הציבור היהודי-חילוני, שמתחתן בגיל מאוחר יחסית, יוכל להגיע למקסימום של 30 נקודות זיכוי בעבור שירות סדיר ומילואים של שני בני הזוג.

בלי קשר לסוגיית החרדים, נמתחה על הרפורמה ביקורת חריפה מצד שורה של ח"כים מהאופוזיציה ומארגונים חברתיים וסביבתיים. הם טענו כי הרפורמה אנטי דמוקרטית, אנטי חברתית ואנטי סביבתית, שוללת מהציבור את הזכות לערער על תוכניות בנייה ומקימה מנגנונים עוקפי תכנון. עוד טוענים המתנגדים שהחוק מכשיר פוליטיזציה של ועדות התכנון וכי הוא מיטיב עם בעלי ההון ועלול להוביל לשחיתות.

גם גורמים שתמכו בעבר ברעיון המקורי של הרפורמה גילו לקראת סיום הליכי החקיקה שהחוק החדש, בן 600 הסעיפים, עלול שלא לפשט את תהליכי התכנון אלא דווקא לסרבל אותם - בשל חקיקת משנה מורכבת והקמת ועדות חדשות.

לדברי עו"ד יורם חגבי, ראש פורום קניין בלשכת עורכי הדין, הרפורמה אינה מחויבת המציאות. "לא הרפורמה של המרפסות ולא של החלונות תוריד את מחירי הדירות, אלא העסקת כוח אדם איכותי ומיומן במינהל מקרקעי ישראל ובלשכות התכנון. בזכות הזרמה תקציבית, יש כיום כוח אדם איכותי - רואי חשבון, שמאים ועורכי דין - בלשכות מיסוי המקרקעין. אפשר לעשות דבר זהה במינהל ובלשכות התכנון".

לדברי עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח, הכנסת קריטריונים ברורים של דיור בר השגה לתוך סעיפי החוק החדש היא קריטית כדי להוריד את מחירי הדיור עבור מעמד הביניים. "החלטת הממשלה בנוגע לדיור בר השגה בעייתית הן בגלל הקריטריונים שהיא מציבה, והן מפני שהיא רלוונטית רק לקרקעות המדינה. זה בהחלט לא בטל בשישים, אבל עדיין חשוב להטמיע דיור בר השגה בהליכי תכנון, כדי שזה יהיה נתון קבוע בהליכי התכנון ויחול גם על קרקעות פרטיות - ויש הרבה כאלה באזורי הביקוש של ירושלים, חיפה ותל אביב".

מהלך חשוב בתחום הדיור נוגע לעידוד הבנייה להשכרה. ב-2007 נכשלה היוזמה לחקיקת חוק עידוד בנייה להשכרה שיזם שר השיכון דאז, מאיר שטרית. כיום מקדם אטיאס תוכנית שונות של בנייה להשכרה בשיתוף פעולה עם המגזר הפרטי, שעיקרן מתן הנחות על הקרקע תמורת התחייבות של הקבלנים לבניית דיור להשכרה לטווח ארוך. כמה מכרזים מסוג זה כבר יצאו לדרך, אך גם למהלך הזה יש מתנגדים. בעיריית הרצליה, לדוגמה, יזמו תוכנית שלפיה עיריות יקבלו קרקעות בחינם מהמדינה, והן יבנו עבור התושבים דיור להשכרה.

"הפתרון שמציעים כיום לא יחזיק מעמד יותר מדור אחד או שניים, כי לבסוף הקרקע תעבור ליזמים פרטיים והדירות ייעלמו בשוק החופשי", מסביר צביקה הדר, סגן ראש עיריית הרצליה שהיה מיוזמי הרעיון. לפי המתווה שגיבשה העירייה, היא תבנה דירות שיושכרו לצעירים לעשר שנים, תקופה שבה יוכלו לחסוך לצורך קניית דירה. לפי המודל הזה, הדירות יישארו לצמיתות בידי העירייה. לצורך כך, הרשות המקומית תקים חברה עירונית שתדאג לתחזוקה שוטפת של הדירות ולשיפוצן מדי כמה שנים.

"אומרים שהמגזר הציבורי לא יודע לנהל? זה לא נכון", אומר הדר. "מספיק להביט כיצד מתוחזק הפארק העירוני בהרצליה. אני לא מבין את ההיגיון של המדינה, שפונה תמיד למגזר הפרטי. ערכנו מסע שכנוע בממשלה כדי לקדם את התוכנית הזו, אבל לצערי נכשלנו".

גורם בכיר במשרד ראש הממשלה דוחה את הטענות. "עיריות לא מבינות בנדל"ן. בעיה נוספת היא שלעיריות יהיה כוח לקבוע מי יגור בדירות האלה ומי לא". למרות ההסתבכות של רפורמת התכנון, אותו הבכיר אופטימי לגבי ירידת המחירים בשוק הדיור. "ראש הממשלה זיהה שתי בעיות - הבעלות על הקרקע והאטיות שבה תוכניות בנייה יוצאות לפועל. הרפורמה עונה על שתי הבעיות האלה. ברגע שיהיה היצע מספיק של קרקעות ואפשר יהיה לשווק אותן בקצב סביר - המחירים יירדו, גם באזורי הביקוש".

היוזמה: להוריד את מחירי המים והחשמל ההמלצות: ועדת טרכטנברג המליצה לבחון את האפשרות להוזיל את תעריפי המים לציבור באמצעות שינויים חשבונאיים בפעילות תאגידי המים; בשש השנים האחרונות נעשה ניסיון לערוך רפורמה במשק החשמל, כך שיצרנים פרטיים ייכנסו לענף ותתעורר תחרות במחירים הבעיה: במקום להוריד את מחירי המים הוגדלה הקצאת המים במחיר מסובסד - מה שמיטיב בעיקר עם משפחות מרובות ילדים ולא משפיע מהותית על גובה החשבון של צרכנים אחרים; הרפורמה במשק החשמל נדחית שוב ושוב בגלל לחצים של חברת החשמל

בשנתיים האחרונות הגיע יוקר המחיה גם לחשבונות. מחירי המים עלו בעשרות אחוזים לאחר הקמת תאגידי המים העירוניים, שהחליפו את מחלקות המים והביוב בכל עירייה. הממשלה הסבירה את המהלך בצורך המקיף בהשקעה בתשתיות המים, שהרשויות המקומיות הזניחו שנים ארוכות. 54 תאגידי מים הוקמו ברחבי ישראל, וכיום ברור שחלקם מיותרים לחלוטין ויכולים להתאגד במסגרות אזוריות גדולות יותר.

ועדת טרכטנברג אמנם גיבתה את הרפורמה בתחום, אך המליצה לבחון את האפשרות להוזיל את תעריפי המים לציבור באמצעות שינויים חשבונאיים בפעילות התאגידים. רשות המים, בתגובה, הגדילה את הקצאת המים במחיר נמוך יחסית - אך המחיר עצמו לא ירד, מלבד בקרב צרכני מים כבדים כמו משפחות מרובות ילדים. בשורה התחתונה, למרות פעילות עיקשת של פעילים חברתיים - הבולט שבהם הוא ג'קי אדרי מדימונה שאף שבת רעב במשך שלושה שבועות - מחירי המים לא ירדו, ולא צפויים לרדת גם לאחר גשמי הברכה של החורף האחרון. מנגד, באחרונה אושרה בוועדת הכספים החלטה לתת לכ-200 אלף נכים הנחה בתשלומי המים.

המכה החדשה היא עליית מחירי החשמל. חשבון החשמל האחרון, עבור ינואר-פברואר, היכה בתדהמה צרכנים שלא היו רגילים לקבל חשבונות גבוהים מ-1,000 שקל. הדבר נבע הן מצריכה מוגברת של חשמל בחורף קר מהרגיל והן מעליית תעריפי החשמל ב-15% במהלך 2011. בשבוע שעבר נקבע שהחל באפריל יעלה מחיר החשמל ב-9% נוספים. לפי הערכות, בשנתיים הקרובות יעלו תעריפי החשמל ב-9% נוספים. ברשות החשמל, המפקחת על חברת החשמל, מסבירים את עליית המחירים במחסור בגז הטבעי - הנובע מכמה מקרי חבלה בצינור הגז ממצרים - ובהידלדלות מאגר ים תטיס, שאילצו את חברת החשמל להשתמש בסולר יקר.

הדיון הציבורי על מחירי החשמל נגע בנקודה נוספת: חוסר היעילות של חברת החשמל - חברה עם ועד עובדים חזק ומשכורות גבוהות, שעובדיה מקבלים חשמל בחינם. בשש השנים האחרונות נעשו ניסיונות לבצע שינוי מבני בחברת החשמל, כך שהחברה תספק רק 80% מהצריכה הכללית והיתר ייוצר על ידי יצרנים פרטיים. צעד כזה אמור להוביל לירידת מחירים, אך הוא לא צלח בגלל לחצים שהפעילה החברה.

בחברת החשמל דוחים את הטענות לגבי חוסר היעילות של החברה. "גם אם יפטרו את כל העובדים זה לא ישנה את מחיר החשמל, כי רובו מבוסס על דלק", מסבירים גורמים בחברה. ברשות החשמל תולים תקוות בגז מקידוח תמר, שצפוי להיות מוזרם למערכת בעוד כשנה. "למעשה, הקידוח הזה כבר נכנס למערכת השיקולים שלנו, וגורם לכך שהעליות של היום מתונות יותר".

היוזמה: להקל את נטל המס ההמלצות: ועדת טרכטנברג המליצה לתת שתי נקודות זיכוי לאבות לילדים עד גיל 3; להגדיל מס על רווחי הון ודיווידנדים ל-25%; להעלות את מס החברות ל-25%; להעלות את מדרגת המס למשתכרים יותר מ-40 אלף שקל מ-45% ל-48% הבעיה: המסים העקיפים נותרו בעינם, וההקלה חסרת משמעות עבור השכבות החלשות

את כל עליות המחירים מלווה כצל גורם אחד קבוע: המס. המסים הם כלי מדיניות בצמצום פערים חברתיים, אך הם משפיעים גם על יוקר המחיה - בעיקר בשל המע"מ בסך 16% המוטל אפילו על המים, אבל גם בשל שורה של מסי קנייה המוטלים על מוצרים שונים. המסים העקיפים האלה מוטלים באופן שווה על כלל האוכלוסיה, ללא קשר לרמת ההכנסה, ולכן פוגעים יותר באוכלוסיות חלשות. בשל ההכנסות הנמוכות שלהן הן מוציאות יותר כסף על מסים עקיפים, באופן יחסי להכנסתן.

בהמלצותיה התייחסה ועדת טרכטנברג כמעט רק לסוגיית המיסוי הישיר, גם מתוך ראיית המסים ככלי לצמצום פערים. ההחלטה המשמעותית ביותר שלה, מבחינת הטבה עם מעמד הביניים, היא מתן שתי נקודות זיכוי לאבות לילדים עד גיל 3, שמיושמת מאז ינואר. באותו מועד נכנסה לתוקף החלטה קודמת של הממשלה - להעניק נקודת זיכוי נוספת לאמהות לילדים עד גיל 5, שהתקבלה בעקבות מאבקה של עו"ד ורד פרי למען הכרה בהוצאות על טיפול בילדים כהוצאות מוכרות למס הכנסה. המלצות נוספות של טרכטנברג שאישרה הממשלה הן הגדלת מס רווחי הון ודיווידנדים ל-25%, העלאת מס החברות ל-25% והעלאת מדרגת המס למשתכרים יותר מ-40 אלף שקל מ-45% ל-48%.

לדברי עו"ד ורו"ח ד"ר תמיר שאנן ממשרד זיסמן-אהרוני-גייר, המלצות אלה כלל לא עוזרות לאוכלוסיה הענייה. "סף המס בישראל נמוך מאוד: אשה ללא ילדים המרוויחה 5,000 שקל בחודש לא משלמת מס בכלל, ואם יש לה ילדים היא משלמת מס רק משכר של 7,000 שקל ויותר. לכן להורדת מסים ישירים אין שום משמעות עבור פלח האוכלוסיה הזה. הצעדים שהיו יכולים לעזור לאוכלוסיה זו הם הורדת המע"מ והגדלת מס ההכנסה השלילי. בעבר, כשרצו לעזור לתושבי אילת, פשוט ביטלו שם את המע"מ".