פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עשור לחומת מגן: "הטרור חי בתחושה ששכם לא תיפול"

      אל"מ נמרוד אלוני, שפיקד על סיירת הצנחנים בחומת מגן, התראיין בלב בשכם על הקרב ששינה לדבריו את פני הצבא. אך היתרון על היריב יכול לתעתע: "לא שילמנו על טעויות שעשינו"

      עשור לחומת מגן: "הטרור חי בתחושה ששכם לא תיפול"

      (צילום: שלומי גבאי, דו"צ ורויטרס. עריכה: יאיר דניאל, קריינות: אביב אברמוביץ')

      "הוקפצנו מהבית וחשבנו שזה יהיה מבצע מעצרים גדול. לא סוג של מלחמה קטנה", אומר מפקד חטיבת שומרון בפיקוד המרכז, אל"מ נמרוד אלוני, כשהוא עומד בלב הקסבה של שכם ומצביע על הרחוב אליו רצו בפריצה הראשונית. "רק מאוחר יותר הבנו שזה אירוע גדול שקראו לו מבצע 'חומת מגן'".

      כאשר צה"ל יצא למבצע חומת מגן, לפני עשר שנים, אלוני היה מפקד סיירת הצנחנים. בליל הסדר הוא הוקפץ אל בסיס היחידה כדי להיערך למבצע בשכם, בעקבות הפיגוע ההתאבדות במלון פארק בנתניה בו נהרגו 30 בני אדם.

      חודשיים קודם לכן השתתפה חטיבת הצנחנים במבצע "מסע בצבעים" במחנה הפליטים בלאטה בשכם, שהוכתר כהצלחה אך נפתח בחשש עצום מאבדות כבדות כתוצאה מלחימה באזור עירוני צפוף ובגלל מספרם הרב של החמושים הפלסטינים שפעלו במחנה. במחנה הפליטים בלאטה פותחה התורה שניסחה מחדש את מרחב הלחימה: במקום לנוע בנתיבים המקובלים, חיילי צה"ל עברו בין הבתים דרך הקירות וכך לא נחשפו לירי המחבלים שארבו להם בין המבנים. בניגוד לחיילי המילואים שלא הכירו את הלחימה בשטח בנוי, לוחמי הצנחנים וגולני הגיעו לשכם עם ביטחון עצמי גבוה.

      מבצע חומת מגן, מרץ 2012 (GettyImages)
      שיטת המעבר דרך הקירות פותחה במחנה הפליטים בלאטה (צילום ארכיון: GettyImages)

      הפריצה לקסבה, שנחשבת לאחר הגדולות והמפותלות במזרח התיכון, לא הייתה הצעד הראשון במבצע בשכם. הוא החל יומיים קודם לכן. סיירת הצנחנים, בפיקודו של אלוני, נשלחה לפאתי הקסבה כדי לאסוף מודיעין ולהבין מהי מידת ההתנגדות הצפויה בשטח. במהלך פעולה זו, הושלכו לעבר הכוח למעלה מארבעים מטענים מאולתרים והחיילים הרגו שני מחבלים בהיתקלות.

      לאחר קרבות ממושכים, העיר שכם כותרה על ידי חטיבת ההצנחנים וחטיבת גולני. בשלושה ימי הלחימה נהרגו למעלה מ-70 מחבלים, מאות פלסטינים נפצעו וקצין אחד בצה"ל נהרג מירי דו-צדדי. רס"ן אסף אסולין, לשעבר מפקד פלוגת החבלה ההנדסה (פלחה"ן) בצנחנים, היה אז בקורס במכללה לפיקוד ומטה (פו"ם) ובניגוד לרוב חבריו ללימודים, הוא בחר הצטרף ללחימה ולא לסייע במפקדה. קלע של גדוד 890 של הצנחנים זיהה אותו כמחבל וירה בו. לפני חצי שנה, הוריו של אסף ביקרו במקום בו נהרג בקסבה של שכם.

      לאחר שביומיים הראשונים ללחימה נהרגו עשרות מחבלים, החליטו יותר משלוש מאות מחבלים להיכנע. "זו היתה החלטה חכמה בעיני של אביב (האלוף אביב כוכבי, כיום ראש אמ"ן אז מח"ט הצנחנים, א.ב.) וצ'יקו (תא"ל במיל' צ'יקו תמיר, אז מח"ט גולני) לסגור על העיר ולבסוף על הקסבה ולא לתת להם לברוח החוצה", אומר אלוני. "מי שלא נכנע נהרג. מתוך 74 מחבלים הרוגים, הרגה הסיירת 12". לדבריו, חטיבת הצנחנים אחראית להריגתם של מרבית ההרוגים, משום ש"גולני שנכנסו ברעש גדול עם טנקים ופיצוצים הבריחו אותם לצד שלנו".

      טיל דרך החלון

      המכשול העיקרי שעמד בפני החיילים בלחימה בקסבה בשכם היה מטעני החבלה הרבים, שהוטמנו מתחת לצירים המרכזיים, על גבי חומות שהובילו לפתחי הבתים או בצמוד לדלתות הבתים. עם זאת, הלחימה בצד הפלסטיני לא התנהלה על פי הגיון מבצעי משום שמרבית החמושים באו מעזה ומהכפרים באזור ולא הכירו את הקסבה ואת הסמטאות.

      מבצע חומת מגן, מרץ 2012 (GettyImages)
      הקשיים העיקריים בשכם: מטעני חבלה וקירות בטון. חיילי צה"ל במבצע חומת מגן (צילום ארכיון: GettyImages)

      "הייתה היתקלות בבית אחד", נזכר אלוני כשהוא יורד באחת הסמטאות בקסבה. "כוח שלי יצא מבית אחד לשני ופתאום הגיח מולם חמוש ופנים מול פנים ירו בו והרגו אותו. מה שהקשה עלינו היו קלעים ששלטו מתוך מבנים על הסמטאות. במקרה אחד התקשינו לעבור ממבנה למבנה מאחר שהוא ירה בטווח קרוב. נאלצנו לסגת בית אחד אחורה עד שמסוק קרב השחיל לו טיל דרך החלון".

      לדברי אלוני, הפטנט שעבד במחנה הפליטים נתקל בקושי בעיר עצמה: "במפנה הפליטים בלאטה אלו היו קירות מבלוקים, ובקסבה בשכם הרוב היו קירות מבטון שהיה קשה לשבור".

      נהרות של דם

      במבצע חומת מגן, אומר אלוני, צה"ל הוכיח לעצמו שהוא מסוגל להילחם היטב בשטח בנוי צפוף, "שהוא יודע לתמרן בשלב השטח ולא רק לבצע מארב או מעצר. זו הייתה הצלחה מטורפת". לדבריו, מדובר בהתגברות על מכשול פסיכולוגי. "אלו היו ימים שאריק שרון לא הסכים להכניס את צה"ל לזה, כי חשש שימותו הרבה חיילים ומדובר בלוחם גדול בעל ניסיון שמבין עניין. זה העלה לנו את הביטחון.

      "הישג שני היה בקרב ארגוני הטרור. לפני חומת מגן הייתה שכם סוג של מבצר בטוח. מטענים, כוננות גבוהה, מכוניות תופת שדוחפים אותן בערב לפתחי הצירים עם הפעלות מרחוק, תצפיתנים על הגגות וחמושים ברחובות. הטרור חי בתחושה שזה מבצר שלא ייפול. 'לכאן צה"ל לא ייכנס'. ככה הם חשבו.

      "היום כשאתה מדבר עם ותיקי שכם הם מדברים על טראומה של נהרות של דם. גופות מסריחות בקסבה שלא מפנים אותן. ההשפלה של הכניעה. היום הם אומרים, לא נחזור לאינתיפאדה אלימה שנייה".

      מבצע חומת מגן, מרץ 2012 (GettyImages)
      טראומה. מבצע חומת מגן (צילום ארכיון: GettyImages)

      למה מבצע חומת מגן לא קיבל הכרה בציבור על אף הצלחתו?

      "חומת מגן הייתה נקודת מפנה משמעותית בהבנה למה הצבא מסוגל ומה היעדים שלו. אבל בעיני הציבור היריבים היו טרוריסטים - לא ארגון גדול ולא מדינה. היה צפוי שצה"ל ינצח. האויב בגזרת שכם הוא 'אויב מעכב למידה'. אני מסביר את זה ללוחמים שמגיעים לכאן. אתה בטוח שאתה תותח, אבל מדובר באויב ליגה ב'. עשינו טעויות במבצע ולא שילמנו עליהן מחיר. חיזבאללה היה מעניש אותנו על טעויות כאלה. היום המצב עוד יותר קשה - האויב עוד יותר 'מעכב למידה'. הוא מאוד ירוד. אתה יכול לעשות מלא טעויות ולא באמת לשלם את המחיר".

      כיום מתעקש אל"מ נמרוד אלוני שכל גדוד שמגיע לפעילות מבצעית בגזרה יעבור בקסבה של שכם, יפטרל בה ויכיר אותה, כדי שאם יידרש צה"ל בעתיד לפעול במתאר כזה, הוא יהיה מוכן. "מי שמכיר את הקסבה של שכם יידע להכיר את הקסבה של דמשק. זה פחות או יותר אותו רעיון", אומר אלוני. בינתיים, הוא אומר, החותם שהותירה הלחימה ברחוב השוק ההומה לפני עשר שנים, ממאנת להימחות. "אני חוויתי כמפקד גדוד הסיור של הצנחנים את מלחמת לבנון השנייה. אבל מבצע חומת מגן היא אחת התקופות הכי מעצבות כמפקד. לא בכדי ארגוני הטרור מסתתרים היום בשכם ולא מרימים את הראש כי הם זוכרים היטב מה קרה כאן בחומת מגן".