מגרון: החלטה רעה שיש לקיים

אפתח בשורה התחתונה - את פסיקת בג"ץ יש לקיים. זאת משמעותה של עליונות המשפט, שהיא אבן יסוד במדינת חוק. גם פסקי דין שגויים מחייבים. אני מקווה שהממשלה, באמצעות בני בגין, תמצא פתרון הולם. למשל, אתר התיישבות זמני לעקורי מגרון והתחייבות להקים מגרון רבתי, כפול ומכופל, על אדמות מדינה, באזור חיוני כגון בקעת הירדן.

את החלטת בית המשפט יש לקיים, אך מותר לבקר אותה כהחלטה שגויה.

ההתיישבות היא כלי להגשמת מדיניות ואידיאולוגיה. בתור שכזאת, אין היא נושא משפטי אלא פוליטי. מי שאמונה על מימוש האמונות, הדעות והרעיונות הפוליטיים והאידיאולוגיים היא המערכת הפוליטית - הממשלה והכנסת. כל ממשלה הקימה התיישבות בהתאם למדיניותה. מי שסברו וסבורים שעל ישראל להצטמצם לגבולות 49' מתנגדים לעצם הקמת התנחלות כלשהי. ההתנגדות הזאת לגיטימית בדיוק כמו התמיכה בהתנחלות באזורים מסוימים או בכל השטחים, אך היא עניין אידיאולוגי ופוליטי, לא משפטי. זו גם עמדת בית המשפט בישראל. עובדה, כל בתי המשפט העליון, כולל בעידן האקטיביסטי ביותר של ברק וביניש, דחו כל ניסיון שהוא לשלול את סמכות הממשלה להחליט על התיישבות בטענות של "אי חוקיות", כביכול.

מגרון הוא מקרה חריג. כאן בית המשפט לא פסק בסוגיה הפוליטית של ההתיישבות ביו"ש, אלא בסוגיה משפטית של התיישבות על אדמה פרטית, שהיא בהחלט מעשה בלתי חוקי. סוגיית הבעלות הפרטית על אדמות מגרון אמנם שנויה במחלוקת משפטית, אך כפי שיש לשלול התערבות של בית המשפט בסוגיות מדיניות ופוליטיות, כך יש לכבד את מעמדו כפוסק האחרון בסוגיות משפטיות.

ואכן, הממשלה כיבדה את ההחלטה. הסכם הפשרה שהוביל בני בגין נועד לבצע את פסיקת בג"ץ באופן הוגן, בהסכמה ובדרכי שלום. העובדה שהקמת יישוב על אדמה פרטית היא מקרה חריג כל כך, מעידה על כך שאין זו מדיניותן של ממשלות ישראל. מכאן שהדבר נעשה בתום לב, הן של המדינה ועל אחת כמה וכמה של המתיישבים, שהקימו את יישובם בסמכות, ברשות ובתמיכה של המדינה.

דברי הבלע על "פולשים פורעי חוק" הם חסרי שחר. הממשלה נהגה באחריות כאשר חיפשה ומצאה פתרון הולם, המבוסס על הגינות ועל מחויבות למתיישבים ועל ביצוע החלטת בית המשפט.

בית המשפט לא דחה את הפשרה אלא רק את לוח הזמנים לביצועה. אבל לוח הזמנים הוא אחד הביטויים להגינות כלפי מאות המתיישבים שנאלצים להיעקר מביתם. מה החיפזון? הדרישה לעקירה מיידית חסרת כל הצדקה. זו החלטה חסרת אחריות. זו החלטה כוחנית.

הממשלה, באמצעות בגין, הגיעה להסכם שיאפשר את ביצוע ההחלטה בהסכמה ובדרכי שלום. ההנהגה האחראית של יש"ע הצליחה לשכנע את תושבי מגרון לחתום על ההסכם. למרבה הצער, בית המשפט שיחק לידי הקיצונים, ופגע פגיעה קשה בהנהגה האחראית.