מלחמת ההתשה הסוערת ורווית המתח והיצרים, המתנהלת זה חודשים אחדים בתוך המפלגה הרפובליקנית, לא שככה גם בעקבות ניצחונו המוחץ של מיט רומני על יריבו העיקרי והמר, ריק סנטורום, בסיבוב הפריימריז החשוב האחרון ביום שלישי במדינת אילינוי ההטרוגנית ועתירת החשיבות האלקטורלית.
אילינוי חשובה בהרבה ממדינת לואיזיאנה ההומוגנית הרבה יותר, שבה התקיימו הפריימריז אמש, ושלפחות על הנייר סנטורום היה אמור לצאת מהם וידו על העליונה. בזירת האיגרוף של אילינוי הביס מושל מסצ'וסטס לשעבר רומני את סנטורום בהפרש של 11.7 אחוזים, אולם מועד סיומה של ההתגוששות ביניהם נראה עדיין רחוק. על רקע מאבק מתמשך וחסר פשרות זה, שבה ועלתה לאחרונה למוקד התודעה הציבורית ועידת המפלגה הרפובליקנית של קיץ 1976, שנערכה בקנזס סיטי, מיזורי. היתה זו ההתכנסות האחרונה שאליה הגיעו שני מתמודדים מובילים - הנשיא המכהן ג'רלד פורד ומושל קליפורניה רונלד רייגן - בלי שאיש מהם הצליח לזכות, לאחר סיום עונת הפריימריז, ברוב הנדרש.
בעקבות זאת הפכה הוועידה עצמה למעין סיבוב פריימריז נוסף ומכריע, ועיקר המאבק התנהל על קולותיהם של הצירים הבלתי מזוהים. רק בסיום המאבק הוכרז הנשיא פורד כמנצח, וזאת ברוב זעום של 1,187 נגד 1,070 (דבר שלא סייע לו לזכות בקרב האמיתי, שבו נוצח לאחר קרב צמוד על ידי קרטר). אולם הגם שאין לשלול על הסף תרחיש דומה מצד רומני, סנטורום וגינגריץ' עד למועד כינוס ועידת המפלגה באוגוסט בטמפה שבפלורידה, המגמה המסתמנת היא התחזקות מעמדו של רומני. ואכן, לפחות בשלב הנוכחי קיים סיכוי סביר שרומני יזכה במספר הצירים הנחוץ לבחירתו כמועמד עוד לפני סיומו, בשלהי יוני, של הקרב המוקדם. לא זו בלבד שרומני - הנהנה מתשתית ארגונית וכספית איתנה ומתמיכתו של הממסד הרפובליקני - נמצא בעקבות ניצחונו באילינוי על סף חצייתו של רף 50 האחוזים ממספר הצירים הנדרש, באפריל תהיה לו הזדמנות להתקרב למספר הזוכה. מספר הצירים העומדים כיום לרשותו הוא 544; לסנטורום יש 253 צירים בלבד. ההצלחות הצפויות לו בחודש הבא בניו יורק, בקונטיקט, במרילנד ובדלוור (וגם במחוז קולומביה) עתידות לסלול בעבורו את הנתיב המוביל לכיבוש הפיסגה.
מלאכתו של אובמה נעשית בידי אחרים
יש להבהיר: מדובר בהצלחת המכונה הארגונית המשומנת ועתירת הממון שבנה רומני, ולא ביכולתו של המושל לשעבר לסחוף את קהלי היעד שלו. נהפוך הוא, חרף מאמציו הוא נתקל שוב ושוב בחומה של ניכור, חשדנות וטינה. בעוד במערכת הפריימריז, שהתקיימה במפלגה הדמוקרטית ב-2008, יותר מ-70 אחוזים מקרב חברי המפלגה ואוהדיה גיבשו עמדה חיובית לגבי שני המתמודדים העיקריים, אובאמה וקלינטון - בשדה הקרב הרפובליקני רק 58 אחוזים מעריכים לחיוב את רומני ורק 53 אחוזים מעריכים לחיוב את סנטורום.
המשימה הניצבת לפתחו של רומני מאתגרת במיוחד, גם אם יזכה במינוי הרפובליקני. על רקע סימני ההתאוששות המסתמנים במשק האמריקני (בייחוד בתחום התעסוקתי), לא מפתיע שהנשיא אובאמה זוכה כעת ליתרון משמעותי בכל סקרי דעת הקהל ומול כל מועמד רפובליקני. בעוד יתרונו על פני רומני עומד כיום על שישה אחוזים, יתרונו פני סנטורום הוא עשרה אחוזים. אולם גם בכך לא התמלאה סאת צרותיו של רומני. העוינות בינו לבין שני יריביו, סנטורום וגינגריץ', כה עמוקה עד שתסריט 1976 נראה כיום דמיוני.
בוועידת קנזס סיטי של 1976, לאחר שהנשיא פורד זכה במועמדות, נשא המפסיד בעימות, רונלד רייגן, נאום מפויס שקרא לליכוד כל אגפי המפלגה במועמדותו של המנצח. נאום זה איפשר לנשיא לנהל מאבק צמוד ביותר בינו לבין קרטר, שכאמור הסתיים בהפסדו הדחוק. אולם על רקע מרבצי הטינה ומפלס הניכור הגבוה המאפיינים את המירוץ הנוכחי לצמרת הרפובליקנית, קשה להניח שתסריט הפיוס של 1976 ישוב. מכך ייהנה אובאמה, שעיקר מלאכתו נעשה בידי אחרים.