בין "אודסה" לאל-קאעדה

הגילויים האחרונים בדבר קליטתם של לפחות 9,000 נאצים בדרום אמריקה לאחר מלחמת העולם השנייה, החזירו לאור הזרקורים את הדיון הציבורי הנוקב סביב "אודסה". אודסה, ראשי תיבות (בתרגום חופשי מגרמנית) של "ארגון חברים לשעבר באס.אס", אחראי, בהתאם למיתוס הרווח, למילוטם של קציני האס.אס וחייליו, דרך איטליה וספרד, לחוף המבטחים בדרום אמריקה; בעיקר לארגנטינה, אך גם לברזיל, לצ'ילה, לאורוגוואי ולפרגוואי.

הבורחים נעזרו בארגונים ובאזרחים אוהדים שונים, כמו stille hilfe (הסיוע השקט) שהוקם על ידי בתו של הימלר, גודרון בורוויץ, ארגון הבריחה "אדלוויס", ואפילו על ידי אנשי כנסייה בכירים, כמו הבישוף אלויס הודל. קיומם הוא עובדה היסטורית מתועדת, ואינו מוטל בספק.

אבל האם כל הארגונים הללו היו חלק מארגון-על בשם "אודסה"? האם אודסה קיים באמת? תלוי את מי שואלים. גאי וולטרס, סופר וחוקר אנגלי, טוען כי עצם המחשבה שארגון חשאי להברחת חברים לשעבר באס.אס יבחר לכנות את עצמו בשם שמסגיר את מהותו באופן כה גלוי - מגוחך. העיתונאי האמריקני ג'רלד פוזנר, בספרו "מנגלה, הסיפור המלא" (יחד עם ג'ון וויר), טוען כי אודסה היא מיתוס יותר מאשר מציאות.

החוקר מתאו סן פיליפו הישווה בין העובדות לבין ספרו של פרדריק פורסיית "תיק אודסה", שתרם - יחד עם הסרט שנעשה לפיו - ליצירת עניין בנושא יותר מכל דבר אחר. סן פיליפו הגיע למסקנה כי פורסיית "כתב מותחן, ולא מאמר היסטורי". פורסיית נעזר, לצורך התחקיר לספרו, בצייד הנאצים שמעון ויזנטל, שאולי לא המציא את המושג "אודסה", אבל היה בין הראשונים שהזכיר אותו במכתביו, האמין בקיומו והעביר לפורסיית חומרים רבים על הארגון.

מקורותיו של ויזנטל בלתי מזוהים ולכן אמינותם אינה ברורה. עם זאת, בביוגרפיה של ויזנטל, שכתב תום שגב, הוא טוען כי "ויזנטל יכול להיאחז בסיפור על אודסה בין היתר מפני שגם שירותי הביון האמריקניים לא הוציאו מכלל אפשרות שיש ארגון כזה". האמריקנים, טוען שגב, אפילו שמעו שיש שקושרים לאודסה את איש האס.אס הנודע אוטו סקורצני, אם כי הטילו ספק אם השימוש בשמו לא נעשה מטעמי יוקרה.

מול הפקפוקים הלגיטימיים ניצבות כמה עובדות ידועות - וכמה חדשות. בין הידועות: אייכמן נתפס בבואנוס איירס; מנגלה ברח לארגנטינה וחי בפרגוואי ובברזיל; אדוארד רושמן, "הקצב מריגה", נחשף בארגנטינה ומת בפרגוואי. משמעותיים לא פחות הם הגילויים החדשים, המתועדים בארכיונים סודיים שסוף סוף נפתחו. המסמכים מוכיחים כי אלפי נאצים מצאו מקלט בדרום אמריקה, וכי הרודן הארגנטינאי חואן פרון העמיד לרשותם 10,000 דרכונים ריקים, שבהם השתמשו כדי להימלט מאירופה בזהות בדויה.

כבר אין ספק שלפחות רבבת נאצים השתמשה בנתיב הבריחה שמיוחס לאודסה, וכי נמצאו להם סייענים. האם זו הוכחה לקיום אודסה? אין תשובה ברורה, אך ייתכן שמדובר במבנה דומה לזה של אל-קאעידה: רשת של תאים עצמאיים, מאוחדים על ידי אידיאולוגיה אך אינם קשורים ארגונית זה לזה, ופועלים עצמאית.