האנטישמיות היא פרק השיא הייחודי במגיפה של שנאת הזרים שפוקדת במינונים שונים ומגוונים חלקים ניכרים מהאנושות. נכון לאמש נראה כי הרצח בבית הספר בטולוז לא ניזון מאנטישמיות ישירה, אלא מהיותה מקטע כואב ומסוכן במיוחד ביחס העוין של מדינות לאום למיעוטים השוכנים בתוכן.
יש לכך רמזים נסיבתיים גלויים וסמויים. הרצח בוצע בכלי נשק ששימש את הפושעים גם בחיסולם של חיילים צרפתים בני מיעוטים. האופנוע - שהפך לטנק של הטרור ברחבי העולם - הוא זה שבו השתמש הרוצח בסיבוב הקודם. נראה כי הוא מיומן ולא איבד את עשתונותיו לנוכח תקלה בירי, ואמש נוסף חשד כי מקור הפשע הוא בקבוצה ניאו-נאצית של חיילים מפוטרים שבסיסם שוכן בקרבת טולוז.
בין אם מבצעי הפשע מייחדים את מעשיהם ליהודים ובין אם גם ליהודים - היהודים תמיד נמצאים על הכוונת, כמאמר חכמים "משפורענות באה לעולם, אין מרגיש בה תחילה אלא יעקב". כ-700 אלף יהודי צרפת פזורים בכל רחבי המדינה ואחיהם אינם מאיימים להציפה בגלי הגירה, ואין כל סימן שהם מבקשים להשתלט על מוקדי הכוח של המדינה - לא בממשלה ולא בקרב גורמי הביטחון. ובכל זאת, עצם נוכחותם מאיימת על מי שחלו ולקו באנטישמיות, או במדרגתה הנמוכה יותר של שנאת זרים.
כל אירוע כזה מעורר מייד את הסולידריות היהודית. הכחול-לבן מזדהה עם כל כתם דם יהודי אי שם בארץ ובעולם, וכך אירע גם אתמול לנוכח הרצח בדם קר שמניעיו לאומניים ולא רק פסיכוטיים, אשר קטל שלושה ילדים ומורה.
עתה תתעורר יהדות צרפת לחשבון נפש כלשהו. יותר יהודים יקנו דירות ריקות בישראל (שהממשלה נחפזה מעט בהודעתה כי היא מטילה עליהן מיסוי. הן במרוצת השנים עודדה ישראל את יהודי העולם לתקוע כאן יתד על ידי רכישת דירה). יהיו גם מי שממילא הירהרו בצורך לעלות לארץ ואפשר שחלק מהם יממשו את חלומם, יבואו לארץ ויבואו על הברכה.
אחרים ישקיעו בהגברת הביטחון סביב בתי ספר ומוסדות יהודיים אחרים. כך זה יהיה למשך כמה חודשים, ולאחר מכן אילוצי התקציב והשקט המדומה יפחיתו מההשקעה במאבטחים ובמצלמות ובפענוחן המתמיד, וחוזר חלילה. עד למתקפת הטרור הבאה. גלגל חוזר.
כל רצח של יהודי עלי אדמות הוא נורא ואיום וגורר אבל לאומי. בכל זאת, למוות בארץ ישראל יש משמעות המאבדת ממהותה כשהוא מתרחש בארץ זרה. הלקח הקלאסי עדיין תקף, גם ברגעי דמע.