שיפשפתי את עיניי כשקראתי כי אהוד אולמרט ינאם בכנס ג'יי סטריט בשבוע הבא. בעשותו כן, אולמרט, כראש הממשלה לשעבר, ממיט חרפה על המדינה כולה. הכרתי והערצתי את אולמרט בעבר. בגיל 28, בהיותו חבר הכנסת הצעיר ביותר, הוא צבר, למרבה האירוניה, מוניטין כלוחם בשחיתות. אישיותו הכובשת תרמה להפיכתו לפוליטיקאי המושלם. אולמרט היה נאמן לתומכיו והצליח כשר הבריאות. תמכתי גם במועמדותו לראשות עיריית ירושלים. אבל משהו השתבש אצלו כשהחל להימשך לאופורטוניזם פוליטי, שהגיע לשיאו בשעה שהצטרף לקדימה.
היה ברור כי אולמרט איבד את דרכו כשביוני 2005, במהלך הסערה בנושא ההתנתקות, הצהיר כי "נמאס לנו ממלחמות. נמאס לנו להיות אמיצים. נמאס לנו לנצח. נמאס לנו להביס את אויבנו". המילים האלה מתמצתות את דרך הפעולה ההרסנית שהוא נקט שנה לאחר מכן, כאשר פתח במלחמת לבנון השנייה ביולי 2006. מלחמה זו הובילה לחיזוקו של חיזבאללה, בן הטיפוחים של איראן, וסללה לבסוף את הדרך לתפיסת השליטה בממשלת לבנון על ידיו. אולמרט המשיך בהידרדרות כאשר הציע ויתורים מופרזים לפלשתינים, תוך כדי שהוא מזהיר כי בהיעדר פתרון שתי מדינות, ישראל "תהיה גמורה".
ללא התייעצות עם הכנסת או הקבינט, ובלי לקבל תמורה משמעותית, הציע אולמרט לעבאס 98.1 אחוזים מיהודה ושומרון, תוך כדי התעלמות מגבולות בני הגנה וויתור על נוכחותה הביטחונית של ישראל לאורך הירדן. הוא הסכים לחלק את ירושלים והיה נכון לוותר על השיפוט במתחם הר הבית לטובת ועדה רב-לאומית. בנוסף, הוא הציע לאפשר לכמות מסוימת של פליטים להתיישב בישראל - ללא התייחסות לפיצויים למאות אלפי הפליטים היהודים ממדינות ערב שגורשו מבתיהם ב-1948. כמו ערפאת, עבאס דחה את הצעותיו. הוא רק חזר על ההצהרה, שלפיה "זכות השיבה" אינה עומדת למשא ומתן.
עבור ג'יי סטריט, חמאס וישראל שווים
מאז סילוקו של אולמרט מתפקיד ראש הממשלה, הוא פצח בקמפיין לרביזיה היסטורית, בהתעקשו כי לו היה נשאר בתפקידו - היה יכול להשיג הסדר שלום קבוע. הוא מאשים את ממשלת נתניהו בכישלון השיחות. כעת הוא אף מוכן לנאום לפני "ג'יי סטריט", ארגון שאינו שולל הפעלת לחץ על נשיא ארה"ב כדי שילחץ על ישראל לוותר. להגנתם הם טוענים כי הישראלים זקוקים ל"אהבה קשוחה", וכך משווים אותנו לבני נוער המשתמשים בסמים. בפועל הם כבר גרמו נזק.
במהלך מבצע עופרת יצוקה, כשכל חלקי המפה הפוליטית הישראלית - כולל מרצ - התאחדו, בג'יי סטריט סירבו לתמוך בישראל וטענו כי "רבים מכירים באלמנטים של אמת משני צידי המתרס". כן, בעיניהם חמאס וישראל שווים. והם אף האשימו את ישראל ב"היעדר שפיות ומתינות" בגישתה כלפי חמאס. שוב, לא מדובר ברשות הפלשתינית אלא בחמאס. גם בשבוע שעבר, בעוד שוגרו מאות רקטות לעבר ישראל, בג'יי סטריט הביעו דאגה ממותם של "12 אזרחים פלשתינים". רק לאחר מכן הם התנצלו על כך שלא טרחו לברר כי כל ההרוגים כמעט, למעט שניים, היו מחבלים.
העובדה שאולמרט נואש עד כדי הופעה לפני גוף מפוקפק שהשמיץ אותו בעבר משקפת את הצורך הפתטי שלו בבמה לצורך פברוק מורשת היסטורית.