המרפאה: הכלב שנעלם חזר, אבל שונה לחלוטין

תשובה: ברור כי מדובר בבעיית התנהגות, והפתרון העיקרי כאן הוא טיפול התנהגותי - עבודה עם מאלף ובנייה מחדש של הרגלים כמו הרגלי אכילה, הליכה עם רצועה, התנהגות כשיוצאים מהבית ועוד. במישור הבריאותי חשוב לסרס כדי להוריד מרכיב הורמונלי שללא ספק מהווה הגברה של הבעיה, למשל התוקפנות.

חשוב להבין שבתקופה שבה הכלב נעדר הוא חווה משהו שלילי, ונוצר מצב של חרדה וחוסר אמון בכל הקשור לעזיבה שלו. צריך לבנות מחדש את האמון הזה וליצור מחדש את ההבנה שהוא לא לבד ולעולם לא יישאר לבד - אתם תמיד בסביבה ולידו. ושוב, מציע להיפגש עם מומחה לבעיות התנהגות לפתרון לפני שהמצב יחמיר.

טיפול בדלקת אוזניים אצל הווטרינר ייעשה לרוב בטשטוש קל כדי למנוע כאב וסבל מהכלב .הרופא ישטוף את תעלות האוזן ויוכל להמליץ על טיפול מתאים כמו טיפות אוזניים, תרופות להקלה על הכאב ועוד. זה יכול להסביר גם את העובדה שהכלב משנה את התנהגותו כשמשהו מכאיב לו. זו הדרך של בעלי חיים לבטא את מצוקתם.

נראה שלכלב יש גם דלקת חניכיים ואבן שן. ניתן לנצל את הטשטוש לטיפול באוזניים לניקוי שיניים יסודי ובהמשך לשמור על בריאות הפה שלו בעזרת צחצוח או חטיפים מיוחדים. בקיצור, הכלב זקוק לטיפול וטרינרי מסודר ומקיף.

תשובה: "עמידה צרפתית" הינה כינוי עממי למצב של פניית הכפות כלפי חוץ. הכינוי נובע מסרטי צ'רלי צ'פלין, בהם הוא תמיד עם הרגליים פונות החוצה בצורה מצחיקה. המינוח המקצועי הוא "ואלגוס".

גלוקוזמין, המיועד לשמירה על בריאות המפרק, לא משנה כהוא זה את מבנה הרגליים או את המנח שלהן. בכלל, דו"חות שיפוט בתערוכה אינם בשום אופן תוכנית עבודה או המלצה וטרינרית. הם מבטאים את דעתו של השופט והתרשמותו ממצב הכלב והתאמתו לתקן הגזע.

אני מציע כי וטרינר-אורתופד יבדוק את הכלב בדיקה רפואית הכוללת בדיקת הליכה, מישוש, ובמידת הצורך צילומי רנטגן.
בבדיקת וטרינר אפשר לקבל התרשמות מדויקת מהמצב האורתופדי של הכלב.

שינוי של מנח צרפתי יכול להיעשות לרוב על ידי עבודה בהידרותרפיה והקניית דפוסי תנועה נכונים. במקרים קיצוניים של ואלגוס נעזרים בתיקון כירורגי, אך זה במצבים באמת קיצוניים המפריעים לכלב וגורמים לו לצליעה ולסבל.

תשובה: חינוך לצרכים ניתן להיעשות מיד. גם גור בן חודשיים יכול ללמוד מהר איך לא לעשות בבית. מספר עקרונות חשובים קיימים:
1. שימוש נכון בכלוב טיסה או בגדר לחינוך צרכים. הגדר יוצרת הגבלת מיקום משם יוצאים למקום בחוץ לעשות צרכים.

2. שימוש בפרסים ובחטיפים ובלימוד של התניה חיובית של עשית צרכים בחוץ.

3. הימנעות מתיקונים ומכעס על הכלב כשעושה בבית. כך הוא לומד רק לא לעשות את צרכיו ליד הבעלים.

תשובה: חתול הוא חיה אשר עוסקת בציד. במהלך האבולוציה החתול הפך לטורף על החי על חרבו, היצר הקיומי שלו הוא ציד. אין דרך ללמד חתול לא לצוד, במיוחד כשכבר למד לצוד והצליח בזה. הדרך היא מניעה של מגע כמו למשל רשת או הגבהה פיזית, שתמנע מהחתול להיכנס לבריכה.

תשובה: העובדה שהכלבה מקיאה מעידה על בעיה. נגיעות בתולעים היא בהחלט אחת הסיבות, ובמיוחד תולעת הפארק.
יש עוד אפשרויות להקאות כמו:
• רגישות לרכיבי מזון: יש כלבים הרגישים לעוף, לתירס או לחיטה.
• דלקת של הקיבה
• בעיית כבד
• בעיית כליה
• גירוי של הלבלב
• טפילי מעיים שונים אחרים

אין מנוס מטיפול אצל וטרינר. הכלבה סובלת, ואין סיבה למנוע ממנה טיפול ראוי. הייעוץ דרך האתר לא בא להחליף את הרופא אלא לתת קצת יותר ידע והכוונה. גשו בהקדם לבדיקות דם ובירור סיבת ההקאה.

צילומים: ShutterStock