(צילום: מצלמת אבטחה עיריית גבעתיים, עריכה: אמיר קוטיגרו)
חייכו - נתפסתם: תושב תל אביב בן 22 מואשם כי עישן מריחואנה בגינה ציבורית בגבעתיים. הנאשם תועד לכאורה עם הסם במצלמות אבטחה של העירייה, ומוקדן של העירייה הוא שהזעיק את השוטרים.
לטענת סנגוריו, עורכי הדין עידן פסח ובני קוזניץ, אין זה המקרה הראשון בו קיים שיתוף פעולה בין עיריית גבעתיים לבין משטרת ישראל בסוגיית מעקב אחר המתרחש ברחובות העיר, באמצעות המצלמות המותקנות שם. לטענתם, "יש קושי אמיתי בעובדה כי עיריית גבעתיים מכניסה עצמה במודע או שלא במודע לתוככי ההליך הפלילי והופכת עצמה לגוף חקירתי, בדומה למשטרת ישראל".
עוד לא הדליקו את הג'וינט - ונעצרו
מצב זה, לטענת עורכי הדין, עלול להוביל להפיכתם של עובדי העירייה לעדים בהליכים פליליים רבים, בדומה לחוקרי המשטרה. "מן הראוי כי הליכי חקירה יבוצעו על ידי חוקרים שהוסמכו לכך, ולא על ידי אזרחים מהשורה", מציינים עורכי הדין. ואכן, בין עדי התביעה שהציגה המחלקה לחקירות שוטרים, מופיעים מנהל המוקד העירוני ומוקדן בעיריית גבעתיים.
את כתב האישום הגישה בתחילת חודש מרץ המחלקה לחקירות שוטרים, מאחר שבתקופה הרלוונטית היה הנאשם שוטר ממשמר הגבול בשרות סדיר. על פי כתב האישום, בחודש אפריל 2010, ישב הנאשם בגן ציבורי ברחוב רמז בגבעתיים יחד עם חייל נוסף. ברשות השניים היה סם מסוג מריחואנה, במשקל כולל של כשבעה גרם, ומהחומר הם הכינו סיגריה מגולגלת. את המתרחש קלט מוקדן של עיריית גבעתיים בזמן אמת, בעת שצפה בצילומי האבטחה, והתקשר למשטרה. טרם הספיקו השניים לעשן את הג'וינט, נתפסו על ידי השוטרים שהוזעקו למקום.
"המחיר מבחינת זכויות אדם - גבוה מדי"
עורך הדין אבנר פינצ'וק, ראש תחום פרטיות ומידע באגודה לזכויות האזרח, מסביר כי מדובר בפגיעה קשה בפרטיות. "'האח הגדול' של ג'ורג' אורוול היה מת שיהיו לו אמצעי מעקב כאלה, משום שלפחות שם היה צורך לעקוב בזמן אמת אחר המתרחש, ואילו כאן המידע הזה נאגר אפשר לשלוף אותו גם לאחר שנים רבות ולהצליב אותו עם מאגרי מידע אחרים".
לדבריו, התקיימו כבר דיונים בנושא המצלמות בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. "בדיונים פנימיים של משרד המשפטים הדעה היא שהפעלת מצלמות מעקב באופן שבו הן מופעלות בערים טעונה עיגון בחקיקה", אומר עורך הדין פינצ'וק. "בינתיים, המשטרה והרשויות המקומיות קובעות עובדות בשטח".
לגבי הפגיעה בפרטיות, מציין עורך הדין פינצ'וק כי לא זאת בלבד שבזמן אמת עוקבים בחדר בקרה אחר מי ומה שהולך ברחובות העיר, אלא שהמידע הוויזואלי נאגר במאגרי מידע, ואפשר לשלוף את המידע הזה שוב אחרי שנים רבות. "הניסיון בעולם מראה שיש ניצול לרעה של המידע הזה, ושהאפקטיביות שלו להגן על שלום הציבור ולמנוע עבריינות הוא עלוב ביותר, ולבטח אינו מצדיק את המחיר, הן בפן הכלכלי והן בפגיעה באיכות החיים ובפרטיות שלנו", אומר.
לטענת עורך הדין פינצ'וק, על אף העובדה שבמקרה המדובר נקלטה לכאורה עבירה, הדבר אינו מצדיק את המחיר. "הבעיה היא בראש ובראשונה בפגיעה ברוב המכריע של האזרחים שומרי החוק. הרי גם אם נתקין מכשירי האזנה בבתים הפרטיים, ייתכן שבעזרת הפעולה הזאת ניתן יהיה לאתר עוד מקרים של עבריינות, אך אף אחד לא מעלה על דעתו את האפשרות לעשות זאת, מכיוון שהמחיר מבחינת זכויות אדם גבוה מדי", הוא מציין.
גם את הטיעון לפיו אין הדבר צריך להפריע למי שאין לו מה להסתיר, דוחה עורך הדין פינצ'וק: "כל אחד ואחת מאתנו עושה במהלך היום דברים שאינו רוצה שיעקבו אחריהם ויתעדו אותם. אם כל אחד יחשוב על מה שעשה בשבוע האחרון וידמיין שניתן לעקוב אחריו הוא יגיע למסקנה כי היה פועל אחרת". בינתיים, משפטם של הנאשמים בהחזקת מריחואנה נמשך בבית משפט השלום בתל אביב, ואילו מצלמות האבטחה ממשיכות לתעד אותנו ברחובות הערים.