פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דנילוביץ' והניצחון הבא

      רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, הוא סיפור הצלחה אמיתי. הוא מנהיג צעיר המוביל כבר שנים לא מעטות חבורה של תומכים, המלווה אותו בקריירה הפוליטית המקומית שלו והמסייעת לו לממש את האתגרים שבפניהם הוא עומד. חלומו הגדול היה להיות ראש עיריית באר שבע והוא הגשים אותו לאחר שכיהן, בהצלחה, כסגן ראש עיר והתמקד בדור הצעיר של עירו. הוא לעולם אינו מתלהם, תמיד ענייני ונחרץ, יודע לקבל החלטות, חרוץ כפי שאפשר רק להעלות על הדעת, ובעל ביטחון עצמי שאינו הופך אותו למתנשא או לזחוח דעת. גם אם הגשים את חלום חייו בגיל צעיר, אין שום סיבה שלא יטפח לעצמו חלום חדש, מרחיק לכת יותר, לטובת הציבור הישראלי הכמה למנהיגות, והמוכן - בייאושו - להעניק אותה גם למי שלא הוכיח שום עשייה בחייו.

      בעימות האחרון מול רצועת עזה, כמו בעבר, היה דנילוביץ' זהיר יותר מאשר הרשויות הממלכתיות, והוא הקדים את פיקוד העורף בהחלטה שלא לפתוח את בתי הספר למרות הצלחותיה המרשימות של כיפת ברזל. גם אז וגם עתה התברר שצדק. בתי הספר הריקים נפגעו, ומזל שלא התקיימו בהם לימודים. אני מניח שתושבי באר שבע מתרשמים, כמוני, מתבונת החלטותיו.

      אבל כאשר הנשיא שמעון פרס טילפן אליו כדי להביע את הערכתו לניהול המערכה בעיר ולחזק את רוחו, אמר לו דנילוביץ' - על פי מה שפורסם בתקשורת - כי לא ייתכן שסבבים שכאלה יסתיימו ללא הכרעה, וכי בפעם הבאה צריך להביא ניצחון. אני מודה שהופתעתי לקרוא על כך. אפשר להניח שכמה אנשים שעמדו סביבו בעת השיחה הינהנו בראשם בהתלהבות כאשר שמעו את דבריו, אבל אלה לא היו דברי דנילוביץ' המוביל, אלא זה המובל בידי כעסו של הרחוב.

      אין תרחיש מעשי של ניצחון

      יהיה סבב נוסף. מובן שיהיה. בסבב הבא יירו הפלשתינים רקטות, וכיפת ברזל תיירט את רובן. גם בסבב הבא היא לא תיירט את כולן, משום שבניגוד לשמה ההחלטי, היא אינה כיפת ברזל אלא טכנולוגיה מצוינת המסוגלת להתמודד עם חלק ניכר מן הטילים.

      כיוון שכך, גם בסבב הבא ייסגרו בתי הספר, העסקים ישותקו והתיירות תיעצר. צה"ל ידפדף בדפי היעדים שלו בעזה ויצליח לפגוע בכמה מהם. הפלשתינים יתרברבו בכך שהצליחו להושיב מיליון ישראלים בבתיהם במשך ימי הסבב הצפוי, וצה"ל ישוב ויאמר שיש לו אמצעים חריפים יותר שאותם לא הפעיל. ואז תהיה הפסקת אש.

      אין תרחיש מעשי של ניצחון, בהנחה שאיש אינו מהרהר במחיקת עזה מעל פני האדמה. יישארו שם אנשים החשים כי רצועת עזה היא בית סוהר ואנחנו הסוהרים.

      חלקם ישנא אותנו בשקט וחלקם ינסה לפעול נגדנו, בין שנחזור ונשלוט, חלילה, במקום הצפוף ביותר בעולם, ובין שהמצב הנוכחי יישאר בתוקפו. אין שום סיבה שלא יהיה שלום בין ישראל לפלשתינים, לפחות כמו זה שקיים בינינו לבין המצרים והירדנים, ואין ספק שאין כיום ממשלה המוכנה לשלם את המחיר הידוע למימושו של שלום כזה. עד אז לא נותר אלא לחיות בין סבבים של אלימות ולקוות לטוב, לא לניצחון. הוא לא יתרחש, רוביק דנילוביץ'.