הרפובליקנים בחזית הדרום

אברהם בן צבי

אחד הפרדוקסים המאפיינים את מערכת הפריימריז במפלגה הרפובליקנית מתבטא בשאיפתו של המועמד המוביל, מיט רומני, למצוא את עצמו גם בהמשך הדרך יעד למתקפה חריפה ובוטה מצידו של ניוט גינגריץ'. מקורה של משאלה זו מעוגן בהערכתו כי התועלת העשויה לצמוח בעבורו מהמשך השתתפותו של גינגריץ' במערכה, גדולה מהנזק לתדמיתו עקב הביקורת של גינגריץ'. שכן, הישארותו של האחרון במירוץ חרף חולשתו האלקטורלית מבטיחה לרומני שהקול השמרני במחנה הרפובליקני ימשיך להיות מפוצל בין סנטורום לגינגריץ'.

תקווה זו מאפילה על כל שיקול אחר והעלתה בקרב תומכיו את מפלס הציפיות לקראת סיבוב הפריימריז האחרון, שהתקיים שלשום במעוזים השמרניים של אלבמה ומיסיסיפי, ובמדינת הוואי, שבה זכה רומני בניצחון. וכך, אף שרומני טרם הצליח להתגבר על החשדנות כלפיו בקרב הגרעין הקשה של הזרם השמרני, הוא קיווה שתקדים 1988, שהתרחש במפלגה הדמוקרטית, ישוב במהדורה רפובליקנית.

ב-1988 היה זה מושל מסצ'וסטס מייקל דוקאקיס, שהצליח לזכות במינוי הדמוקרטי לאחר שניצל עד תום את העובדה שמולו ניצבה חזית מפוצלת, שכללה לא פחות משלושה יריבים (ריצ'רד גפהארט, אל גור וג'סי ג'קסון). אף שהמשך דרכו של דוקאקיס לאחר שזכה בכרטיס המינוי לא היה סוגה בשושנים, והוא הובס בנובמבר 1988 בנקל על ידי ג'ורג' בוש האב, מתקבל לאחרונה הרושם שגם רומני רואה בהמשך ההתכתשות ההדדית בין סנטורום לגינגריץ' - הנאבקים על אותו מאגר קולות שבימין הרפובליקני - את המרשם הבדוק להצלחה שלו.

אולם בניגוד לתקדים 1988, לא עלה בידיו של רומני - שהתקרב אל הבאר - לשתות ממנה באלבמה ובמיסיסיפי וכך לנצל עד תום את הפיצול המתמשך בקרב הנדבך השמרני של מפלגתו. ואכן, בסופו של יום קרב אלקטורלי נוסף, נכזבה תקוותו של רומני לתקוע יתד של ממש במחוזות הדרום השמרניים המובהקים. גם באלבמה וגם במיסיסיפי הגיע מושלה לשעבר של מסצ'וסטס למקום השלישי בלבד, משתרך בעקבותיהם של המנצח ריק סנטורום ושל ניוט גינגריץ'.

במילים אחרות, חרף משאביו הארגוניים והכספיים העדיפים, טרם הצליח רומני להוכיח עוצמה אלקטורלית רחבה, החוצה גבולות אזוריים ואידיאולוגיים צרים ומגזריים, והכוללת גם את המתחם השמרני המובהק שבליבו של הדרום.

אובמה מייחל להמשך הפגנת החולשה של רומני

כך ממשיכה להתנהל במלוא עוזה מלחמת ההתשה הרפובליקנית. הגם שמעמדו של גינגריץ' נחלש עוד יותר בעקבות חוסר יכולתו לזכות בניצחון כלשהו בפריימריז שלשום (שהתקיימו במרחבים שהיו אמורים להיות מעוזי תמיכה מובהקים בעבורו), לא ברור בשלב זה מתי יפרוש מהמירוץ כדי להותיר את רומני ואת סנטורום בודדים לנהל דו-קרב גורלי בצהרי היום.

לפי שעה, ולנוכח המשך המאבק רווי המתח והיצרים על ליבו ועל קולו של הבוחר השמרני בין סנטורום, הנהנה מעדיפות ברורה בקרב נדבך זה של הבסיס הרפובליקני, לבין גינגריץ', הנחוש להמשיך - הנהנה העיקרי מכך הוא הדייר הנוכחי בבית הלבן, ברק אובאמה.

על רקע הנתונים הכלכליים המעודדים, שהתפרסמו בו בזמן עם ההצבעה באלבמה ובמיסיסיפי, אין ספק שהנשיא יכול רק לייחל לכך שעידן זה של שסע ופיצול במחנה היריב לא יסתיים לעולם ולקוות שיריבו הפוטנציאלי המסוכן ביותר במאבק הגורלי על הנשיאות, מיט רומני, ימשיך להפגין חולשה ופגיעות במגרש הביתי הרפובליקני.

למותר לציין שאם בסופו של עידן הפריימריז יהיה זה סנטורום האולטרה שמרני ובעל מוטת הכנפיים האלקטורלית הצרה שיזכה במינוי נגד כל הציפיות, יעניק הדבר ביטחון לאובאמה, שחוזה השכירות שלו בבית הלבן יחודש ב-6 בנובמבר לארבע שנים נוספות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully