רגיעה במבחן

אם לסכם את סבב הלחימה עד כה, אנו יכולים להתגאות במערכת כיפת ברזל, אך גם אם נתעלם מהעלות העצומה של כל טיל יירוט, ברור שהמערכת אינה מסוגלת בשלב הזה להבטיח 100 אחוזי הצלחה, ודי ברקטה אחת שתחדור כדי להביא לפגיעה טרגית באזרחים.

מלבד זאת, אין לאפשר למחבלים מרצועת עזה לפגוע כרצונם באורחות חייהם של יותר ממיליון תושבים בדרום הארץ ולהחזיקם כבני ערובה בכל עת שיחפצו. נכון, בכל הנוגע לרגיעה ולמבצע קרקעי יש גם שיקולים נוספים. אין ספק שעלינו לראות את האיום הקיומי מצד איראן כעדיפות עליונה. ואכן, יש גם עניינים רגישים שצריכים להדאיג אותנו בנוגע לשכנינו המצרים.

אך אל לממשלה לאפשר לשיקולים האלה למנוע תגובה מתאימה לרקטות. על הממשלה להיות מוכנה לנקוט פעולה דרסטית כדי להרתיע את המחבלים, כך שיחששו לשגר ולו טיל אחד בלבד, שאם לא כן אנו חורצים את גורלנו להשתתפות במלחמת התשה חדשה והורסים את איכות החיים של מספר גדל והולך של תושבינו.

חמאס מעוניין ברגיעה כי מבחינתו זו אינה השעה המתאימה לעימות עימנו במסגרת מלחמה כוללת נוספת. חוסר היציבות בסוריה, במצרים וברוב העולם הערבי לא יאפשר להם לנצל את מערכות היחסים שלהם עם מדינות אלו. אך אם אנחנו נמשיך בתגובות "מידתיות" למתקפות מסיביות של רקטות מצד שכנינו על אזרחי המדינה שלנו ונרסן את עצמנו עד שיבוא האסון שיניב פעולה מרתיעה אמיתית - נעשה טעות. הרתעה אמיתית אינה יכולה להיות "מידתית".

התוצאה הבלתי נמנעת של היעדר תגובה החלטית פירושה שבעתיד נחזור לסיבוב אלים נוסף, אבל הפעם זה יקרה רק אחרי שאחד ממאות הטילים יביא לאסון טרגי שבו יהיו נפגעים רבים.

לכן לא נדרשים כעת איומים והתרברבויות מצידנו כי נדע לפעול בעוצמה, אלא דרושה אזהרה ברורה מצד ממשלת ישראל, ולפיה אם חמאס, האחראי לסדר ברצועת עזה, לא יצליח להשתלט על הפעילויות החבלניות נגדנו שמקורן בשטח שיפוטו, נהיה מוכרחים להגן על אזרחינו בצורה תקיפה הרבה יותר מאשר חיסול של עוד כמה מחבלים.

עלינו להצהיר כי מתקפות של רקטות שמאלצות מספר רב של ישראלים לחיות במקלטים אינן מתקבלות על הדעת, ועלינו להדגיש כי לא נמשיך במשחק ה"מידה כנגד מידה".

בהתאמה לכך, על כל שגרירויותינו ברחבי העולם להבהיר את עמדתנו מראש, ובמיוחד בקרב מדינות אירופה, כדי להשיג לגיטימציה.

לפי כל היגיון ולפי כל קנה מידה לא יהיה אפשר לתקוף עמדה ישראלית תקיפה ומוצדקת שכזו. זכותנו להגן על אזרחינו. אין שום מדינה אחרת בעולם שהיתה מפגינה איפוק או מיישמת עקרונות של מידתיות, אילו שכנותיה היו נותנות מקלט לטרוריסטים ומאפשרות למחבלים לשגר מאות רקטות בעלות פוטנציאל קטלני נגד אזרחיה.

כל מדינה נורמלית וחפצת קיום יודעת כי שיגור רקטות מתחומה של מדינה אחת על שכנתה הוא למעשה הכרזת מלחמה. אין לי ספק כי אם נפעל בהחלטיות, גם הקונגרס וגם רוב המדינות הבלתי משוחדות יתמכו בעמדתנו באופן גורף.