תכירו: מנסור. מנסור חסן

יוסי ביילין

מנסור חסן הוא שם חדש שנצטרך להתרגל אליו מעתה. באמצע שנות ה-70 לחייו, שר התרבות והמדע בימי הנשיא סאדאת. הוא נוטרל פוליטית בימי מובארק. ייתכן שיהיה בקרוב הנשיא הבא של מצרים. לא שמענו עליו. לא ידענו. אפשר לנחש: מזוהה עם סאדאת. מקבל את הסכם השלום עם ישראל. אינו קשור בשלטון הקודם והשנוא. מקובל הן על הגנרלים והן על האחים המוסלמים. אינו בולט מדי. אינו צעיר. אינו אמביציוזי. שני גורמי הכוח העיקריים במצרים יוכלו לחיות איתו. הוא ייבחר ביוני.

לא בכדי הוא יו"ר המועצה המייעצת למועצה הצבאית העליונה בראשותו של הגנרל מוחמד חוסיין טנטאווי. לא בכדי הוסכם על ידי כל מוקדי הכוח. הוא שייך לבלתי מזדהים, הבלתי מחויבים, שאליהם משתייכים גם אנשים כמו ראש ממשלת לבנון נג'יב מיקאתי. חלק מהם, כגון דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה שהיה שם רק כדי להיות שם, נותרים כאלה גם כשהם מתמנים, והם מוכנים למלא בנאמנות את תפקיד האיש הלא מזיק. אחרים עשויים להתגלות כבעלי דעה, בעלי סדר יום, המוכנים לתפקידם, והם מסוגלים לעמוד על שלהם אל מול מי שמינה אותם ואשר ציפה מהם לא לעשות כלום.

מי יהיה חסן? האם מיוני יהיה שם מוכר? נואם מזהיר? המציל הגדול של מצרים מהעוני, מהניוון ומגידול האוכלוסייה הבלתי פוסק? האם יקדיש את חורף חייו להעברת המדינה המיוסרת הזו משלב השלטון האוטוריטרי של הקצינים בדימוס לשלב אזרחי, דמוקרטי הרבה יותר, תוך כדי שהוא מרגיע את האחים המוסלמים ואת ראשי הצבא, אבל נמנע מלהיות עושה דברם המובהק?

מהקיץ עשוי שמו לעטר את כרזות המפגינים

האתגר הניצב לפניו כמעט בלתי אפשרי. הרזרבות הפיננסיות של מצרים כמעט כלו. התיירות כמעט אינה קיימת, האבטלה עצומה, העוני בלתי נתפס והיקף הבורות עצום. לעומת זאת, הציפיות גבוהות, וההמון יודע עד כמה יהיה קל לשוב להתלונן על המנהיגות המנותקת שאינה מבינה את מצוקת העם. כשהכיכר התמלאה לפני שנה, הוא לא היה שם אבל צפה בטלוויזיה, וסביר מאוד להניח שאהב את המראות.

מהקיץ עשוי שמו לעטר את כרזות המפגינים. לא משום שיעשה רע אלא משום שיהיה שם. גם אם כוונותיו טובות. גם אם הוא יודע מה הוא רוצה לעשות. אי אפשר לגשר על הפער בין מה שצריך למה שאפשר לעשות בתקופת כהונה אחת או שתיים.

אם יתברר שלא מדובר בדמות סמלית אלא במישהו המזכיר את פטרונו סאדאת, הנחשב לסגנו החיוור של נאצר ואשר הוכיח עצמו כמנהיג מלחמה ושלום - יהיה על העולם לצאת מגדרו ולסייע לו. לעזור לו במימון (שרובו חייב להגיע ממדינות המפרץ) ובמומחים, ולהוציא מהמדינה הגדולה את מה שטמון בה ואשר טרם נוצל, ולא רק בתיירות.

ישראל תצטרך למצוא את דרכה אליו, להיזהר מלכפות עצמה עליו, לנסות להבין מהו שיתוף הפעולה הנוח לו ולבנות מחדש את מערכת היחסים עם המדינה הערבית החשובה בעולם, הראשונה שחתמה איתנו הסכם שלום וזו הממציאה את עצמה מחדש לנגד עינינו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully