בבוקר שאחרי חיסולו של מזכ"ל ועדות ההתנגדות הופיעו בעיתון מסוים בישראל הסתייגויות בדבר חוסר החוכמה שבחיסול פעיל הטרור.
אותו עיתון, שיש המכנים אותו "עיתון תוד"א" (תודעת אויב), זכה בכינויו זה בשל האופן שבו משקפים חלק מכתביו את נהיות ליבם של אויבי ישראל. הזדהות זו מתאפיינת בגישה פטרנליסטית מטעה, פסקנית, נטולת ספקות ואליטיסטית, הפוסלת את שיקול דעתם הבור של ה"באסטיונרים", הלוא הם "אנשי האבטיחים מהימין". הרוח הנושבת בין הדפים מאפיינת את המאבק הישראלי בטרור הפלשתיני כנובע מתוך "אינסטינקט פרימיטיבי" שאינו לגיטימי. ללוחמי קולמוס אלה יש תמיד תרופות גאוניות להציע.
באותו בוקר ובאותו עיתון ציטט מומחה אחר למחלות המזרח התיכון את נפוליאון ואת גישתו לגיאוגרפיה כמפתח להבנת מניעי מדינות, ופסק כי אם תופצץ איראן תסגור זו בתגובה את מיצרי הורמוז. לנוכח אפשרות זו, לשיטתו, לא יהינו ארה"ב וישראל להפציצה. המומחה לא נתן את דעתו לכך שדווקא כשתהיה ברשות איראן פצצה גרעינית, היא תרשה לעצמה לסגור את מיצרי הורמוז ותהפוך את העולם לבן ערובה כלכלי.
בערבית אומרים: "מעליש", שידברו. למען האמת, אין לנו ברירה: חמאס וגרורותיו האיסלאמיות, הג'יהאד וועדות ההתנגדות למיניהן שמו להם למטרה את השמדת ישראל. צריך להפנים שזהו כשל בדנ"א שלהם, כשל שיש הטוענים שגם גורמי אש"ף חולים בו. לאחרונה חלה החמרה במצב הארגונים בעזה, ובסביבתם השתררה תחושה של מבוי סתום. הם סובלים מבעיות קשות עקב ההתנתקות מה"עטין" הסורי-איראני, אין להם מקום חליפי להנהגת החוץ, אין כסף, ובאונר"א שוקלים לבטל את מקצוע "הפליט הפלשתיני". גם הזרקורים אינם ממוקדים בהם, שכן ההצגה הסורית היא "הטובה בעיר".
חמאס מנסה "לשחק אותה" ריבון ואחראי אך "מרחיק עדותו" ומתיר, בתרגיל איסלאמי ידוע, לקבוצות טרור לפעול נגד ישראל בגבול מצרים, אגב שהוא עוצם עין. בד בבד עם השלמת גדר הגבול הישראלית בגבול סיני, משתלטות והולכות על חצי האי גרורות הרדיקליזם האיסלאמי, כולל אל-קאעידה, תוך כדי ניצול תהליכי מעבר השלטון המצרי לידיים איסלאמיות, וחוסר יכולתו, ואולי חוסר רצונו, לאכוף סדר וביטחון בשטח המדברי הענקי.
עזה וחצי האי סיני עוברים תהליך של בדלנות פלשתינית איסלאמית טרוריסטית, כשהמצרים "מכילים" זאת, מתוך שאיפה מסוכנת להגשמת חלום המדינה הפלשתינית המאוחדת עם הגדה. התלות המצרית הגוברת במערב אינה מבשרת טובות. בסיטואציה זו מנסים הארגונים לעשות פרובוקציות כדי להפוך את הגבול ל"תיל ממעיד" שיביא לעימות ישראלי-מצרי.
גם מקור פרנסתם של הבדואים בסיני, שסב משחר ההיסטוריה על הברחה, על שוד ועל גזל, והוסב לאחרונה לזנות, לסמים, לנשק ולטרור, עומד לחטוף מהלומה כשהגבול ייאטם לחלוטין. עתה מנסים חמאס וגרורותיו בעזה לעשות שימוש בתרופה בדואית עתיקה, שלפיה "אם כואב לך במקום מסוים, צרוב בברזל לוהט במקום אחר". כישראלים, נמשיך לטפל במקור המחלה. לכן נכה שוב ושוב בעזה, ולא בגבול מצרים.