הסכסוך ברכבת ישראל - לא עניין של הפרטה

פסק דינו התקדימי של בית המשפט העליון בעניין הפרטת בתי הסוהר לא יורד מסדר היום. הוא מוזכר חדשות לבקרים בשורה של אירועים משפטיים בעת האחרונה. הוא אף היה אחד הנושאים בהם התהדרו רשימותיהם של כתבי המשפט לקראת פרישתה של נשיאת בית המשפט העליון השופטת דורית ביניש ואוזכר כאחת מגולות הכותרת של תקופת כהונתה המרשימה כנשיאת בית המשפט העליון.

לצד כל זאת התבשרנו לאחרונה כי פסק דין תקדימי זה אף שימש את העותרים כנגד הליך ההפרטה ברכבת ישראל בעתירתם לבג"ץ כנגד ההסכם שנחתם עם חברת בוברדיה הצרפתית לאספקתם ותחזוקתם של קרונות במסגרת הליך היערכותה של רכבת ישראל לעתיד. שילובו של פסק הדין בעניין בתי הסוהר המבוסס על הלכה עקרונית לפיה קיימים מקרים בהם ישנם טעמים חוקתיים להתנגד להליך הפרטה, אינו מתאים, עם כל הצער שבדבר, לעניין ההפרטה ברכבת ישראל.

פסיקת בית המשפט העליון בעניין בתי הסוהר קבעה כי עצם העברת סמכות לשימוש בכוח בשם המדינה לידיהם של גורמים פרטיים המונעים משיקולים כלכליים היא בלתי חוקתית בשל הפגיעה בזכותם של האסירים לחירות ולכבוד האדם. הנימוקים המרכזיים שבבסיס פסיקה זו הם היעדר הלגיטימציה הציבורית לפעולתו של הגורם הפרטי בשם מנגנוני אכיפת החוק והעובדה כי למדינה סמכויות גרעיניות אותן היא אינה יכולה להעביר לגורם פרטי ועליה לבצען בעצמה. סמכויות אלה כוללות – על-פי פסק הדין – סמכויות כגון הפעלת צבא, משטרה, בתי משפט ובתי סוהר.

אם כן, קיים קושי רב בהשוואה בין סמכויות אלה המצויות בלב תפקידה של המדינה המודרנית, לבין השאלות העקרוניות העולות אגב סכסוך העבודה ברכבת ישראל. לסכסוך זה היבטים רבים אך רובם ככולם מצויים במישור יחסי העבודה ביון הנהלת הרכבת לעובדיה. הליך ההפרטה הקורם עור וגידים בימים אלה ברכבת ישראל צפוי לפגוע קשות בעובדי הרכבת ולכך יש לתת את הדעת מבחינה ציבורית. אך יחד עם זאת, שאלת ההפרטה במסגרת הרפורמה הנוכחית הינה שאלה שולית ביותר ונראה כי הניסיון לאמץ את פסק דינו התקדימי של בית המשפט העליון בעניין בתי הסוהר הינו ניסיון מאולץ לקשור את הסוגיות העקרוניות העולות לעתים במקרים של הפרטה עם השאלות הבנאליות הנוגעות למיקור חוץ של שירותים ברכבת ישראל.

כשם שקשה לגייס את הפסיקה התקדימית בעניין בתי הסוהר להפרטות נוספות כגון הפרטת התחבורה הציבורית, הפרטת חברות תעופה והפרטת נמלי הים, כך קיים קושי לגייסה לטובת מאבק העובדים הניטש ברכבת ישראל. ראוי כי אלו המבקשים לשמור על ההישג שבפסיקתו של בית המשפט העליון בעניין בתי הסוהר לא יעשו שימוש בפסק דין תקדימי זה במקרים שאינם מתאים שכן אחרת יהפוך לשחוק בעיני בתי המשפט העוסקים לעיתים בעקרוניות הנוגעות לתופעת ההפרטה.


הכותב הוא עורך דין שייצג את המרכז האקדמי למשפט ולעסקים בעתירה נגד הפרטת בתי הסוהר בישראל ומשמש ראש תחום הפרטה ורגולציה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים