בעיתוי מושלם - ולו היינו חשדנים, היינו מוסיפים מושלם מדי - הודיע הממשל האמריקני, עוד לפני הגעתו של ראש ממשלת ישראל לוושינגטון, כי קוריאה הצפונית הסכימה להשעות את כל פעולותיה להעשרת אורניום ולניסוי הטילים ארוכי הטווח שלה. ובתמורה? האמריקנים יספקו לה מייד 240 אלף טונות של סוגי מזון שונים. "הנה, עיניכם הרואות", כאילו אמרה וושינגטון כשהמבט שלה מופנה לירושלים, "הדיפלומטיה עובדת. הסנקציות יעילות. אין להיחפז לנקוט צעדים צבאיים". גם מזכירת המדינה קלינטון אמרה בשימוע בקונגרס כי "הדיאלוג עם אירן אמנם לא התקדם, אבל הלחץ עליה התגבר, ואנחנו חושבים שללחץ הכלכלי יש השפעה על קבלת ההחלטות באירן".
רק שאירן אינה צפון קוריאה וכל השוואה ביניהן מטעה ובלתי רלוונטית. אדרבה, צפון קוריאה, שכבר מצוידת בפצצות גרעיניות, מוכיחה שסנקציות אינן יעילות תמיד, ושגם מדינה צולעת ומזת רעב כמוה יכולה, כשהיא נחושה, להשיג את מבוקשה. זאת ועוד: אירן עשירה בנפט, ואף שכלכלתה נפגעת קשות מהסנקציות ה"נושכות" שהוטלו עליה, אזרחיה עודם רחוקים מלסבול חרפת רעב כמו אלו בצפון קוריאה. האמריקנים מצביעים על דמיון בין נכונותן של אירן ושל צפון קוריאה לקיים שיחות דיפלומטיות עם הגורמים הבינלאומיים, אך גם בעניין זה רק הכותרת דומה; מטרתה של פיונגיאנג בקיום השיחות אינה רק הפוגה בעיצומים וקבלת חבילות מזון, אלא גם הבטחת המשך שלטונה של משפחת קים. פצצה ממילא יש לה.
שלא כמו אירן הפונדמנטליסטית, אין לה גם מטרות אידיאולוגיות או הגמוניות בנוגע לאזור שבו היא שוכנת, ואין לה שאיפות "למחוק מדינות אחרות מעל פני האדמה" (אף שבוודאי לא היתה מתנגדת לו יכלה להשתלט על שכנתה מדרום). צפון קוריאה גם אינה ממהרת, ולכן אין לה עניין בהאצת קצב השיחות. נהפוך הוא, היא מעוניינת שהן יתמשכו כל עוד זרם משלוחי המזון אינו פוסק.
האם הרציונל האירני זהה לשל אובמה?
טהרן, לעומת זאת, מעוניינת לקיים שיחות דיפלומטיות לפרק זמן מוגבל בלבד, עד שתחצה בהצלחה את הסף הטכנולוגי שיאפשר לה להגיע למטרתה הגרעינית. נובע מכך שבשביל אירן המהלך הדיפלומטי הוא תרגיל להמשך מאמציה בכיוון הגרעין.
אף שהנשיא אובמה פירסם ערב פגישתו עם נתניהו - ומה שחשוב מבחינתו לא פחות, ערב ועידת השדולה הפרו-ישראלית איפא"ק - שורה של הצהרות תקיפות, והוסיף שאזהרתו אינה "בלוף", יש להניח שגם מקבלי ההחלטות בטהרן משערים שעד נובמבר הנשיא/המועמד אובמה לא ירצה להימצא במצב שבו יצטרך להודות בכישלון המסלול הדיפלומטי או, קל וחומר, להיגרר באופן פעיל או סביל למימוש האופציה הצבאית, בין של אמריקה ובין של ישראל.
אובמה סבור, כפי שאמר, שהדרך הטובה להביא לכך שאירן תימנע מלהשיג נשק גרעיני היא אם תבין "שזה האינטרס שלה". לחיזוק טיעונו הוא הוסיף ש"אירן היא מדינה רציונלית". אך השאלה היא אם ה"רציונל" של האייתוללות בטהרן, שכוחם הפוליטי עלה בעקבות הבחירות שם, אכן זהה לרציונל של הנשיא בוושינגטון.