בדומה לעשרות אוניברסיטאות אחרות בעולם, גם באוניברסיטת קולומביה הוצב השבוע דחפור מקרטון, וסביבו הרבה בתים קטנים, במטרה לעורר את מודעותם של העוברים והשבים לעוולות הכיבוש הישראלי. אבל הפעילים הפרו פלסטינים בקמפוס הניו יורקי, שציינו זו השנה השלישית את שבוע האפרטהייד הישראלי, שכחו כנראה לקחת בחשבון את עצותיו של החזאי; ברגע שהגשם החל לרדת ברחובות מנהטן, נשטף גם כל זכר לפרובוקציה מהרחבה המרכזית של הקמפוס.
אירועי שבוע האפרטהייד, שנערכים זו השנה השמינית, הם חלק מרכזי בפעילותם של ארגונים פרו פלסטיניים, ובראשם קואליציית ה--BDS ( (Boycott, Divestment and Sanctions, הפועלים לקידום חרמות תרבותיים, אקדמיים וכלכליים על ישראל, במחאה על המדיניות הישראלית בשטחים. לפני כשלוש שנים החלה פעילויות דומות גם באוניברסיטת קולומביה, שכללו התארגנויות קטנות וקולניות של סטודנטים, בעיקר מהתארים המתקדמים. היום מדובר כבר ב"חדשות ישנות", כפי שמסביר ספי קוגן, סגן נשיא תא הסטודנטים היהודי "הלל" באוניברסיטה. "רוב הסטודנטים כבר מכירים את הנוהל משנים קודמות, ובכלל לא אכפת להם. אפילו העיתון של האוניברסיטה לא סיקר את זה", הוא אומר. ובכל זאת, מסבירים הסטודנטים היהודים והישראלים בקמפוס, כן מדובר בפעילויות שמקשות על החיים האקדמיים הסדירים, ולכן מדי שנה הם נערכים להתמודד עם המסרים השליליים העולים מן הקמפיין.
בשנתיים האחרונות קיבלו הסטודנטים היהודים-אמריקאיים, כמו גם מקביליהם באירופה, קנדה, ודרום אפריקה, חיזוק ישראלי למאבק בשבוע האפרטהייד, בדמות עשרות צעירים ישראלים שמגיעים להציג את "הפנים של ישראל", כשמה של המשלחת שמארגן משרד ההסברה והתפוצות. חברי המשלחת ביקרו בעשרות מוקדים באזור ניו יורק, בהם קמפוסים, בתי ספר וכנסיות. הצעירים הישראלים מנסים לדחות את הטיעונים נגד ישראל על היותה מדינת אפרטהייד, בעיקר באמצעות הצגת "ישראל האמיתית", הלא מעונבת והלא דיפלומטית.
בלי שאלות נוקבות
"מה שקורה למטה משפיע גם כלפי מעלה", מסביר מייקל מילר, מראשי הארגון היהודי האמריקאי JCRC, שאירגן את המשלחת בשיתוף משרד ההסברה והקונסוליה הישראלית בניו יורק, את החשיבות שהוא רואה בקיומה. "אם המושג של דה לגיטימציה ישתרש בציבור מדובר באיום קיומי בדוק, כמו המסרים הוורבליים של אחמדינג'ד. כשמציגים את ישראל ואת האנשים של ישראל, המסרים עוברים בצורה טובה יותר וכך קל יותר להילחם בתופעה".
אחרי שבועות של הכנה, קיוו "הפנים של ישראל", בהם צעירה אתיופית, אשה חרדית מבית שמש, ערבי ישראלי וגם סלב בדמותו של יוצא כוכב נולד ולדי בלייברג, לפגוש השבוע בקולומביה דחפורים, גדרות וחומות פרובוקטיביים; במקום זה, נאלצו להסתפק במפגש ושיחה עם הסטודנטים היהודים בקמפוס - פרובוקציות, עימותים, ושאלות קשות ונוקבות לא היו שם. במהלך השבוע פגשו חברי המשלחת מאות בני אדם, כולל סטודנטים, חברי הקהילה היהודית, ראשי קהילות דתיות ופקידים בכירים, אולם את כמות הפעילים הפרו פלסטינים בהם נתקלו אפשר לספור על שתי ידיים.
התשובה שישראל סיפקה לקמפיין הפלסטיני בשנים האחרונות בהחלט השפיעה לטובה על המצב, אומר שר ההסברה יולי אדלשטיין בשיחה עם וואלה! חדשות, "הנוכחות הישראלית מעודדת צנזורה של הצד השני: הפלסטינים כבר לא יכולים לספר סיפורי בדיה, כי יש מי שניצב מולם מציג את העובדות", הוא אומר, "לא כל שקר עובר, והפעילים הפרו פלסטיניים נלחצים ונדרשים לשנות אסטרטגיה". כמו כן, בניגוד לשנים עברו, הסכסוך הישראלי פלסטיני בהחלט ירד ממרכז סדר היום הציבורי העולמי ופינה את מקומו לנושאים אחרים, ואדלשטיין סבור כי דווקא עכשיו, בהיעדר מה שהוא מגדיר כ"זיקוקי דינור", זה הזמן להמשיך ולחזק את התשובה הישראלית לקריאות החרם.
עם זאת, אדלשטיין מציע לא להיכנס לשאננות מהנפח הציבורי הקטן שהנושא תופס כעת: "כרגע הדה לגיטימציה של ישראל לא תופסת כותרות ראשיות, אבל זה קיים כל העת בדרגות שונות, וזה יכול להתהפך כל רגע. לא כדאי להירדם בשמירה".