הייקור הצפוי במחיר הדלק שוב מכניס את הממשלה לתזזית בשעות האחרונות שלפני קביעת מחירו החדש. ל-TheMarker נודע כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הורה אתמול לשרי האוצר והאנרגיה לבחון התערבות בתמחור הבנזין לחודש הבא. זאת, בעקבות הכוונה לייקרו בכ-30 אגורות לליטר (כ-4%), ולהעמיד את מחירו החדש על סביבות 7.76 שקלים לליטר בנזין 95 אוקטן (בשירות עצמי).
אתמול אחר הצהריים נפגשו נציגי משרדי ראש הממשלה, האוצר והאנרגיה כדי לדון בהוראה. במהלך הדיון נדרשו עובדי המשרדים לחפש אחר מנגנון שיאפשר באופן מיידי הפחתה במס המוטל על הבנזין. זאת, בעוד אנשי משרד האוצר מתנגדים בנחרצות לכל הפחתה במס. משום כך, עוכב פרסום מחיר הדלק לצרכן לחודש הבא, שאמור היה להתפרסם אתמול אחר הצהריים.
נתניהו נקט מהלך דומה לפני חצי שנה. מחיר הדלק אמור היה לזנק באוגוסט שעבר בכ-31 אגורות. ואולם ברקע המחאה הציבורית שהגיעה אז לשיאה, החליט נתניהו לקזז 31 אגורות מהבלו (מס הדלק) כדי למנוע את הייקור הדרסטי. הבלו חזר לאחר מכן לשיעורו המקורי בשתי פעימות.
התנהלות נתניהו באה בעקבות הצהרות בכירי משרד האוצר בימים האחרונים, שלפיהן לא יפחית את המיסוי המוטל על הדלק - וכי אין מקום להתערבות ממשלתית בתמחור. "זה לא הזמן לוותר על מסים מדלק ולוותר על המשמעת התקציבית. ראינו מה קורה למדינות שוויתרו על משמעת תקציבית", צוטט אתמול מ"מ מנכ"ל משרד האוצר, דורון כהן. "כחלק מיישום המלצות ועדת טרכטנברג, המדינה כבר ויתרה על הכנסות ממס הבלו על דלק, שהיו צפויות להגיע ב-2012 בשיעור של 2.5 מיליארד שקל. אם נרצה להמשיך לוותר על המסים - צריך להביא את הכסף הזה ממקום אחר. השמיכה קצרה, המדינה לא יכולה רק לוותר על הכנסות, בוודאי לא עכשיו".
לפי הערכות, עליית מחיר הבנזין בחודש הבא תסכם עלייה של ב-65 אגורות לליטר (9%) מתחילת השנה. לפיכך זקפה קופת המדינה לזכותה רווח עודף של כ-30 מיליון שקל. במונחים שנתיים מדובר ברווח עודף של כ-320 מיליון שקל.
לא חריג לעומת אירופה
מחיר הבנזין מורכב מבלו בסך 2.96 שקלים לליטר, וכן 16% מע"מ המהווים 1.07 שקלים - ומוטלים ככפל מס גם על הבלו. בסך הכל, שיעור המס במחיר הבנזין הסופי הוא כ-53%.
ההתייקרות הצפויה במחירי הדלק נובעת בעיקר מעליית מחירי הנפט בעולם ומסגירת כמה בתי זיקוק באירופה. לאלה היתוסף ייקור הדולר מול השקל בשיעור של 1.4% מהחודש שעבר.
ואולם ההתייקרות הצפויה גררה מחאה ציבורית. ח"כ מאיר שטרית (קדימה) למשל הגיש הצעת חוק המבטלת את המע"מ המוטל על הבלו. החוק, אם יאושר, יוזיל את הדלק בכ-47 אגורות. ח"כ כרמל שאמה-הכהן (הליכוד) הציע כי הממשלה תחזיר את המע"מ שהיא גובה על תוספת הייקור בבנזין, באמצעות הוזלת הבלו. זאת, לדבריו, משום שמדובר בהכנסות שהמדינה ממילא לא צפתה בעת הכנת התקציב.
מחירי הדלק בישראל ובאירופה מושפעים בעיקר ממחירי הנפט בעולם. על עלויות הנפט, הפקת הדלק ושיווקו מוסיפה הממשלה בלו ומע"מ. מסי דלקים מהווים הכנסה משמעותית לממשלות, ומסתמן כי הבלו בישראל אינו חריג יחסית לאירופה. הבלו, 2.96 שקלים, גבוה מזה המוטל בקפריסין אך נמוך מהבלו בצרפת, בריטניה וגרמניה.
ניתן להבחין גם במדרג בלו עולה לפי חוזקן הכלכלי של המדינות השונות, וכתוצאה מכך גם במחיר הדלק הסופי לצרכן. המע"מ בישראל דווקא נמוך יחסית למדינות אחרות באירופה. הנתונים ההשוואתיים אינם מצביעים בהכרח על הנטל הציבורי כתוצאה מהטלת המסים. בהשוואה בין מדינות יש להביא בחשבון גם את תלות הציבור במכוניות פרטיות.