הרשעתה של שולה זקן בעבירת מרמה והפרת אמונים, וההתבטאויות החריפות של השופט בהכרעת הדין בדבר שחיתות שלטונית, מכתימות לראשונה את לשכות אולמרט בהרשעה פלילית. מידת חומרתה של ההרשעה כמידת ההתייחסות לשחיתות השלטונית. המחמירים יראו בה חשיפה של שיטת ההשתלטות על מוקדי כוח כלכליים בעוצמה אדירה, כחלק מהתארגנות השולחת זרועות למרכזי כוח כמו רשות המיסים, מינהל מקרקעי ישראל, מרכז ההשקעות, ועדות הבנייה השונות ועוד. ההרשעה מבהירה כיצד השיטה עובדת לאחר ההשתלטות על מוקדי הכוח. הכוח של גופים אלה עצום, שכן לשיקול הדעת, למשל בענייני שומות, יש מקום רחב, ואם מתמנה אדם בלתי ראוי - שיקול הדעת בהתאם.
עם זאת, המקלים יטענו כי כדי להיות מורשע בעבירת הסל של מרמה והפרת אמונים מספיקות ראיות נסיבתיות בלבד, חלקן קלושות, והן מאפשרות לפרקליטות לקבוע סרגלי התנהגות פלילית חדשות לבקרים.
מכל מקום, העובדה שנחשפת בהרשעתה של זקן, תהא דעתנו עליה אשר תהא, מלמדת כי הכוח שצברה בלשכת שר האוצר היה לעיתים חזק מכוחו של השר, שכן היה ברור כי היא פועלת בשם השר ומטעמו.
איזה ראש לשכה היה מתערב ללא גיבוי מהשר?
כוח כזה הוא תוצאה של יחסי אמון בלתי מסויגים, ואולי תיאום מראש. איני מעלה על דעתי כי מי מראשי לשכות השרים מעז להתערב בנושא כלשהו ללא גיבוי השר ופועל למינוי של ראש רשות המיסים. זה אפשרי רק כאשר אתה יודע כי השר יחפה עליך.
לכן אלה הטוענים כי אלמלא עבירת הסל הרחבה של מרמה והפרת אמונים לא היתה יכולה להיות הרשעה במקרה זה - מטעים את הציבור. זאת מכיוון שהתחליף לעבירת הסל הוא פירוק התנהגויות לעבירות ספציפיות כמו איסור לניגוד עניינים פרטני או איסור מפורש להתערבות במינוי פוליטי או לעיסוק במינויים בכלל. לו פירוט כזה היה חלק מחוק העונשין, ייתכן שהעונש היה מרתיע ומייצר רשימה סגורה של מותר ואסור.
ובכלל, יש לזכור כי כרונולוגיית הולילנד קדמה למרכז ההשקעות שקדמה לרשות המיסים. חד גדיא?