פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סרבנות לחוק - לא עולה על הדעת

      לאחרונה נשמעות קריאות על אי ציות לחוק שיחייב חרדים להתגייס לשירות צבאי או אזרחי. ניצב בדימוס משה מזרחי קורא להתמודד עם פורעי החוק בבית המשפט ולחייבם לשאת בעונש

      לאחרונה, לאחר קביעת בג"צ כי חוק טל אינו חוקתי, הוצף שוב המרחב הציבורי באמירות מקוממות בדבר אי הנכונות לציות לחוק, כאשר חוק זה אינו נראה לציבור זה או אחר. ככל הנראה הורגלנו באיומים מסוג זה ובכניעה אליהם עד כדי כך שאפילו כבוד השופט גרוניס - שיחליף בסוף החודש את כבוד הנשיאה ביניש ויתמנה לנשיא בית המשפט העליון - מנה את שאלת הציות לחוק והיכולת לאכוף אותו בין שיקוליו, שלא לפסול את החוק הבלתי שוויוני הזה.

      קביעה כזו מעוררת טרדה עמוקה. נשער בנפשנו עתה, שקצה נפשם של הנושאים בנטל ועל גבם את המגזר החומק מכל תרומה שהיא, ואלפים מהם יתארגנו לסרבנות גיוס או לשרות מילואים על רקע אי-השוויון הזה, שהוא חרפה בעיניהם. האם גם אז יהיה ניתן להשתמש בנימוק שחוק שרות החובה אינו ניתן לאכיפה כי מדובר בעבריינות המונית? הרי אם לא נאכוף את החוק עליהם לאן נגיע?

      כמעט כל הממשלות, לדורותיהן עצמו את עיניהן מתוך סיבות פוליטיות פנימיות ומהצורך להישען על התמיכה של כוח הפוליטי הדתי והפכו את "'תורתם אומנותם", ל"תורתם השתמטותם" בהיקף אדיר. על כך אין לנו אלא להיזכר בדבריו של בנג'מין פרנקלין: "אלו שמוכנים לוותר על השוויון (במקור :'חירות חיונית') כדי להרוויח בטחון 'פוליטי' זמני, אינם ראויים לא לשוויון ולא לביטחון, ומהר מאד יימצאו חסרים את שניהם".

      איומי הציבור החרדי שלא לציית לחוק מצטרפים למי שאיימו לא מכבר, בקרב הציונות הדתית, כי אם לא ידירו נשים מהדרכה צבאית לבני ישיבות ההסדר, אלה יישארו בישיבות ולא יתגייסו. גם ההתנתקות זכתה בעתה לאיומים בדבר סרבנות גיוס של ציבור שלם, בטענה שהצבא מבצע פקודות בלתי חוקיות. אם הצבא ייכנע לאיומים אלה, אם המדינה תיכנע לאיום החרדים, אם המדינה תסכים שקבוצה כלשהי, מימין או משמאל, תחליט בעבורה ותציב לה תנאים, המדינה תתפרק.

      עקרון הממלכתיות שהתווה בן גוריון ב-1948 החזיק אותנו עד כה. ללא שמירה קפדנית על העיקרון הזה, נתפרק. יש החוששים מפני המשמעות של הימנעות בני הציונות הדתית משירות צבאי או לפחות משירות צבאי ערכי, בעיקר בשל חלקו הגבוהה יחסית של ציבור זה ביחידות הקרביות ובדרגות הפיקוד. ואולם, אם חשש זה יוביל לכניעה לאיומים, נמצא את עצמנו במצב קשה הרבה יותר. אם ניכנע לאיומים של ציבור שלם ולהצבת תנאים, לא יהיה לכך גבול ובסוף הדרך נמצא את עצמנו ללא מדינה, ללא חוק, וללא עצמאות.

      זה הזמן לחוקק חוק שוויוני

      מדינה ושלטון חוק ראוי לשמו אינה יכולה להרשות לעצמה הפרות חוק של פרטים ושל קבוצות ולקיים אכיפה סלקטיבית. כפי שהיא אמורה להשית את החוק על פרטים - כך גם אמורה להיות לה היכולת לאכוף את החוק על אוכלוסיות גדולות המונעות מכוח אידיאולוגי או דתי, שהחוק נתפס בעיניהן כהמלצה בלבד, והן מפרות אותו בגסות.

      המחוקק מצא פתרון לשאלת גיוס בנות דתיות לשירות לאומי, חלף שירות צבאי. הפתרון הזה, גם אם אינו מושלם, הוא פתרון שאינו מקומם. חקיקת חוק שירות אזרחי או שירות לאומי, בעת הזאת, היא הכפפה שעל המחוקק להרים.

      איני יודע, בעת הזו, האם הכנסת תחוקק חוק (חוקתי בפעם זו, אני מקווה) שיאפשר לקיים איזון בין הנסיבות המיוחדות של הציבור החרדי לבין עקרון השוויון שמחייב שירות צבאי, או לפחות שירות שווה ערך, אחר. למחוקק יש כלים רבים. זו גם הזדמנות מצוינת לחוקק חוק חדש שיוחל גם על הציבור הערבי. בהקשר זה חשוב לציין: אי גיוס בחורי ישיבות פוגע גם בבחורי הישיבות, שנמנע מהם להיכנס למעגל העבודה והיצירה ודן אותם לחיי עוני ואת המשק הישראלי להפסד הכנסות ותוצר לאומי. אי גיוס בני המגזר הערבי פוגע בהם לא פחות מאשר הוא פוגע במדינה.

      מה שחסר לנו היום, כבעבר, כדי למנוע את המשך הפגיעה הקשה באושיות המדינה ובביטחונה ואולי אף את התפרקותה של החברה הישראלית זו מנהיגות בן-גוריונית, כזו שידעה להכריע בשם עקרון הממלכתיות ולקבוע שיש צורך בקיומו של צבא אחד – צבא של כל העם! מה שנראה לנו היום כל כך ברור ומובן מאליו, הייתה בשעתו הכרעה קשה וכמעט בלתי אפשרית, שהובילה לפירוק המחתרות והפלמ"ח ככוחות מזוינים עצמאיים. כל זאת, למרות איומים קשים שהושמעו ואזהרות חריפות על 'מלחמת אחים' צפויה, ועד כדי שימוש בכוח בפרשת ספינת הנשק אלטלנה, כדי לכפוף ציות לריבונותה הבלעדית של המדינה על כוח מזוין ממלכתי, ובעקיפין ציות לשלטון החוק.

      זה הזמן לחוקק חוק שוויוני ולהצהיר על העיקרון שמי שנותן למדינה גם יקבל ממנה. אך יותר מכך: זה הזמן להודיע לכל ציבור וציבור שמתכוון להציב דרישות כתנאי לציות לחוק, שעלינו לא מאיימים. ומי שיעמוד באיומו יצטרך להתמודד עם העבירות האלה בבית משפט ולשאת בעונש.

      שוו לנפשכם מה היה קורה אם כל מי שמשתכר מעל עשרת אלפים שקלים בחודש היה מסרב לשלם מס הכנסה. אי אפשר להעלות את זה על הדעת! באותה מידה, אסור שיהיה להעלות על הדעת, סרבנות לחוק שירות צבאי. ושלא יאיימו עלינו!