הנשיא ולימודי ההיסטוריה

בביקור שערך נשיא המדינה שמעון פרס בבית ספר בנצרת, שאלו אותו התלמידים מדוע אין מאפשרים להם ללמוד על המורשת הפלסטינית. כדוגמה הם הביאו את שירתו של מחמוד דרוויש שאינה נלמדת בבית ספרם. פרס לא היסס והציע להם להפסיק ללמוד היסטוריה ולהתמקד בעתיד. עד לרגע זה לא ברור אם הם אימצו את הצעת הנשיא.

שנים אחדות נלחם פרס בהיסטוריה, אף שהוא עצמו תלמיד נאמן מאוד ובקי מאוד בתחום זה. הוא בולע ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות, ותמיד נלהב למצוא דברים חדשים שלא ידע על אודותם. מדוע הוא מתעקש כל כך למנוע זאת מאחרים? כנראה משום שאין כמו ההיסטוריה כדי להעלות באוב את שנאות העבר, את נקמות העבר ואת כיבושי העבר, ובכך לגרור עמים למלחמות מיותרות, עם "עמלקים" חדשים, כדי לשחזר את מה שהיה פעם של מישהו. כמעט כל ארץ שלטה ברגע היסטורי מסוים בכברת ארץ שאינה ברשותה היום, ואם כולם יקבלו את מה שהיה שלהם ברגע השיא הטריטוריאלי שלהם, יהיה צורך להכפיל את העולם כמה עשרות פעמים. אם אנשים לא ילמדו היסטוריה - כך, כנראה, סבור הנשיא - ייחסך מאיתנו כאב הראש המיותר הזה. אני מודה שכאשר החל לומר זאת חשבתי שמדובר בסוג של התלוצצות, וחוש הומור הרי יש לו. ככל שחזר על כך, הבנתי שזה פחות מצחיק.

אדרבה: אילו היה צריך להסתפק במקצוע לימודים אחד ולעסוק רק בו בבית הספר, לא הייתי מהסס לשנייה והייתי בוחר בהיסטוריה.

זאת משום שמלבד השפה מדובר במכנה המשותף האנושי הגדול ביותר - הן עם אזרחי העולם האחרים והן עם בני השבט שנולדנו לתוכו. בלי היסטוריה אין נקודות התייחסות. בלי היסטוריה אין אפשרות להסיק מסקנות מהתנהגות קודמת. אין אפשרות לחסוך טעויות ואין אפשרות לחזור על מהלכים מוצלחים.

מי שמוותר על ההיסטוריה הופך את עצמו לפוזיטיביסט מוחלט (כזה שחייב לקבל מכה מן השולחן כדי להשתכנע כי אכן מדובר בעצם מוצק הנמצא בחדר, אשר גורם כאב לבועטים בו). אי אפשר לחיות כך.

שמעון פרס מצוטט כמי שמזלזל בחשיבות הכרתן של מלחמות נפוליאון. אבל איך יש אפשרות לקרוא את הספרות של המאה ה-19 בלי להתייחס למלחמות האלו? ובכלל, תארו לכם שמישהו נכנס לחדר, באף מורם, אינו מתייחס לסביבתו, מוביל למלחמה באירן, דורש להגדיל את תקציב הביטחון, מפרק שעונים, מפרק מנעולים, פותח עטים, ולא גבוה במיוחד; אתה אומר "נפוליאון" ובן שיחך מביט בך בעינים תמהות, ואתה כבר מבין שאם הוא אינו יודע מי זה נפוליאון, אין עם מי לדבר.

"לא, לא", יאמר לך בן שיחך הנעלב, "אל תוותר עלי, דבר איתי. פשוט לא הלכתי לשיעורי ההיסטוריה. היה לי פתק מהנשיא!"