איזה סירחון: מי פה ומשחת שיניים בטעם עוף יעזרו לכלב ולחתול

"הכלב שלי מעולם לא עבר ניקוי שיניים", אומרת גילה וייס מתל אביב, שהפינצ'ר שלה חי עד גיל 16. "פעם, כשהיה בן עשר, והשיניים שלו כבר הצהיבו, השחירו והסריחו, ניסיתי לנקות לו את השיניים עם מברשת שיניים רגילה, אבל הוא לא הסכים, וויתרתי. בשנים האחרונות לחייו נפלו לו כמה שיניים. בדיעבד אני מבינה שיכולתי למנוע ממנו מכאבים. הוא גם היה מבוגר מאוד, ונרתעתי מהמחשבה שהוא יעבור הרדמה".

כיום לגילה יש כלב בן שלוש: "הפעם אני מקפידה על נושא השיניים. הוא עבר שני טיפולי שיניים, ואני גם מנקה לו פעם בשבוע את השיניים עם משחת שיניים של כלבים. אני לא רוצה שיגיע למצב שייפלו לו שיניים כמו לכלב הקודם שלי".

בעלי כלבים וחתולים רבים אינם מודעים כלל לחשיבות שמירה על בריאות הפה והשיניים של ההולכים על ארבע. גם הם עלולים לסבול מאבן שן, איבוד שיניים וריח רע מהפה, אך בניגוד לבני אדם, אינם יודעים להתלונן ולהצביע על הבעיה כאשר הם מרגישים כאב. לכן הדרך טובה ביותר לטפל בבעל החיים היא על ידי מניעה ושמירה על בריאות השן מגיל צעיר.

"צריך להפריד בין מחלות של חתולים ומחלות של כלבים", מסבירה ד"ר ענת מילנר-רוטרמן, וטרינרית ב"הקליניקה", מרכז וטרינרי בתל אביב, "אצל חתולים קיימת בעיית שיניים מאוד נפוצה ומתסכלת - האוזנופיליק קומפלקס - מחלה בה הגוף יוצר כיבים וריקבון בחלל הפה הגורמים לבעיות שיניים מאוד קשות, וחתולים מאוד צעירים יכולים להפסיק לאכול לחלוטין כתוצאה מהמחלה, מה שגורם לבעיות בכליות ובכבד, כתוצאה מחוסר אכילה. באופן כללי, כל עניין השיניים בחתולים הוא קטסטרופה, כ-30%-40% מהחתולים סובלים ממחלות שיניים.

"מחלה נפוצה נוספת בחתולים הם וירוסים שונים. וירוסים כמו הרפס או קלצי, שנדבקים בהם בגיל מאוד צעיר (אלו מחלות שהחיסון השנתי מחסן נגד חלקן), עלולים לגרום לכיבים בחלל הפה. מחלת חתולים נוספת היא מחלת ספיגה, החניכיים סופגות את שורשי השיניים, מה שגורם לדלקת חניכיים ולכאבים בחלל הפה.

"כיוון שמחלות אלה כה נפוצות, וגורמות לחוסר אכילה, והחתולים אינם מראים על כאב וחולי עד שמצבם הופך גרוע, חשוב בכל טיפול שגרתי לבדוק את חלל הפה. בבדיקות שגרתיות אפשר לעלות על הרבה מחלות".

לגבי כלבים, המצב שונה. כל המחלות שקשורות לחלל הפה קשורות בצורה זו או אחרת לריקבון או לאבן שן, כתוצאה מהזנחה של חלל הפה, מאבן מסיבית שמתלבשת על השיניים ושבסופו של דבר גורמת לנסיגת חניכיים ולהצטברות של כל מיני חיידקים בחלל הפה. לדברי ד"ר מילנר-רוטרמן, כלב יכול להגיע למצב שיש לו מורסה מתחת לעין כתוצאה מריקבון בשורש השן.

"אצל כלבים הרבה יותר פשוט למנוע מחלות שיניים", אומרת ד"ר מילנר-רוטרמן, "על ידי צחצוח השיניים באופן קבוע שלוש פעמים בשבוע, בעזרת משחות שיניים מיוחדות המבוססות על אנזימים הנדבקים לשיניים ומפרקים את אבן השן. טיפ קטן, אני ממליצה לקנות מברשות שיניים שמתלבשות על האצבע - אפשר להשתמש במברשות אצבע המיועדות לבני אדם או במין אצבעונים המיועדים לבעלי חיים.

"קיימים גם מזונות ייעודיים שניתן לערבב עם האוכל. הם מכילים חומר המסייע לבריאות הפה. אופציה נוספת, בארצות הברית זה להיט גדול ובארץ די חדש: אבקת אצות - מוסיפים למזון פעם ביום, וזה עוזר לשמור על היגיינת הפה".

"כל עניין השיניים בכלבים מאוד מושפע מהגזע. בעיות שיניים נפוצות יותר אצל כלבים קטנים, בגלל שחלל הפה שלהם קטן, השיניים צפופות יותר. יש גם אלמנט גנטי, ולכן כלבים קטנים נוטים לצבור יותר אבן שן. בקרב כלבים קטנים מסוימים, גם אם תצחצחו פעמיים-שלוש בשבוע, עדיין הכלב יצטרך ניקוי שיניים".

רבים מוותרים על העימות הכרוך בצחצוח שיני חיות המחמד שלהם. חלקם חוששים מפני נשיכה או שריטה, יש כאלה שפשוט לא יודעים כיצד לעשות זאת ומפחדים להכאיב לבעל החיים, ועוד מגוון סיבות שבסופו של דבר גורמות לכך שהוא נשאר עם פה חולה, מלוכלך ולעתים מסריח.

"אצל גורים כדאי להתחיל לעבוד ברגע שהם מצמיחים את שיני הבשר בגיל חצי שנה", אומרת ד"ר מילנר-רוטרמן. "חשוב לעולם לא לתת להם משחת שיניים של אנשים, שהיא מגעילה ותגרום להם לרתיעה. חובה להשתמש רק במשחות של כלבים, שתמיד טעימות. נכון שיש כלבים שלא ייתנו להתקרב להם לפה, לא משנה מה, אבל הרעיון הוא להתחיל מוקדם כדי שיתרגלו. לגבי אותם כלבים היסטריים שלא ייתנו לכם לנקות, אפשר לקחת את משחת השיניים, ובמקום לצחצח, למרוח עם האצבע על החניכיים שלהם. אם גם לזה הכלב לא מסכים, במקום למרוח הניחו את המשחה על המזון של הכלב, כך תושג גם כן תוצאה טובה, אך האפקט הכי טוב יושג באמצעות צחצוח.

"לגבי צ'ופרים, אחרי שמצחצחים לכלב שיניים, אפשר לתת לו משהו קטן. אבל קיים פה פרדוקס, הרי רוצים לשמור על השיניים שלו, אז לתת לו אוכל מיד אחרי הצחצוח זה לא רעיון טוב, ועדיין עדיף מאשר שלא יאהב את התהליך ויירתע ממנו לגמרי".

כאמור, מומלץ להתחיל לטפל בשיני הכלב או החתול מגיל חצי שנה, מה שמאפשר לדחות את עניין ניקוי השיניים אצל הווטרינר וכן להמתין פרקי זמן ארוכים יותר בין טיפול לטיפול. עם זאת, מומלץ לא להמתין שחיית המחמד תצבור אבן כדי לבצע הסרת אבן, אשר יכולה להיות מבוצעת אך ורק על ידי ניקוי שיניים.

כל ניקוי שיניים מצריך הרדמה, אצל כלבים וחתולים. המכשירים השונים אשר נעזרים בהם בזמן טיפולים השיניים במרפאה מאוד רעשניים, הם משפריצים מים, מתחממים ועוד. אם הטיפול יבוצע ללא הרדמה, הפעולה ככל הנראה לא תהיה יעילה.

לגבי פרקי הזמן בין ניקוי שיניים אחד למשנהו, "כלבים קטנים בדרך כלל צריכים אחת לשנה", אומרת ד"ר מילנר-רוטרמן, "אך כל מקרה לגופו, יש כלבים קטנים שהפה שלהם באופן מפתיע נראה נהדר, זה נורא תלוי בכלב. בגלל זה אני חושבת שהמפתח לשמירה על פה בריא זה פשוט לעקוב, לבדוק, והכי חשוב לא לזלזל בנושא הזה".

"כשלוקחים כלב לניקוי שיניים, הבעלים צריך לוודא שאחרי שהווטרינר סיים את הסרת האבן הוא גם מבצע פוליש. בניקוי שיניים מורידים את האבן בעזרת מכשיר שעובד על גלים אולטראסוניים, ותוך כדי הסרת האבן הוא גם סורק את זגוגית השן. אם הווטרניר, לאחר פעולת הסרת האבן, אינו משתמש במכשיר פוליש, שמטרתו להחליק את השן, הוא עושה יותר נזק מתועלת, כיוון שעל החריצים שנוצרו כתוצאה מהמכשיר, תתלבש בקלות יתרה אבן שן".

אז לא, אין חיה כזאת. "בדרך כלל מה שעושים זה עוקרים את השיניים", אומרת ד"ר מילנר-רוטרמן, "השתלה של ממש אין, וגם אין צורך. אצל בני אדם השתלה זה בעיקר לצורך אסתטי. גם בן אדם וגם כלב יכולים להסתדר עם ארבע שיניים בפה, כל עוד הארבע האלה לא כואבות. כלב וחתול יסתדרו עם שן בריאה הרבה יותר טוב. המחלות שתיארתי אצל החתולים, בכדי להתמודד איתן, לעתים קרובות מוציאים להם את כל השיניים מהפה. זה נשמע מזעזע, אבל הם יכולים להסתדר וללעוס עם החניכיים, שהופכות לקשות ומאפשרות לעיסה".

"לא כל הכלבים והחתולים זקוקים לטיפולי שיניים במרפאה. זה מאוד תלוי בחיה ובטיפול שהוא מקבל בבית מהבעלים. יש כלבים מגזעים גדולים שיכולים לעבור את כל חייהם בלי צורך בניקוי שיניים, אך קשה לי להאמין שיש כלב שיעבור את כל חייו עם שיניים בריאות בלי אף טיפול מהבעלים. חתולים ללא מחלות פה יכולים להסתדר חיים שלמים בלי ניקוי שיניים, הבעיה היא שהמחלות האלה מאוד נפוצות".

ניתן להשיג מוצרים רבים לטובת שמירת הבריאות הדנטלית של חיות המחמד. ישנן משחות שיניים מיוחדות (ואפילו טעימות) בטעמי עוף או בשר, עצמות מיוחדות ומשחקים דנטליים התורמים לבריאות ולחוזק השן, תוספי מזון מיוחדים ועוד. חשוב לציין שאף מוצר לא מוריד אבן, אלא מונעים היווצרות של אבן: