פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      20 למותו: בגין והצדק חברתי

      עוד מעט נציין 20 שנה מאז הלך לעולמו ראש הממשלה השישי מנחם בגין. מאות האלפים שליוו אותו בדרכו האחרונה המחישו את האהבה שרחש לו העם. לא בכדי ביקש מי שאמר בעת כניסתו לתפקיד כי הוא מתכוון להיות "ראש ממשלה בסגנון יהודי" גם הלוויה בסגנון יהודי-מסורתי, לא הלוויה ממלכתית המיועדת לגדולי האומה. מאז מותו נראה כי בכל שנה שעוברת הופכות דמותו ומשנתו ליותר ויותר רלוונטיות בעבור הציבור הישראלי.

      בשנה האחרונה, על רקע הפגנות המחאה החברתית, חזר לשיח הציבורי בישראל המונח הוותיק - צדק חברתי. אנשים רבים נוהגים לנכס לעצמם את השאיפה לצדק החברתי ואת הדרכים ה"נכונות" להגשמתו, תוך כדי שימוש חוזר בסיסמאות ריקות מתוכן. בעולם שבו ממשלות סוציאליסטיות מובילות למשברים כלכליים, אצלנו מתרחשת תופעה מוזרה: באיזה מין רנסנס משונה חוזרים לשיח הציבורי, ונישאים, כמובן, על גלי הבון טון, ה"סוציאל-דמוקרטים" החדשים - כל אלה שדוגלים בניפוח לא מבוקר של הוצאות ממשלתיות, כל אלה שבשעתו תמכו בהנהגת משק ריכוזי המוחזק בידי הממשלה (וההסתדרות...), כל אלה שמעדיפים מדיניות של בלימת יוזמה ושל ביטול התחרות. ובכן, לכל אלה יש טעות.

      צדק חברתי אינו מאופיין בהעמקת הגירעונות, בהטלת מיסים, בפריצת התקציב ובעליית אחוזי האבטלה - כפי שמציעים אלה המכנים עצמם "הארגונים החברתיים" או "הסוציאל-דמוקרטים". צדק חברתי הוא דבר אחר לחלוטין והוא אופיין היטב על ידי מנחם בגין.

      בגין האמין במדינה שבה תהיה כלכלה חופשית עם רגישות חברתית. במדינה שבה לא תהיה קבוצה קטנה בממשלה או בהסתדרות שתשלוט לבדה בכל המשק הישראלי. חשוב להבין כי הממשלה לא מועילה להתפתחות המשק, היא בולמת אותו. אם מוסיפים לזה את משטר הפרוטקציות, את הקבלה לעבודה על בסיס ה"פנקס האדום" ואת מניעת העבודה ממי שלא נתפס כאנ"ש ("אנשי שלומנו"...) מקבלים מתכון בטוח למשק חנוק, סגור, מונופוליסטי. זה צדק חברתי? בדיוק להפך.

      בגין לא הירבה להשתמש במונח צדק חברתי. הוא פשוט פעל לקידומו: תחילה הוא זקף את קומתן של קבוצות רחבות ועדות שלמות בחברה הישראלית שהרגישו דחויות ומחוץ למחנה עד מאי 77?. לאחר מכן החל בקידום פרויקט שיקום שכונות שהביא לשינוי עצום בשכונות עוני רבות במדינת ישראל. כי צדק חברתי, האמין בגין, הוא קודם כל לזקוף את ראשם ולהחזיר גאוותם של ציבורים רחבים בישראל.

      20 שנה למותו של ראש הממשלה החברתי ביותר שכיהן כאן, זו הזדמנות לבחון איך מגיעים כיום לצדק חברתי. ולא בדיבורים אלא במעשים.

      הנה כמה אפשרויות ריאליות. קודם כל, חינוך חינם מגיל 3 - כפי שקבעה הממשלה לראשונה זה 28 שנים. שנית, העלאת שכר המינימום - לראשונה הוא עומד על יותר מ-4,100 שקלים. לאחר מכן פיתוח רכבות מהירות וכבישים לפריפריה - מבית שאן בצפון עד נתיבות, שדרות, אופקים ודימונה בדרום. בנוסף, רפורמות מקיפות בתחום הסלולר, השקעות עתק בהשכלה הגבוהה וטיפול שורש בבעיית המסתננים שגוזלים את מקומות העבודה של השכבות החלשות ביותר. ומעל הכל נמצאת מדיניות כלכלית של אחריות תקציבית, מדיניות שקולה ולא פופוליסטית שמביאה לצמיחה במשק ולכניסת 150 אלף ישראלים למעגל העבודה - ובכן, זה צדק חברתי אמיתי!

      20 שנה לאחר מותו של מנחם בגין, ממשלת הליכוד פועלת ברוחו. מימוש משנתו משמעה כלכלה חזקה לישראל וחברה מוצלחת שיכולה לשגשג.

      הכותב הוא חבר כנסת מטעם הליכוד