ראש הממשלה יציג היום (ראשון) בישיבת הממשלה את מסקנות הוועדה הבין-משרדית לבחינת ניהול ההכנסות ממשאבי טבע בישראל. לפי הערכות, ההמלצות יכללו הפקדת כספי ההיטל על רווחי הנפט בקרן בחו"ל, בניהולו של בנק ישראל, תוך שימוש שנתי בכ-4% מכספי הקרן, בדומה לקרן הפועלת בנורבגיה. הכספים שיימשכו מהקרן ישמשו לצורכי ביטחון וחינוך. לפי הערכות, הכנסות מאגרי הגז בחופי ישראל יסתכמו בכ-100-130 מיליארד דולר, עד 2040 (בערכים לא מהוונים), והמדינה תקבל כ-50% מהם.
בוועדה הבין-משרדית שבראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, חברים גם נציגים מבנק ישראל, משרד האוצר ומשרד האנרגיה והמים. הוועדה הוקמה כדי לבחון את השימושים האפשריים בהכנסות המדינה מההיטל על רווחי הנפט, המוטל על החברות המפיקות גז ונפט בשטח ישראל, לפי "חוק ששינסקי". זאת על רקע שאלת ייעוד ההכנסות וכן בשל החשש מפני "המחלה ההולנדית": הולנד, בשנות ה 60, לאחר מציאת מרבצי גז משמעותיים והפקתם, סבלה ממצוקה כלכלית ייחודית: ההכנסות הגבוהות למדינה מתמלוגי הגז גרמה לייסוף המטבע המקומי ולפגיעה ביצוא, וכן גרמה לניוון בענפי כלכלה אחרים. לפיכך, מדינות רבות (נורווגיה למשל), אינן מפקידות את הכנסותיהן מנפט ישירות בקופת המדינה, אלא צוברות אותם בקרנות מיוחדות, לשימוש מבוקר בעתיד.
מדוע לא קמה הקרן עד עכשיו?
על פי הערכות, הוועדה תמליץ על הקמת קרן תמלוגים במטבע זר, בחו"ל, בניהולו של בנק ישראל, כדי למנוע את ייסוף השקל. כמו כן תמליץ הוועדה על שימוש שנתי בכ 4% מכספי הקרן לצורכי חינוך וביטחון. המודל דומה למודל הנורווגי, המבטיח באופן זה שהקרן לא תישחק.
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, פנה לראש הממשלה וביקש כי חלק מההכנסות יוקצה לפיקוח סביבתי על הקידוחים. "במצב הקיים, למשרדי אין את אמצעי הפיקוח המינימליים, דוגמת ספינת פיקוח המסוגלת להגיע ולבצע ביקורת במאגר לוויתן", כתב ארדן. הוא ביקש כי "מתוך כספי התמלוגים המועברים לאוצר המדינה, יוקצו הסכומים הנדרשים שיאפשרו השקעה ראויה בהיערכות למניעת אירוע דליפה, ומתן מענה הולם במידה ואירוע כזה יתרחש". לדברי ארדן, "השקעה הכרחית זו תאפשר צמצום הנזקים הסביבתיים והכלכליים הקשים הטמונים באירועים אלו".
לפני כשלושה שבועות הגיש חבר הכנסת אורי אריאל עתירה לבג"ץ, בדרישה שיורה לממשלה לנמק מדוע לא קמה עדיין הקרן. על פי חוק מיסוי רווחי הנפט, שנחקק בעקבות ועדת ששינסקי, הצעת החוק להקמת הקרן היתה אמורה לעלות על שולחן הדיונים בכנסת עד 1 בנובמבר 2011. עם זאת, הצעת החוק עדיין לא גובשה, בין היתר בשל חילוקי דעות בין משרד האוצר ובנק ישראל על מבנה הקרן ושימושיה. ההמלצות שיוצגו היום בישיבת הממשלה יהיו, ככל הנראה, הבסיס להצעת חוק ממשלתית להקמת הקרן.