המקום הסודי של החמורים: מגיע להם לנוח

ארבעה חמורים ששוקמו ב"צער בעלי חיים ישראל" ערכו ביום שישי מסע מתל אביב אל אזור מרעה סודי בצפון הארץ, שם יבלו את שארית חייהם בשקט ובשלווה עם חברים

ליהי שורש

השעה שש וחצי בבוקר ביום שישי האחרון, ובסניף תל אביב של אגודת צער בעלי חיים ארבעה חמורים מסרבים בכל תוקף לעלות אל הקרון שייקח אותם לביתם החדש. אייל גטניו, הסייס של האגודה בתשע השנים האחרונות, מנסה לפתות אותם בעזרת לחם וחציר שהניח בתוך הקרון, אך החמורים העקשנים כפרדים מסרבים לעלות. "חמורים, בניגוד למה שחושבים עליהם, הם חיות מאוד חכמות, ולכן הם גם כאלה עקשנים", אומר אייל.

עוד בוואלה! NEWS

הזמן המושלם להתכונן לקיץ הבא: הג'ל שמעלים את סימני המתיחה

לכתבה המלאה
אייל גטניו מנסה לשכנע את החמורים לעלות לקרון
אבל הם עקשנים כפרד

נקודה סודית ומוגנת בכל רע

קבוצת החמורים, שלוש נקבות וזכר, נאספו אל האגודה לאחר שנמצאו משוטטים במצב ירוד. נקבה אחת, עקשנית ובועטת, נאספה על ידי עיריית רמת השרון מאחד הכבישים. שתי הנקבות הנוספות הן אם ובת. האמא הגיעה לעמותה כשהיא בהריון ,ודבש, העייר, נולדה באורוות העמותה, מה שמקשה על הפרידה של העובדים ממנה. הזכר, שזכה לשם משיח בשל צבעו הלבן, נאסף בכפר בצפון.

כעבור שעה של התעקשות מצד שני הצדדים, מועלים החמורים אל הקרון, ויאללה נוסעים. היעד הוא נקודה סודית ומוגנת בצפון, באזור בריכות גידול דגים אורגניות, המשמשת בשנים האחרונות מקלט בטבע עבור חמורים. "שטח המקום אליו אנחנו משחררים אותם", מסביר אייל, "הוא כ-1,000 דונם מלאים בצמחייה למאכל, כך שהחמורים מקבלים בית מעולה, חיים בחופש, ובעלי הבריכות עושים מעשה טוב ומקבלים על הדרך גם הדברה ביולוגית".

כעבור שעה זה מצליח, והחמורים עולים לקרון

עד היום שחררה העמותה בשטח הזה כ-40 חמורים, ובסך הכל נמצאים שם כ-80 חמורים החיים בכמה עדרים, כאשר בכל עדר קיים זכר דומיננטי ומתחתיו כעשרה חמורים. החמורים מגיעים לשטח כשהם מחוסנים ומסורסים, זאת על מנת למנוע את התרחבות העדרים וכן למנוע מאבקי טריטוריה. הנקבות אינן מעוקרות מפני שמדובר בניתוח מסובך יחסית. קיים סיכוי שאתון תגיע לשטח בהריון, ותלד זכר, לא מסורס כמובן. המענה של האגודה הוא מבצע סירוסים בשטח, שכמותו בוצע לפני כשנתיים.

הבאים בתור הם סוסים

"אנחנו מחפשים אנשים שאוהבים סוסים ויש להם מקום לגדל אותם בתנאים נאותים". סוסים באורוות אגודת "צער בעלי חיים"

בשנת 2008 החלה פעילות האגודה למען רווחת חמורים וסוסים, וכללה קליטה של כמה מאות פרטים. בעוד החמורים מעוברים שיקום ומועברים אל ביתם שבטבע, באורוות האגודה נמצאים 13 סוסים ששוקמו ומחפשים בתים בהם יוכלו לחיות בשלווה. "אנחנו מחפשים אנשים שאוהבים סוסים ויש להם מקום לגדל אותם בתנאים נאותים, וכך נוכל לשפץ את האורווה של האגודה ולשפר את תנאי אחזקתם של הסוסים הנמצאים בשיקום", אומר גדי ויטנר, דובר אגודת "צער בעלי חיים".

"אנחנו לא גובים כסף עבור הסוסים, אבל מחתימים את הבעלים החדש על מסמך לפיו עליו לדאוג לכל צורכי הסוס. הבתים הם כמו בתי אומנה, אסור למכור את הסוס, והוא נשאר בעצם תחת חסות האגודה כדי שנוכל לנהל מעקב". לפני כל יציאה של סוס משערי האגודה מתקיים נוהל של בדיקת האורווה או החצר של הבעלים החדשים על מנת לוודא שהיא ראויה.

אסור למכור את הסוס המאומץ. סוס מחכה לאימוץ באורוות "צער בעלי חיים"

מעתה והלאה החיים דבש

מבחינת החמורים הנודדים, אין ספק כי ביתם החדש ראוי, וכעבור שעתיים של נסיעה איטית נפתחות דלתות הקרון מלוות בקריאות עידוד של אייל. לאט לאט יורדים החמורים, כאשר האחרונה לרדת היא הצעירה בחבורה, דבש, שומרת על קשר עין עם אמה, העסוקה ברחרוח ביתן החדש. חצי דקה לאחר מכן האם מבצעת מעין התפלשות בקרקע, "זה סימן שהיא מרוצה ומאשרת את המקום", מסביר אייל. החמורים מתקדמים וזוכים לקבלת פנים אדישה מצדו של עדר בן 15 חמורים. בעוד הנקבות מתחילות להתקרב לעדר וללעוס עלים, משיח הזכר, כיאה למעמדו הרוחני הרם, בוחר להתבודד.

כמה בעיטות באוויר לאות אזהרה, ונראה כי העדר כבר התרגל לנוכחות החברים החדשים. השטח מסביב ירוק ושופע צמחייה בעקבות הגשמים האחרונים, מה שמסביר את גודלם של החמורים, שנראו כאילו בילו בחוות בריאות בשנה האחרונה.

דבש, העייר הקטנה, יוצאת אחרונה
סימן שהיא מרוצה. אמא של דבש עושה אמבטיית חול
קבלת פנים אדישה מצד העדר הנמצא

"זו דרך להחזיק חיה?"

חצי שעה לאחר הפרידה המרגשת והיציאה חזרה למרכז מקבל אייל טלפון מיחידת פיצו"ח, היחידה המשטרתית הממונה על הפיקוח וההגנה על הצומח והחי. הם מבקשים את עזרתו בחילוץ סוס מאחד מהישובים הסמוכים. אנחנו נוסעים למקום, ועוצרים ליד סוס לבן ורזה מאוד, כשהרכב המשטרתי ממתין לידו. אנשי היחידה מספרים כי מצאו את הסוס קשור לצד הדרך, במצב גופני ירוד.

"הרגליים של הסוס במצב לא טוב ויש לו בליטה בגב שנוצרה מעומס ומרכיבה ללא אוכף", אומר אייל, ומעמיס את הסוס לקרון שלפני רגע איכלס את החמורים. השכנים באים לברר מדוע לוקחים את הסוס, והשוטרים בתגובה פונים אליהם ושואלים: "למה הסוס צריך לחיות ככה, זו דרך להחזיק חיה?". השכנים בוחרים להתרחק, הסוס מוחרם על ידי היחידה המשטרתית ונלקח למקלט שיקומי במרכז.

רזה ומוזנח. חילוץ סוס שנמצא קשור לצד הדרך
הסוס מוחרם ונלקח למקלט שיקומי. חילוץ סוס על ידי יחידת הפיקוח וההגנה על הצומח והחי (פיצו"ח)

חוק צער בעלי חיים קבע תקנות המגבילות את המשקל ואת שעות העבודה של החמורים והסוסים, כמו גם את תנאי אחזקתם. במקרה של הסוס הלבן, הצליחו להצילו בזמן, אך בפועל חוקים אלה כמעט אינם נאכפים, ותופעות ההזנחה וההתעללות נמשכות. רוב החמורים והסוסים המגיעים אל אגודת צער בעלי חיים ואל אגודות נוספות הוחרמו על ידי המשטרה או על ידי העיריות השונות לאחר שנתקבלו פניות מטעמם של אזרחים עירניים. הסוסים והחמורים מגיעים אל מקלטי השיקום כשהם סובלים מתת תזונה וממחלות, שעל פי רוב נגרמו עקב הזנחה של שנים. במקרים הקשים ביותר מחליט הווטרינר להמיתם.

מסעם של החמורים, כמו גם של הסוס הלבן, הסתיים בטוב, וכעת נותר למצוא בית לעדר הסוסים של האגודה. הסוסים מאומצים לרוב על ידי אנשים פרטיים שהופכים אותם לסוסי רכיבה בריאים וחזקים. חלקם נלקחים על ידי חוות טיפוליות ומשמשים כסוסי רכיבה טיפוליים. "כך או כך", מסכם גדי, "אלו סוסים שעברו מספיק בחייהם, מגיע להם לנוח".

סוף סוף הגיעו ימות המשיח. משיח, החמור הלבן, הגיע למנוחה ולנחלה
המסע הסתיים בטוב. החמורים בביתם החדש
כיף במקום הסודי. סוד כמוס לחמור ולסוס

אם נתקלתם בבעל חיים הנמצא במצוקה, אנא אל תתעלמו מסבלו והתקשרו אל יחידת החילוץ של אגודת צער בעלי חיים: 1599-50-2005

לפנייה ליחידת פיצו"ח, 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע:
03-9681406

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully