"יאיר" שטרן: הבן, בשם האב

מבין כל מנהיגי המחתרות שפעלו לפני קום המדינה למען הקמתה, דומה שלא יהיה מי שיחלוק על כך שדמותו של מייסד לח"י ומפקדה, אברהם שטרן ("יאיר"), היא המרתקת מכולם. ייתכן כי מפקדים אחרים של מחתרות הימין, ובהם יצחק שמיר, יורשו של "יאיר" בפיקוד על לח"י, או מנחם בגין, מפקד האצ"ל, היו נחושים ממנו - אך לא היה מי שישווה ל"יאיר" בקסם האישי שהילך על אנשיו. זו סוגיה מרתקת, שהרי רק מעטים מאוד נפגשו עימו פנים אל פנים, ולא רק בימי הפעילות המחתרתית. ובכל זאת, קסמו של האיש לא פג אפילו בימינו.

אעז ואעריך כי קסמו של "יאיר", חידת אישיותו, אפשר שלא פוענחה גם שנים רבות לאחר מותו. מדוע? אולי משום שהיה לא רק מפקד מחתרת נרדף, בודד, שנרצח על ידי רודפיו, הבלשים הבריטים, ב-12 בפברואר 1942; ואולי משום שהיה משורר, רומנטיקן, שאלמלא בחר בחיי מחשכים, ייתכן שהיה הולך לעולמו במיטתו, כחוקר ומרצה לספרות רומי או יוון. הערב בתל אביב יוקרן לראשונה הסרט "יאיר - בדמי לעד תחיי", בהפקת העמותה להנצחת מורשת לח"י ובבימויו של יהודה קווה. 75 דקות, אורכו של הסרט התיעודי, לא מצליחות עדיין לפענח את חידת "יאיר", אף על פי שהסרט אינו מדלג על שום תחנה בחייו. על כן תוסיף אישיותו לרתק אליה, כך נראה, עוד דורות רבים.

בנו יחידו של אברהם שטרן, יאיר, נולד לאחר הירצחו של אביו. "לא ידעתי שאין לי אבא", מספר יאיר הבן, שמוביל, למעשה, את הסרט. יאיר שטרן נוסע אל פולין ואל איטליה, מתחנות חייו של אביו, ומעבר להתרגשות המובנת המלווה מסע מעין זה, הוא גם ממלא את תפקיד המספר; מעין ביוגרף של אביו, אברהם. וכך, גם אם ללא כוונה תחילה, זהו גם סיפורו של בן, צאצא לאישיות נערצת שאינה מוכרת לו אישית, האומר לנו, הצופים: "את אבי אני מבקש".

יאיר הבן מתעכב בעיירת הולדתו של אביו בפולין, בפירנצה המעטירה אשר בה למד וכמובן בדירה בדרום תל אביב שבה הסתתר "יאיר" האב בארון שבו נורה למוות. הבן, ועימו הצופים בסרט התיעודי, מסתופפים בצילם של קשישי לח"י, המתרפקים על התקופה ההרואית של חייהם. אך יאיר הבן ושרידי המחתרת אינם לבדם: אפשר רק להתרגש למראה רוני, אלמנתו של "יאיר" (אשר נישאה בשנית), שגם בערוב ימיה נותרה יפהפייה ומפוכחת. קטעי הראיונות עימה ופריטתה המרגשת על הפסנתר את המנון לח"י, "חיילים אלמונים", הם עדות אישית נטולת דמעה, והם פוערים סדק לפענוח אישיותו של בעלה.

הסרט אינו תעודה מצולמת שנועדה לערוך שיפוט היסטורי מורכב, אלא הוא בא לספר את קורות "יאיר" והמחתרת, שהוא היה מייסדה ומפקדה. בימים שבהם כה אוהבים לרסק מיתוסים, טוב להתרפק על אגדה, אבל מן החיים. ראוי להתבונן בתעודה מצולמת, תמימה, ב"יאיר", מפקד מחתרת, משורר, וגם אביר ומאהב.