השביתה, ההסתדרות והאוצר

אם סיום השביתה הכללית במשק אתמול, אפשר כבר להעריך את תוצאותיה וגם לבחון את התנהלות הצדדים שהיו מעורבים ישירות במאבק החשוב הזה.

אתחיל ואומר בניגוד למצופה: להסתדרות הכללית הישגים נכבדים. לא בהשגת המטרה אשר למענה הם הניפו את דגל השביתה, אבל בהחלט כן בשיפור מעמדם ותנאי עבודתם של אלה שאנו מכנים "עובדי קבלן". גם להסתדרות הכללית היה ברור לחלוטין שאי אפשר להעביר, לא במגזר הציבורי ובוודאי לא במגזר הפרטי והעסקי, מסה של עובדי קבלן להעסקה ישירה.

ההסתדרות הציבה את דגל ההעסקה הישירה כהמשך למה שהסתמן במחאה החברתית. אבל החשוב הוא שתנאי עבודתם של עובדי הקבלן משתפרים - תוספת ישירה לשכר; קרן השתלמות; והשוואת זכויות סוציאליות רוחביות, שאינן מיוחדות רק לענף זה או אחר. המודעות הציבורית והשלטונית שיש לשפר את תנאי עבודתם של עובדי הקבלן ואת עתידם התחזקה מאוד. אפשר לומר כי הונחה התשתית החשובה, ובכיוון הנכון. מסיבה זו, הזוכים הגדולים מן השביתה הם עובדי הקבלן עצמם.

יש לזכור שגם לעובדי הקבלן יש מעסיקים, ויש לזכור היטב שאנו מדינה שבמהלך כל שנות קיומה ביססה במערכת חוקי עבודה המאגדים זכויות יסוד חשובות לכל ציבור העובדים בישראל. זכויות דוגמת חוק חופשה שנתית; חוק הגנת השכר, שנועד להבטיח תשלום שכר במועדו ודמי הלנת שכר גבוהים; חוק שעות עבודה ומנוחה, המסדיר את מכסת שעות העבודה היומיות; חוק שכר המינימום; חוק דמי מחלה, שעבר שיפור ניכר לאחרונה, ועוד שורה של חוקי עבודה רבים. כל החוקים האלה חלים על כלל העובדים בישראל. מכאן סלולה הדרך בעיקר בהסכמי עבודה רוחביים וענפיים להמשיך ולשפר את תנאי העבודה של עובדי הקבלן.

מי שראויים לשבח מיוחד בניהול מאבק הם שר האוצר ופקידות משרדו. הם מסתכלים על מה שקורה היום ביוון ובספרד. הם מבינים שמהלך גורף של העסקה ישירה מסכן את עתיד העסקים ואת עתיד המשק. הם מבינים שזה מהלך שייצור אבטלה, שכן מעסיקים רבים יעדיפו לצמצם את היקף פעילותם העסקית במקום לקלוט עובדים בהעסקה ישירה.

שר האוצר ופקידות משרדו גם היטיבו להבין שעדיף לספוג כמה ימי שביתה מאשר להסכים לשינויים מבניים, המחלישים את עתיד הכלכלה בתחרות הגלובלית.

אולם מי שכשל בצורה חריגה, גם בדרך ההתנהלות וגם בתוכן, הוא דווקא לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. במהלך חמור ביותר ומתוך כוונה להחליש את משרד האוצר, מגיע שרגא ברוש להסכם תמוה עם ההסתדרות. האם מישהו באמת מאמין שמעסיקים יקלטו בהעסקה ישירה עובדי תחזוקה וניקיון, שכבר הגיעו לגיל הפנסיה? האם מעסיקים בישראל מוכנים לכך שגורם חיצוני יקבע להם מי הם העובדים המצויים בליבת העבודה של העסק? עצם ההסכמה שגורם חיצוני יתערב בהגדרת ליבת העסק הוא הוויתור מרחיק הלכת ביותר שמעסיקים יכולים לעשות בכל הקשור לניהול עסקיהם.

זהו ויתור יסודי ועמוק בחופש הניהול העסקי. מעסיק שלא יוכל להתאים את מבנה התעסוקה שלו לתנאי השוק המשתנים לא יוכל לשרוד. הדוגמה ההיסטורית ברורה ונוקבת. 30 חברות בבעלות חברת העובדים התמוטטו בשנות ה-80 בגלל האידיאולוגיה של ההסתדרות שיש להעסיק את כל העובדים בהעסקה ישירה בלי שתהיה יכולת לצמצם את מספר העובדים.

כלל לא ברור שהסכם לשכת התיאום עם ההסתדרות אכן מחייב. לשכת התיאום אינה גוף משפטי אלא פורום תיאום בין גופים משפטיים נפרדים. אם אותם גופים משפטיים לא יחתמו ישירות ובעצמם על הסכם זה, הוא ייוותר חסר תוקף משפטי.

תמיד אמרתי שמי שחשש יותר מכל אדם אחר מהמשך השביתה הוא עופר עיני עצמו. הוא מבין את מגבלות הכוח. אולם הוא לא צריך להיות מאוכזב מתוצאות השביתה, אם אכן דאגת עובדי הקבלן מול עיניו, שכן עובדי הקבלן שלמענם יצאה ההסתדרות הכללית לשביתה זוכים להישגים לא מבוטלים.