סליחה, מי אתה ריק סנטורום?

הבחירות המוקדמות לבחירת המועמד הרפובליקני לנשיאות ארה"ב מזכירות ספינה המיטלטלת בין גלי הים הגועשים, פעם לצד האחד ופעם לצד האחר. התזזית האחרונה בסאגה הזאת היא ניצחונו המשכנע והמפתיע של ריק סנטורום בבחירות המוקדמות במדינות מינסוטה, מיזורי וקולורדו. ריק מי?

סנטורום בן ה-54 הוא אכן דמות יוצאת דופן מעט בנוף הפוליטי האמריקני. הוא קתולי, אך דוגל בהפרדת הדת מהפוליטיקה; שמרן בענייני פנים, אך תומך בתוכניות חברתיות נדיבות ובתפקיד המרכזי שיש לייחד בהן לממשל הפדרלי. את דרכו הפוליטית החל כחבר בבית הנבחרים, ומשם עלה מדרגה ונבחר מטעם מדינת פנסילבניה לסנאט. בבחירות 2006 הובס בידי מתחרו הדמוקרטי, קייסי, חזר לעסוק בעריכת דין, והחל כבר אז בהכנות למירוץ על הפרס הגדול: נשיאות ארה"ב. ובכל זאת, מיהו סנטורום ומהן דעותיו, ובעיקר בנושאים שמעניינים את ישראל? הוא "נץ" מובהק בנושאי חוץ וביטחון, והוא סבור שיש לפעול בכל הדרכים וללא דיחוי כדי למנוע את הגרעין האיראני, ובפירוש תומך בקידום האופציה הצבאית; הוא יזם סנקציות נגד איראן וסוריה לפני שאחרים עשו זאת, והוא רואה עצמו כממשיך דרכו של ג'ורג' וו. בוש בכל הנוגע לתמיכה הביטחונית והמדינית בישראל; והוא מתריע על הסכנות המזומנות לאמריקה ולעולם כולו מהאיסלאם הקיצוני.

אולם המדינות שבהן ניצח סנטורום עד כה נחשבות למדינות שמרניות במיוחד במחנה הרפובליקני, ולכן מתעוררת כמובן השאלה כיצד יתייחסו אליו המצביעים הרפובליקנים ב- 42 המדינות שבהן טרם התקיימו הבחירות המוקדמות. קל וחומר מה יהיו סיכוייו בבחירות הכלליות?

עד אז הספינה הרפובליקנית תמשיך להיטלטל. אם היו מי שסברו למשל שאחרי פלורידה ניצחונו של רומני מובטח, השבוע שעבר טפח על פניהם. הדעה הרווחת (לפחות ליום-יומיים) היתה שבגלל המגוון הדמוגרפי והכלכלי המאפיין את פלורידה היא נחשבת למיקרוקוסמוס של אמריקה כולה, ולכן גם מלמדת על כיוון להצלחה בנובמבר. מתברר אפוא שכולם טעו, ובגדול. אמנם גם היום סיכוייו של רומני לזכות במועמדות טובים למדי, אולם בחלק מהמדינות שנותרו ושנחשבות מסורתיות יותר יש למועמדים שמרנים כמו סנטורום (וגינגריץ') יתרון מובנה על מועמד בעל תדמית ליברלית (הכל יחסי, כמובן) כמו רומני. יועצי הבחירות שלו מקווים שגם אם הניצחון בחלק מהמדינות הנ"ל יישמט מידי מועמדם, מה שיקבע הוא יכולתו להתמודד מול אובאמה בנובמבר.

ברם, גם בהקשר זה עוד רחוקה וקשה הדרך שלפני רומני. לא רק שיזכרו ויזכירו לו את כל השיקוצים וההאשמות שמתחריו הטיחו בו בפריימריז, אלא שהוא יצטרך לעשות מאמץ-על כדי להשתחרר מהדימוי של אדם חסר אמפתיה ורגישות חברתית - תכונות אופי שיפעלו לטובת מועמד כמו סנטורום. בסקר שנערך בסוף ינואר, השיבו 55 אחוזים כי אובאמה מיטיב להבין את בעיותיו של האמריקני הממוצע, לעומת רק 39 אחוזים לרומני. אך גם לדידי אובאמה לא הכל ורוד, ורבים מטילים ספק בכושר מנהיגותו. יותר מ-48 אחוזים מהנשאלים סבורים שהוא אינו ממלא את תפקידו כראוי, וכי נאומו ל"אומה" נעדר רעיונות והצעות קונקרטיות לשיפור המצב (ה"אקונומיסט" הבריטי כינה אותו "נאום של יבבות"). למרות זאת, אם המצב הכלכלי בארה"ב ימשיך להשתפר, ולו בצעדים קטנים ומדודים, רבים הסיכויים שהאמריקני המצוי יעדיף לתת את אמונו באובאמה, המייצג את "חצי הכוס המלאה", ולא במועמד שיצטרך עוד לשכנע שבידיו פטנט למלא את החסר.

לעומת זאת, ואף שאחת המוסכמות היא שמה שיקבע במירוץ הזה הוא אכן הכלכלה, הרי יכולים לצוץ פתאום באופן בלתי צפוי גם נושאים הנוגעים למדיניות החוץ, למשל הרחשים המתרבים, כולל בצבא, כי ארה"ב עומדת לפני תבוסה באפגניסטן או התפתחויות כאלה ואחרות הנוגעות לאיראן. אז לא מהנמנע שדווקא סנטורום ימצא עצמו פתאום במרכז הבמה הפוליטית.