שמחתי שזהבה ניצחה, לא שמחתי על מה שאמרה אחרי הניצחון, על המאבק העתידי במפלגת העבודה. בימים אחרים הצבעתי לר"ץ. בעולם של פעם, רציתי לצדוק, רציתי לחיות לפי אידאולוגיה. היום הכל שונה. גם רב אלוף שהספיד הורים שכולים ביזכור-אלוהים לא ידע טוב יותר.
אנחנו מחליקים במדרון, ולהיות צודק בדיוק, לפי מה שכל אחד ואחד רוצה, אינו אפשרי. מרץ צריכה להיות לצד העבודה, כי אם ישנו יאיר לפיד, הוא חייב לעשות יד אחת עם מפלגת העבודה, כי חרף מגרעותיה בעבר היום היא העתיד היחידי. ואם תוכל לכונן קואליציה של שישים ואחד חברי כנסת הארץ אולי תינצל.
אידיאולוגיות נפחו נפשן כי שפכו דם כדי לצדוק, וצריך להתרכז במה שיש. אך מצוין זה לא יהיה: כי רק עם כוח מרוכז, של מה שנקרא שמאל-מרכז, ועם מאות דתיים צעירים, שנקעה נפשם מההקצנה, מהרבנים ההורסים לא רק את המדינה אלא גם את הצבא וגם את היהדות, וצריך לחרוק עמם שיניים וללכת יחד, ולתקוף את האויבים האמיתיים, ולחלום על יום סמוך לאחרית הימים, שתהיינה מפלגות שמתאימות לכל אדם ואדם במדויק. אטרי יד שמאל יצביעו ליד שמאל וצמחונים למפלגה צמחונית.
אך קודם, צריך להציל את המדינה המסכנה הזאת
לעבודה היו ימים טובים וגם ימים רעים. אהוד ברק, למשל, בא מהעבודה אך משרת את הימין. העבודה הקימה מדינה, וקלטה עולים כשהייתה קטנה במספר תושביה ממספר העולים. כשהייתה בחניתה. שהייתה בהעפלה. כשתוך כדי הקמתה, כשאכלו ביצה לשבוע, הקימה את מה שבעיתונות הזרה מכנים כוח גרעיני.
באה היום יחימוביץ, ומבקשת להחזיר עטרה ליושנה. קל זה לא יהיה. נניח שאומרים שהיא שמאל חברתי, ולא מדיני. כאילו שאם מרץ תגיע לשבעה מנדטים תוקם מדינה פלשתינית. שמיד יצאו מהשטחים. אך בשביל לעשות זאת, צריך מפלגה גדולה, שעם הזמן תעשה דברים שכרגע אינה יכולה לעשות, ובעתיד הנראה לעין צריכה לחכות עד שכל הזוועה של היום תתוקן.
כי בן גוריון הקים מדינה, ובאותו יום הוא גם ירה בה ברגל. במקום לחוקק חוקה, כפי שנכתב במגילת העצמאות, הוא הקים ממשלה עם הרב פישמן. וחוקה כמובן לא נחקקה. אין לצד השני השולט צל של מושג איזו מדינה הקמנו בתנאים הכי גרועים והצלחנו. אז אומרים שלא אוהבים איך שלי מדברת. איך תנוך אוזנה הימנית אינו במקום הנכון, ושהיא לא מדברת על פינוי השטחים. למה בחורה חכמה ואמיצה כזהבה אינה מבינה שבכנסת חרדית, ימנית, משיחית לא תקום מהפכה.
לפני שנים נסענו בערי הערבים ובכפריהם, וניסינו לשכנע אותם שאם יתאחדו אד הוק לשנה אחת, היו יכולים לקבוע מי יהיה ראש הממשלה. אבל כל בדל מפלגה שם רוצה שם ופה שיהיה לו בית משלו. מי שאינו ימין או משיחי צריך לנסות פעם אחת להקים מפלגה, שכבר הייתה וגוועה, ומתעוררת להיות כוח אמתי, להיות הברק אובמה של השמאל מרכז, של המתונים ושל יפי הנפש במובן החיובי של המושג. ולכל הרוחות והשדים והתקווה נלך פעם אחת יחד.