פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מי יכשכש במי

      מפגשם של חאלד משעל ואבו מאזן בדוחא תחת גלימתו של שליט קטאר, חמד בן ח'ליפה אל-ת'אני, הסתיים "כרגיל" בהצלחה גדולה. סוכם על אחדות, מיסוד ועדות פונקציונליות לנושאים כגון בחירות, שחרור הדדי של עצורים והקמת ממשלת מומחים בהנהגת אבו מאזן. נקבע מפגש נוסף במחצית פברואר לתכנון הבחירות ולהחייאת המועצה הלאומית הפלסטינית ואש"ף כארגון גג מאוחד.

      לא היה זה המפגש ה"מוצלח" הראשון בין נציגי פתח לחמאס. הבולט שבסידרת הסכמי הפיוס הללו, שהחלו ב-2005, היה הפיוס ההיסטורי שנערך בין הארגונים בפברואר 2007 בעיר המקודשת מכה, שבעקבותיו השליכו אנשי חמאס את פעילי ארגון הפת"ח מגגות רבי הקומות של עזה, ניקבו את פיקות ברכיהם בכדורים, עצרו את הבכירים שלא הצליחו לברוח לגדה, ומאז הם שולטים על העיר ללא מצרים. ארגון פת"ח מצידו השיב להם באורח דומה.

      הלכי הרוח מייחסים לחסותו של שליט קטאר ערובה לרצינות ההסכם בפעם זו. ההערכה היא כי תמיכתו תלווה בסיוע כספי לעם הפלסטיני לצורך הנעת המהלך, וכי ייתכן שיצליח לגבש תמיכה בין-ערבית ובינלאומית להסכם, יביא לשותפות חמאס בשלטון וינטרל בכך את תביעת הקוורטט כלפי הארגון. כזכור, תביעה זו מחייבת את חמאס להכיר בישראל ובהסכמים קודמים שחתם אש"ף עימה, לנטוש את הטרור ולפרק את תשתיותיו כתנאי לשותפותו בשלטון ובתהליך המדיני.

      חמאס לא מסוגל לספק את הסחורה

      על רקע ההסכם בולטת שאיפתו המופגנת של כל אחד מהארגונים הללו להצטייר כגורם המתון המציג ויתורים לנוכח הסכנה שבהמשך הפילוג. בעוד אבו מאזן, שפניו למערב, מצהיר כי ההסכמה נועדה לממש בחירות, ממשלה נבחרת ואחדות פנימית, הרי שההצהרה המסכמת שנתן משעל, אשר זכתה בהסכמת ראש ממשלת "חמאסטן" איסמעיל הנייה, המשיכה לבשר רעות גם כלפי טוהר הכוונות של חמאס לגבי פתח במאחזיו בגדה. לדברי משעל, "ההסכם יאפשר לעם הפלסטיני להתאחד ולהתפנות לעניין המרכזי, שהוא תקיפת הכובש והשבת זכויות העם הפלסטיני".

      חמאס אינו מסוגל לספק את הסחורה שלה מצפים אבו מאזן ואמני אשליות אחרים. בשורותיו יש הסכמה על האסטרטגיה, אך מתקיים ויכוח על הרטוריקה. בכיר הארגון, ד"ר זהאר, מפזר הצהרות שלפיהן הוא אינו מאמין בפיוס אלא רק במאבק המזוין. הנייה ניאות ל"הודנה" ארוכת טווח רק אם ישראל תסכים למדינה פלסטינית בגבולות 67', לירושלים בירת פלסטין ולשיבת הפליטים לתוכה, ומשעל, אדריכל דוחא, קרא בנאום הסיכום לתקיפת הכיבוש ולהשבת הזכויות.

      ברקע ההסכם וכהפגנת רצינות הציע הנייה לאבו מאזן שחרור כמה עצורי פתח בעזה, סירב להשיב את מוחמד דחלאן לרצועה, אך הסכים בחגיגיות להשיב את המפתח לדירתו המופקעת של אבו מאזן על חוף ימה של עזה. יש כאן בכל זאת התקדמות.