פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גם הנושא האירני אינו שחור ולבן

      דווקא בימים בהם נדמה כי תקיפה ישראלית באירן היא עניין של זמן, יוסי אלפי חושב שעלינו לזכור את הימים שיבואו לאחר אותו מבצע צבאי, ובעיקר - את אשר אנו חבים לעם האירני

      פעם, כשיצאו למלחמות, הן היו מלחמות חורמה, אך היום, בעידן המודרני, לקראת מלחמה צריך לחשוב גם על העתיד. אחרי הכל, אנחנו מצווים לחשוב שגם אחרי המלחמה יהיו חיים.

      אנו משכימים בימים האחרונים לקריאות מלחמה/מבצע/תקיפה/חיסול המתקן הגרעיני - אתם מוזמנים למחוק את המיותר - כשגם במקרה זה אנו מחויבים לחשוב שגם לאחר אותה תקיפה נצטרך, יום אחד, לחיות עם האירנים, אשר על כן גם אם נתקוף אותם חשוב שיהיה ברור שאנחנו תוקפים את המטרות המסוימות, קרי את המתקנים, את משטר האייתולות, ולא את העם האירני.

      אותו עם היה אוהב ישראל, ואין לי ספק שרבים מבניו עוד זוכרים לנו את חסדי נעורינו כאשר הם קיבלו מאיתנו סיוע בימים קשים, כשהיחסים היו מצוינים במשטר הקודם. אין לשכוח שהעם האירני היה איתנו בימי המדינה הראשונים, מהקמת המדינה ועד לעליית חומייני, עת היו יחסי כלכלה וביטחון מלאים בין המדינות.

      עלינו לחשוב על היום שאחרי התקיפה

      יש לנו תודה גדולה השמורה לעם האירני. העם הזה, שעזר ליהדות עירק לעבור דרכו ולקבל מקלט מדיני עוד בשנים 1948-9, בשנים בהן חצינו את גבול עירק לעבר אירן כפליטים. קיבלנו בית, אהבה, תמיכה ותעודות מעבר, איתן הגענו לישראל. אני אישית הועברתי במחתרת הציונית מבצרה שבעירק לעבדאן, ומשם כל הדרך לטהרן. מטהרן עברנו לידי אנשי הסוכנות היהודית ומשם עלינו למטוס, שהביא אותנו ישירות מאירן לשדה התעופה בלוד. בלי האירנים, לא היו ניצלים אלפי יהודים שעלו מעירק בעלייה הבלתי חוקית הזאת.

      יהיה זה בלתי אפשרי, בימינו אלה, להעמיד את הדברים באופן חשיבה פשוט ולראות את הדברים בשחור ולבן - "יאללה, יוצאים לחסל מדינה או עם". יהיה אשר יהיה הסכסוך הקיים בינינו היום, הוא עם האייתולות וראשי המשטר החומייניסטי הקיצוני. יבוא היום והם יעברו מן העולם, אולי מוקדם יותר מאשר אנחנו משערים - ואני מקווה מאוד שזה יקרה הרבה לפני שהם יעשו שימוש בנשק יום הדין - ואחרי זה יהיה עלינו לחבור לעם שהיה איתנו ביחסי ידידות במשך כל כך הרבה שנים.

      אל לנו לחשוב בצורה ובאופן המרחיקים עמים מאיתנו, כפי שאיבדנו את הטורקים. אותם טורקים שהיו במשך שנים המארחים המופלאים שלנו והשותפים לפעילויות משותפות, שעדיין אי אפשר לדבר בהן. חייבים לזכור שגם אחרי מלחמת העולם השנייה, כשגרמניה עשתה שמות בעמי אירופה, היו אלה דווקא המנצחים של אותה המלחמה שעזרו לשקם את גרמניה ואת העם הגרמני המובס.

      אין אויב גדול יותר מאויב מובס, ויש עתיד גם אחרי המלחמה. בעולמנו הצבעוני והמגוון יש הרבה מאוד מן האפור, לא הכל הוא שחור ולבן.