רוקדות עם עמודים

לא עוד תאורה מעומעמת ותנוחות מגרות, ספורט הריקוד על עמוד הופך לענף לגיטימי ובקרוב אולי אף יגיע לאולימפיאדה. בין המכורים אליו: נשים חרדיות, מדריך כושר ועורכי דין

סמדר סלטון

הרי לכם תעלומה: איך ייתכן שדווקא ממדינה שבה הריקוד על עמוד לא מצליח להשתחרר מתדמית מועדוני החשפנות ומסרב להתקבע בתודעה כענף ספורט - באות שתי הזוכות במקומות הראשונים בריקוד על עמוד באליפויות אירופה? איך ייתכן שבארה"ב באות לשיעורים מיטב הסלבריטאיות ההוליוודיות, ובעולם מתנהלים מגעים להוסיף את הריקוד על עמוד כספורט תחרותי באולימפיאדה - אבל בישראל נשים עדיין נבוכות לספר שזה אימון הכושר החביב עליהן? ומדוע עורכי דין (כן, סטרייטים) שמשתתפים בשיעורים מבקשים שלא להיחשף בשם מלא, פן תיפגע פרנסתם? ולמה המרצה הדתית במכללה החרדית נאלצת להסתיר משכנותיה את העובדה שבביתה מותקן עמוד (ואגב, היא מצליחה להיתלות עליו הפוך בלי להחזיק בידיים)?

בגרסתו הספורטיבית המודרנית, הריקוד על עמוד (Pole Dance) מחבר בין עולם הריקוד, בעיקר ג'אז, בלט וקברט, ובין ענף ההתעמלות האקרובטית מעולם הקרקס. בסיסו הוא ריקוד מסביב למוט קבוע או מסתובב, בשילוב אלמנטים אקרובטיים ברמות קושי משתנות. הבגדים הם בגדי ספורט קצרים (שבשום שלב אינם יורדים מהגוף), ואם הבטן חשופה, זה כדי שאפשר יהיה להיתלות באמצעותה על העמוד בלי להחליק למטה. היתרונות הספורטיביים, מדווחים המתאמנים, הם פיתוח כוח וסבולת, גמישות, קואורדינציה, חוש קצב, עיצוב וחיטוב הגוף, יכולות אקרובטיות ושיפור יציבה נכונה. נשים מדווחות גם על שיפור ניכר בביטחון העצמי ובתחושת הגוף והנשיות. בארץ נלמדים שיעורי הריקוד על עמוד במרכזי לימוד פרטיים ברחבי הארץ.

כמה איגודים מקצועיים לריקוד על עמוד פועלים בעולם בניסיון להסדיר את התחום, והם גם מקיימים תחרויות יבשתיות ועולמיות, שבהן משתתפות הרקדניות המובילות בעולם. בתחרויות נבחנות המתמודדות על פרמטרים של כוח, גמישות והבעה אמנותית. רמיזות מיניות, ואפילו תזוזות קלות של בגדי הריקוד למקומות לא נכונים, עלולות לגרום לפסילת המועמדת, ובוודאי לירידת נקודות. גם נגיעות בגוף או מחוות מתגרות יביאו לפסילה מיידית. הניקוד ניתן למתחרות כמו בענפי ספורט אחרים ובתחרויות ריקוד, בהתאם לדרגת הקושי, רמת הביצוע, המעברים בין תרגיל לתרגיל בתוך הריקוד, הנוכחות הבימתית, הכוריאוגרפיה, התלבושת והמקוריות.

עוד בוואלה! NEWS

יש כאלו שהקורונה דווקא הייתה עבורם ברכה. מי בדיוק? קבלו

לכתבה המלאה
דורש טכניקה רבה שנלמדת במשך זמן ממושך, וכן כוח פיזי ויכולת אישית גבוהה. ריקוד על עמוד (צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

בד בבד, פועלים איגודים שונים בעולם להכרה בריקוד על עמוד כספורט אולימפי רשמי. לא מכבר הוגשה לוועד האולימפי הבינלאומי עתירה מהארגון הבריטי Vertical Dance, הדורשת להכיר בריקוד על עמוד כענף ספורט תחרותי באולימפיאדת לונדון 2012. בעתירה, המלווה בקמפיין תקשורתי רחב, נכתב כי "כמו התעמלות אמנותית על מוט אופקי או החלקה אמנותית על הקרח, כך גם ריקוד על מוט אנכי הוא אתלטיקה, והוא צריך להיות ספורט אולימפי. ריקוד על עמוד דורש טכניקה רבה שנלמדת במשך זמן ממושך, וכן כוח פיזי ויכולת אישית גבוהה. הוא נלמד בכ?50 מדינות בעולם, ומהווה ספורט בינלאומי שגם גברים וגם נשים יכולים לקחת בו חלק".

מעבר לעננת הסטיגמה הבעייתית הרובצת על התחום, בדרך לאולימפיאדה ייאלצו הארגונים להתמודד עם היעדר רגולציה
מספקת של הספורט הצעיר יחסית, היעדר סטנדרטים אחידים לביצוע, חוסר שמות אחידים לתרגילים והיעדר שיטת ניקוד אחידה ומקובלת על כולם. בישראל לא קיים איגוד לריקוד על עמוד ובוודאי אין תמיכה לרקדניות, כך שאת הנסיעות לתחרויות נאלצות המשתתפות הישראליות לממן מכיסן הפרטי, דבר המקשה עליהן להשתתף בתחרויות רחוקות, גם אם הן מוזמנות להשתתף בהן. "את כל התחרויות שהשתתפתי בהן עד עכשיו - בציריך, בסנט פטרסבורג ובמוסקבה - מימנתי בעצמי", מספרת אליסה פלסקובה (26), שזכתה בספטמבר במקום הראשון בתחרות שהתקיימה במוסקבה מטעם איגוד ה?IPDFA - The International Pole Dance Fitness Association. "לא נסעתי לתחרויות שהתקיימו בקנדה ובברזיל למרות שהוזמנתי, כי לא יכולתי להרשות לעצמי".

באקדמיה לריקוד על עמוד של פלסקובה בתל אביב רוקדים גברים ונשים בגילאים שונים סביב עמוד. למרות העמודים ולמרות הנשים הלבושות בבגדי ספורט חושפי ירכיים וטבור, האנרגיות נטולות מתח מיני ומזכירות יותר שיעור כושר מאתגר. כוח המשיכה למשל, הוא אתגר רציני: קשה להבין איך בדיוק מצליחים המתאמנים - גברים שריריים, וגם נשים בנות 50 - להיות תלויים על העמוד כשראשם כלפי מטה וזרועותיהם פרושות לצדדים. מבט ממוקד יותר מגלה שהחיבור היחיד שלהם עם העמוד נעשה באמצעות הירכיים או הברכיים שסוגרות עליו. לא מומלץ לנסות בבית, גם אם יש לכם עמוד מיותר.

פלסקובה, אם לבת חמש וחצי, פתחה את המקום לפני שנתיים. היא מתהדרת בקוביות בטן שהן הגירסה הנשית של מייקל לואיס ובגוף שקשה שלא להתקנא בשריריו המשורגים והנשיים. מגיל חמש היא רוקדת ומתעמלת בהתעמלות אמנותית, אקרובטיקה, בלט קלאסי ומודרני, ריקודים סלוניים, ג'אז והיפ? הופ. לפני עשור עלתה לארץ ממוסקבה במסגרת תוכנית הנוער "נעלה", וכאן למדה הוראת ריקוד והוסמכה כמדריכת כושר, וגם סיימה תואר ראשון ביחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. "תמיד חלמתי לרקוד, אבל אמרו לי שריקוד הוא לא מקצוע, אז הלכתי ללמוד באוניברסיטה. כמובן, לא עשיתי עם זה כלום, חיפשתי כל הזמן משהו שיאתגר אותי יותר בתחום הריקוד. כשגיליתי את הריקוד על עמוד התאהבתי מייד והתחלתי ללמוד בכל דרך אפשרית, כולל הכשרה מסודרת בגרמניה. בשנים האחרונות אני מתחרה בחו"ל וגם מוזמנת לשפוט בתחרויות בינלאומיות, שם אני יושבת בחבר השופטים לצידם של אנשים כמו אלופת עולם בהתעמלות אמנותית, וזה כבוד גדול".

"בסטודיו יש אחווה נשית ותמיכה"

האלופה הישראלית השנייה היא נטע לי לוי (31), שזכתה חודש אחרי פלסקובה במקום הראשון באליפות אירופה בהולנד בחסות המגזין הבריטי לכושר בריקוד על עמוד, "Pole2Pole". לוי הגיעה לריקוד על עמוד אחרי שנים של לימודי מחול, תיאטרון, במה וקרקס. "רקדתי ועשיתי ספורט כל חיי, השתתפתי בנבחרות אתלטיקה ולמדתי בבית ספר לקרקס בקיבוץ יקום, שם הדגש היה על מחול אווירי עם בדים וטרפז ועל לוליינות. במסגרת הקרקס התחלתי ללמוד בעצמי לרקוד על עמוד שהיה שם, פיתחתי את הטכניקה שלי והתאמנתי לבד. צפיתי בסרטונים ביו?טיוב והיו לי רעיונות אמנותיים מסוימים וידע מתחומי בלט, ריקוד מודרני, ג'אז והיפ?הופ. הייתי הראשונה שהופיעה בארץ בריקוד על עמוד לא בהקשר של סטריפטיז. הופעתי בפסטיבלים של מחול ותיאטרון רחוב בארץ, וגם בפסטיבלי אמנות רחוב בחו"ל".

בתחילת 2009 פתחה לוי בתל אביב סטודיו ללימוד ריקוד על עמוד. בהתחלה הגיעו אליו מקבץ חברות, אחר כך התחילו להגיע עוד ועוד נשים. "הגיעו בחורות לא הכי יפות ולא הכי מחוזרות", היא מספרת, "אנדרדוגיות עם כתפיים שחוחות, ובמהלך השיעורים הן פתאום רקדו וזזו בחושניות, והתחילו להרגיש סקסיות. זה העלה להן את הביטחון העצמי. אף אחד כאן לא בודק להן אחוזי שומן כמו במכון כושר, ואין פה מאמנים גברים שבוחנים אותן. יש אחווה נשית, יש תמיכה ונוצרות חברויות קרובות. ויש גם ערך מוסף של ספורט וחיטוב ברמה גבוהה. בחורות סופר?שבריריות מצליחות פתאום להיתלות הפוך ובלי ידיים, ולעשות תרגילים שמצריכים רצף אירובי בניגוד לכוח המשיכה, אז ברור שזה משפיע עליהן גם ברמה הפנימית".

אז מה בדיוק ההבדל בין ריקוד על עמוד במועדוני חשפנות לבין ריקוד שמבקש לקבל מעמד של ספורט תחרותי?

"במועדון חשפנות, בייחוד בארץ, מה שחשוב זה פחות ההופעה והטכניקה, ויותר הגוף והפיתוי. במועדוני לאס וגאס, למשל, משקיעים יותר בהופעות, ומדובר ברקדניות מקצועיות שמתאמנות קשה מאוד".

אלכס סמסונוב, מורה בסטודיו של פלסקובה, מחדד את ההבדלים: "במועדוני חשפנות בארץ העמוד הוא סוג של תפאורה שעוזרת להבליט חלקי גוף. הריקוד מתבצע מסביב לעמוד. בשיעורים הריקוד הוא על העמוד והגוף כמעט לא נוגע ברצפה, דבר שדורש בעיקר כושר וחוזק שרירים. התנועות כאן הרבה יותר מעודנות: החזה אסוף ולא מובלט החוצה, נמנעים ככל האפשר מפתיחות אגן, והדגש הוא על אמנות ונשיות, ולא על גירוי והתגרות".

כושר קרבי על עמוד

"אימון על עמוד בזוויות גוף שונות קשה פי עשרה מהרמת הגוף על מתח אופקי מקביל לקרקע", אומר אלכס ברודסקי (21), מדריך כושר קרבי בצה"ל, המתאמן בסטודיו של פלסקובה. "מדובר בעבודה פיזית שונה ומאתגרת יותר לגוף, שדורשת הפעלה של שרירים שלא מפתחים בדרך כלל בשיעורי כושר אחרים".

החיילים שאתה מדריך לכושר קרבי יודעים שאתה גם רוקד על עמוד?

"כן, והם עדיין חושבים על זה בהקשר של הופעות סטריפטיז ומעבירים צחוקים. הם מתים מקנאה, כי אני לומד עם בנות ומבקשים ממני לבוא לשיעור לצפות, אבל אני מסביר להם שאי אפשר לבוא כצופים אלא רק כמשתתפים. זה השלב שהם מקבלים רגליים קרות".

אין מתח מיני בשיעורים?

"ממש לא. יש לי חברה שבוטחת בי לחלוטין ויודעת שאין שם כלום מעבר לכושר נטו. חוץ מזה, כשהגוף והעור כל כך שורפים ממתח וממאמץ - סקס לא ממש מעסיק אותך".
שחר (39), עורך דין רווק ובעלים של כמה חנויות בתחום אופנת הנשים, מודה שקצת קשה לו להישאר אדיש לנשים מסביב, למרות שגם הוא מגיע לכאן למטרות אימון וכושר בלבד. "לפעמים אני ממש מביט בתקרה או ברצפה כדי להישמר מהאינטימיות, כי הבנות לבושות בבגדים די מינימליים, וגם כשאתה מגיע לצורך אימון זה די מגרה. אני יודע שאני נמצא שם כדי להתאמן, ולכן אני מתנתק מכל אלמנט של תשוקה. הגעתי במטרה לשפר כוח וכושר, כי הסטודיו קרוב אלי למשרד. כגבר, פחות מעניין אותי עצם הריקוד והכוריאוגרפיה, למרות שזה נחמד. הכושר קשה ברמות בלתי רגילות, כי זה לא פשוט בכלל לתפוס את עצמך על עמוד. אני מרגיש שההיקפים יורדים, הכוח עולה וסבולת הלב?ריאה שלי משתפרת. רק חברים קרובים יודעים שאני מתאמן. אני מסביר להם שזה האימון הכי טוב שהייתי בו, והתאמנתי בעבר בהרבה חדרי כושר".

אז למה אתה מסרב לחשוף את שמך המלא?

"אני ממש לא מתבייש בזה, אבל בתוך עמי אני חי, ואני לא יכול להתעלם מהסטיגמה הרווחת. כעורך דין בתחום המסחרי לא הייתי רוצה לאתגר את פרנסתי".

עוד עורך דין שרוקד על עמוד וחושש להיחשף הוא בועז (33), תל?אביבי העוסק בתחום הליטיגציה האזרחית. העניין שלו בענף התחיל דווקא ממועדון חשפנות, שבו ביקר לראשונה בחייו עם בת זוגו. "ראיתי נשים שרוקדות על עמוד והתפעלתי מהיכולות האקרובטיות שלהן. ברור שהסתכלתי גם על הציצים, אבל בסופו של דבר הכי רציתי ללמוד לעשות את האקרובטיקה, והתחלתי לברר איפה לומדים. עכשיו, אחרי שלושה חודשים של ריקוד, אני יכול לומר שזה שיפר לי את דימוי הגוף ואת הדימוי שלי בתוכו. שרירי הידיים שלי התחזקו, והיציבה השתפרה. ברור שזה ריקוד סקסי, אבל גם בלט וריקוד לטיני הם סקסיים. בעיניי, זה ריקוד רוחני שסובל מתדמית בעייתית. אני לא מתבייש בזה, כל החברים והמשפחה שלי יודעים, אבל אני לא רוצה שזה יתגלגל ללקוחות, כי יש לא מעטים שלא יראו זאת בעין יפה".

במאי הסרטים הדוקומנטריים ישרי הלפרין התוודע לריקוד על עמוד דרך בת זוגו נועם, שלומדת אצל נטע לי לוי זה שנתיים. בשנה האחרונה הוא בחר לתעד את לוי ואת נסיעותיה לתחרויות בחו"ל בסרט דוקומנטרי, שישודר בערוץ יס דוקו.

לא התפתית גם אתה ללמוד לרקוד?

"לא, די לי שבת הזוג שלי רוקדת, ושבחדר השינה שלנו יש עמוד".

אז אתה מקבל הופעה פרטית לפני השינה?

"כן, לפעמים. הבעיה רק שהעמוד ממוקם לפני הטלוויזיה, וכשהיא רוקדת היא מסתירה לי את המסך".

שומרת ראש על עמוד

ביום?יום לובשת ברכה (שם בדוי) חצאיות ארוכות והולכת לעבודתה כמרצה במכללה חרדית עם כיסוי ראש. היא דתייה בת 53, נשואה ואם לשלושה, אבל בשנה וחצי האחרונות היא מחליפה את הבגדים השמרניים בבגדי ספורט קצרים ובאה עם ענת, בתה בת ה?17 וחצי להיתלות על העמודים בסטודיו של פלסקובה. "כשבתי הודיעה לי שהיא רוצה ללמוד לרקוד על עמוד, אמרתי לה שרק בתנאי שאתלווה אליה כשומרת ראש, כי מי יודע מי מגיע לשם. אבל מהרגע שנכנסתי לסטודיו, הבנתי שאני רוצה גם. האווירה היתה מהוגנת ומקצועית, היו עוד נשים מבוגרות, וזה הרגיש כמו שיעור ספורט ותו לא".

איך הסתדרתן עם הבגדים החשופים?

"לקח לי זמן להשתחרר. בהתחלה התאמנתי עם טי שירט, אבל זה מנע ממני לבצע חלק מהתרגילים שדרשו מגע של הגוף בעמוד. בהמשך עברתי לגופייה ולמכנסים קצרים".

ענת: "התאמנתי במגוון חוגי ריקוד, כך שעבורי זה היה טבעי יותר להתאמן עם גופייה".

ועם הגברים שבקבוצה?

"לא קל לי שיש גברים, אבל זה חלק מהחבילה, וברור שלא נפרוש בגלל זה. תרגילים שיש בהם תנועות יותר מיניות אני לא מבצעת, או שאני מבצעת בצורה מינורית. אני כאן בשביל האקרובטיקה, פחות מעניין אותי הריקוד עצמו". ענת מוסיפה שהן עומדות בצדדים שונים של הסטודיו רחוק מהגברים, ומאחר שהם מבוגרים ממנה בהרבה, זה לא מפריע לה.

איך הגיב בעלך לתחביב שלך ושל הבת?

"הוא מכיר אותי כבר 30 שנה ומבין שבשבילנו זה באמת רק ספורט. הוא מאוד שלם עם זה, אבל מאחר שאנחנו דתיים שחיים בסביבה דתית, הוא מעדיף שזה יישאר בסוד".
ענת: "אני כבר מנצחת אותו בהורדת ידיים בזכות האימונים. חוץ מזה קנינו עמוד ריקוד לבית, והוא ניסה בעצמו להסתובב עליו".

אתן רוקדות גם בבית?

ברכה: "בהתחלה היינו מדגימות לבעלי חלק מהתרגילים, אבל ככל שהתקדמנו העדפנו להימנע, כי זה הפך מביך. הופענו פעם אחת מול חברות חילוניות שלי שיודעות שאני רוקדת. הזמנו אותן אלינו והדגמנו כמה תרגילים. הן כמעט חטפו התקף לב מרוב בהלה, כי אנחנו כבר עושות התהפכויות על העמוד ונתלות עליו הפוך בלי ידיים, אז הן בעיקר פחדו שניפול".

הסביבה הדתית לא יודעת שאתן רוקדות?

ענת: "לרוב האנשים אני לא מספרת, כי אני לא רוצה שיחשבו עלי דברים רעים. סיפרתי לחברות טובות שלי, וחלק הפסיקו לדבר איתי בגלל זה. אחרות מאוד מקנאות אבל לא מעזות להצטרף. ויש כאלה שאיתן הנושא הזה לגמרי מחוץ לתחום".
ברכה אומרת שלא שיתפה כלל את הסביבה הדתית: "לפעמים חברות דתיות מתפעלות מהגוף שלי ושואלות מה אני עושה, אז אני עונה להן: 'ספורט', בלי להיכנס לפרטים".

"השיעורים עושים אותי מאושרת"

דתייה נוספת שלומדת ריקוד על עמוד היא עדית (שם בדוי), סטודנטית שנה ג' למשפטים ואם לשלושה ממודיעין, בת 30. "ביום?יום אני לבושה צנוע לגמרי, חובשת פאה, הילדים שלי לומדים בבית ספר דתי ואנחנו שומרים שבת. השיעורים ממש עושים אותי מאושרת. מאז ומתמיד אני מכורה לספורט, והריקוד על עמוד הוא גם מקצועי וגם מעניין". החיבור שלה לתחום דווקא מגיע ממועדוני החשפנות.

"התגרשתי לפני ארבע שנים מבעל מבוסס. בשנתיים האחרונות, אחרי שהתרגלתי לחיות ברמת חיים גבוהה, התקשיתי לשמור על רמת החיים שהורגלתי לה והתחלתי לעבוד באחד המועדונים. היה לי חשוב לשמור על מקצועיות ולא להיות סתם חשפנית, אז התחלתי ללמוד בצורה מקצועית. די מדהים לגלות שגם שם הקהל מעריך יותר הופעה מקצועית עם ערך מוסף אמנותי, ולא סתם חשפנות.

רקדתי בסגנון הרבה יותר שמרני ומקצועי מהבנות האחרות, כשאני לבושה בשמלה לאורך כל הריקוד ופושטת אותה ממש בסיום, לשניות ספורות. הייתי סוג של גימיק כי זה היה קטע אחר, מסתורי יותר. לאחרונה התחלתי לעבוד בתפקיד רציני בחברה גדולה, אז עזבתי את העבודה במועדון, אבל אני ממשיכה להתאמן כי אני נהנית מזה כספורט".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully