לבחירתכם: הפאג הכי מתוק

הפאג הוא כלב קטן, מוצק, ריבועי ורחב. ראשו מעוגל ובעל זרבובית קצרה ופחוסה. עיניו כהות וגדולות מאוד, אוזניו קטנות ונפולות. זנבו ממוקם גבוה ומסולסל מעל הגב, ופרוותו רכה, קצרה וחלקה.

הפאג הוא אחד הגזעים העתיקים ביותר המוכרים בימינו. כפי הנראה מקורו 400 לפנה"ס. הגזע הפך לפופולרי מאוד במאה ה- 19. נזירים טיבטיים גידלו כלבים מגזע זה כחיות מחמד. עם הפצת הגזע מחוץ לגבולות סין הפג הפך לכלב פופולרי בקרב האצולה והמלוכה בעולם.

ב-1572 הנסיך וויליאם השני היה בעליו של פאג, שלפי הסיפור הציל את חייו בכך שהתריע על פלישת אויבים. ג'וזפין, רעייתו של נפוליון, החזיקה בפאג בשם פורצ'נט. על פי האגדה, נפוליון סירב לאפשר לפורצ'נט לישון איתם במיטה, וג'וזפין הציבה אולטימטום - אם הפג לא יישן איתם, היא לא תישן עם נפוליון. כשג'וזפין היתה בבית הכלא היא נהגה להבריח הודעות מוסתרות בקולר הפאג האהוב עליה. ב-1860, כשהבריטים כבשו את ארמון קיסר סין, הם גילו כמה כלבי פאג ופקינז, והביאו אותם לאנגליה. הכלב שימש בעיקר כחיית מחמד, אך בנוסף הוא היה בעל תכונות כלב שמירה.

הפאג נוטה להצטנן בקלות ורגיש לשינויים קיצוניים במזג האוויר. יש לו נטייה לאלרגיות, וזרבוביתו הקצרה שלהם גורמת לקשיים בנשימה ולנחירות. יש לו גם נטייה לבעיות עור ועיניים. לנקבה יש קשיים בהמלטה, שבדרך כלל מסתיימות בניתוח קיסרי בשל ראשם הגדול של הגורים.