אם ההדלפות נכונות, מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס עתיד לדרוש בדו"ח הביקורת שלו בנוגע לאסון הכרמל את ראשם הפוליטי של שר האוצר יובל שטייניץ ושר הפנים אלי ישי. הוא לא יכול לכפות זאת, אבל באמצעות הכותרות בתקשורת ייתכן שישיג את מבוקשו.
זו התנהלות שיש לתת עליה את הדעת, דווקא משום שהמטרות שבשמן פועל המוסד החשוב של מבקר המדינה הן כמעט קדושות בחשיבותן. אין עוררין על גודל האסון שפקד את משפחות חללי האוטובוס באסון הכרמל. לא מדובר בעוד תאונת דרכים קשה מנשוא, אלא באסון לאומי המייסר את הנפש. אזרחי המדינה הרכינו ראש לזכרם של 44 השוטרים, הכבאים והסוהרים שנספו. אבל מכאן ועד דרישות להדחה, יש כברת דרך ארוכה.
אם מבקר המדינה רוצה את ראשו של שר האוצר מכיוון שזה לא העביר את הכסף שדרש שר הפנים לתחום הכבאות, יהיה בכך תקדים מסוכן שעלול לערער את היסודות שעליהם ניצב מוסד ביקורת המדינה.
משום שאם, נניח, תכובד בקשה זו וראש הממשלה יפטר את שר האוצר, או שהזעקה הציבורית תוביל להתפטרותו - כל שר בממשלה עתידית יוכל להחזיק תותח פוליטי לרקתו של שר האוצר: אם לא תיתן לי כסף, נפוצץ "פרשה" ונלך למבקר.
יהיה כאן ציד פוליטי
יהיה לנו כאן ציד פוליטי שידיר מתפקיד שר האוצר אנשים ראויים ואחראיים, וייתן פתח לכניעה חסרת תקדים בכל הנוגע לתקציב המדינה, מתאונות דרכים ועד תאונות אימונים. שרי האוצר יפחדו לשמור על הקופה הציבורית, ואנו נקבל ניהול בסגנון איטלקי. ממשלות רעועות פוליטית שיובילו אותנו לחובות על גבי חובות ברמה הלאומית.
אם, חלילה, נלך לכיוון הזה, המבקר, ואני בטוח שלא זו כוונתו ארוכת הטווח, עשה כאן את "הג'וב האיטלקי". מה הקשר בין האחריות של שר האוצר לאסון הכרמל? עניין השמירה על התקציב? זו היתממות. באותה רוח אפשר להגיד ששרי האוצר בעבר היו אחראים למלחמת לבנון השנייה ולחוסר מוכנות הצבא, אולי גם לאסון ורסאי. ומה עם מלחמת יום הכיפורים?
כל אסון שהיה פה אי פעם קשור גם לכסף, וגם אם שופכים אותו בשפע, תמיד יהיה אפשר לטעון שהיה צריך עוד. טוב יהיה אם הצדדים יחשבו על הטווח הארוך. מכיוון שמדובר ככל הנראה בטיוטת דו"ח, יש עוד מרחב תמרון למבקר. לטובת כולנו.