פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מה עדיף בליכוד: עוד מנתניהו, או דווקא פייגלין?

      לקראת הפריימריז לראשות מפלגת השלטון, נציגי שני המחנות מתחבטים בשאלה מי עדיף. להמשיך עם ראש הממשלה, או דווקא להביע בו "אי-אמון" בהצבעה למשה פייגלין?

      פייגלין יודע בדיוק מה היעד

      בשנות השבעים והשמונים הייתי פעיל שלום שהתפרסם בגין ייזום מפגשים ראשונים בין הליכוד לאש"ף לקידום תהליך השלום הישראלי פלסטיני. בספרי "האימה והתקווה" ובפעילותי באותן שנים הייתי בין מתווי הקונספציה ששנים לאחר מכן אומצה על ידי ביילין, פרס ורבין ונודעה כמתווה אוסלו. בתחילת הדרך הייתי בודד אך לאחר מכן הפך החזון לנחלתם של ממשלות ישראל ובבת עינם של אליטות הכוח בישראל - ואולם אני עצמי התפכחתי מחזוני המתעתע. ההתפכחות שלי החלה לנוכח המפגש של "אוסלו" עם המציאות בעשרים השנים האחרונות. התברר חד משמעית לכל מי שאינו הוזה, שזוהי מלכודת - מתווה ממיט אסון על ישראל, מתווה שהוא בעצם ההגשמה בפועל של תורת השלבים הפלסטינית לחיסול ישראל.

      מה לכל אלה ולתמיכתי במשה פייגלין? פייגלין היה הראשון שהגיב בעוז לנוכח מתווה אוסלו הרה האסון והקים את "זו ארצנו". הוא גייס למחאות מאה אלף איש ושילם על כך מחיר יקר - ומאז ועד היום לא עצר מלכת. פייגלין, פוליטיקאי הנאמן למשנתו - הסדורה היטב - הוא האיש המשתטח על הגדר הפוליטית זה 15 שנה ומשלם על כך בחברות בכנסת שנמנעת ממנו, משלם על כך בדמוניזציה שהשמאל והתקשורת מבצעים בו - ואף על פי כן האיש לא זז מעקרונותיו. אנחנו זקוקים היום מאוד לפוליטיקה של עקרונות וחזון ולא לפוליטיקה של נכלולים.

      נתניהו הוא אולי טייס טוב, היודע לחמוק מטילי הנ"מ הנשלחים לעברו, אבל הוא חסר כל יעד - ולעומתו פייגלין יודע בדיוק היכן שדה הנחיתה ומהו היעד של הטיסה, והיעד הוא: ישראל כמדינת הלאום היהודי כשיהדותנו היא מקור זכותנו על הארץ הזאת, יהדות של חזון, יהדות שחותרת להגשמת יעודה כעם סגולה - ומכאן הצורך החיוני בחיזוק התודעה היהודית בחינוך דרך ארון הספרים היהודי, דרך לימוד התנ"ך וההיסטוריה – וכן שלום בארץ ישראל השלמה בין שתי האוכלוסיות. זה אולי יפתיע רבים, אך פייגלין הוא פוליטיקאי אשר בהתנגדותו הנחרצת לכפייה דתית – יכול בהחלט להיות במקום טוב באמצע בין יאיר לטומי לפיד. כן דווקא פייגלין יכול.

      במבחן הנוכחי שוב מוכיח פייגלין את נחישותו ואומץ ליבו הפוליטי. הנה הוא שוב נשכב על הגדר הפוליטית, היחיד המעז להתמודד מול נתניהו, ובכך מקנה למתפקדי הליכוד הזדמנות נדירה לומר לנתניהו מה הם חושבים על מדיניותו ומנהיגותו. כך, אם חבר ליכוד רוצה לומר לנתניהו שהוא נגד הרס היישובים, הוא יכול לעשות זאת דרך הצבעה בעד פייגלין מחר, אם הוא רוצה לומר לו שהוא נגד "חמסטאן" ביהודה ושומרון, הוא יכול לשים פייגלין. אם הוא רוצה להגיד לביבי שנמאס לו מברק הוא יכול לשלשל פייגלין בקלפי. אם חבר ליכוד רוצה להגיד לנתניהו שהוא בעד מצע הליכוד ולא בעד מצע מרץ, יש לו דרך אחת לעשות זאת מחר, לשים משה בתיבה.

      נתניהו ושריו ימשיכו להצטיין

      כל מערכת בחירות, ארצית, מקומית או פנימית היא חגיגה לדמוקרטיה שלעולם לא אפספס. בבחירות שיתקיימו מחר למוסדות ולראשות תנועת הליכוד אין לי ספק במי אבחר. למעשה, לא היה לי ספק לשנייה. אני אצביע עבור בנימין נתניהו. ראש הממשלה נתניהו הוא ממשיך דרכו של מנחם בגין ונושא בכבוד את מורשת ז'בוטינסקי, זאת בעוד האתגרים עימם הוא מתמודד השתנו וגם חותמו הוא על ההווה ויותר מכך, על העתיד.

      לרבים מאתנו יש זיכרון קצר, אבל בשעה שנתניהו התיישב על כיסא ראש הממשלה נכנס עמדה ישראל בפני עתיד כלכלי לוט בערפל, אשר רבים הזהירו ממנו. נתניהו השכיל להנהיג תקציב אחראי, ללא הגדלת גרעון באופן משמעותי, מהלך שהחל עוד בימיו כשר אוצר, ובאמצעות זאת הפכה ישראל לאחת המדינות היחידות בעולם שבה הועלה דירוג האשראי, על רקע כלכלה עולמית סוערת.

      אבל לא רק בכלכלה נתניהו הצטיין. לפני ספטמבר האחרון, התקשורת חזתה "צונאמי מדיני" עם הכרזה חד צדדית של מדינה פלסטינית שאבו מאזן הוביל. השמאל ורואי השחורות הפחידו אותנו, אבל הצונאמי המדיני לא התממש. גם לא רעידה קלה בכנף. המדיניות הנבונה של נתניהו ויציאתו לעמוד בחזית הבין לאומית מעל במת האו"ם בלמה הקמת מדינה עוינת בלב ישראל. שהרי, לא בכדי נתניהו ביקש מהפלסטינים להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית. מבחינתי, זה אירוע מכונן שהסב גאווה לאומית. אירוע נוסף עליו יש לתת לנתניהו קרדיט הוא החזרתו של גלעד שליט אחרי שנים ארוכות בשבי חמאס. נתניהו נדרש להחלטה קשה, אבל תמונותיו של גלעד בארץ הזכירו לכולנו את הערכים עליהם בנויה החברה הישראלית.

      מלבד זאת, נתניהו עומד בראשות ממשלה שעובדת ושרי הליכוד הם המצטיינים בה: שר התקשורת משה כחלון נלחם בטייקונים. שר החינוך גדעון סער הציל את ההשכלה הגבוהה מקריסה וחתם על הסכם היסטורי עם ארגון המורים. שרת התרבות והספורט לימור לבנת מביאה את התרבות גם לפריפריה, שר התחבורה ישראל כץ לא מפסיק להשית תשתיות ולבנות רכבות וכבישים. ומסתבר שהשר להגנת הסביבה גלעד ארדן הוא המגן הכי טוב של הסביבה אי פעם - אתם מוזמנים לשאול פעילי סביבה שאינם ליכודניקים. על כל אלו מנצח נתניהו עם צוות שמייצר רפורמות והמפכות למעננו.

      ומה נאמר על המצב הביטחוני? שהרי שקט ושגשוג של הכלכלה הפלסטינית, כן,כן הפלסטינית, לא נראו כאן בצורה כזו מאז ומעולם. בנימין נתניהו הוא הבחירה שלי לראשות הליכוד והוא המועמד להמשיך ולהנהיג את מדינת ישראל ועם ישראל. לכם חבריי מתפקדי הליכוד, אני פונה ומבקש - השתתפו בבחירות, הביעו את תמיכתכם בנתניהו ובתנועה, נצלו את זכותכם לבחור והשמיעו את קולכם. מחר מחזקים את הליכוד ומצביעים נתניהו!