איש לא יציל את חוסני מובארק, נשיא מצרים לשעבר. סוזאן, רעייתו, שיגרה בסוף השבוע מכתב תחנונים לתשעה מנהיגים בעולם בבקשה לאפשר לה ולבניה לעזוב את מצרים ולמנוע עונש מוות מבעלה. היא פנתה לברק אובמה, לאנגלה מרקל, למלך סעודיה, עבדאללה, לניקולא סרקוזי ולאחרים. אם ישיבו לה - תהיה זו תשובת נימוסין, וסביר להניח כי לא יטרחו להשיב לה.
מה שנותר מן ההפיכה במצרים הוא הדחתו של מובארק והעמדתו למשפט. התקוות שפרחו בכיכר תחריר לפני שנה בדיוק הפכו לשילוב, לא בלתי צפוי, של צבא המסרב לוותר על עמדות הכוח והכלכלה שלו ואחים מוסלמים שזכו ברוב בפרלמנט ויקבעו מי יהיה הנשיא הבא. אם יחליטו מפקדי הצבא להיענות לתחינותיה של סוזאן מובארק ולהציל את משפחתה, יעמוד הצבא מול מתקפה משולבת של צעירי תחריר והאיסלם הקיצוני. אין להם שום עניין בכך, ואין הם עומדים לשלם שום תשלום על עונש מוות למובארק ומאסר לבניו.
מנהיגי העולם אינם פועלים לפי סנטימנטים, ולרובם גם אין סנטימנטים לרודן חביב ששלט בארצו 30 שנה וקיים את כל מאפייניה של מדינת משטרה, גם אם היה פרגמטיסט, מתון ופרו-מערבי. גם פנייה שלהם לטנטאווי, שבה יבקשו להימנע מעונש מוות, אם לא תהיה כרוכה בסנקציות, תהיה חסרת משמעות, ואילו הם לא יעלו בדעתם לאיים על מצרים החדשה, אם כל מה שתבקש יהיה לשים קץ לחייו של הנשיא לשעבר, האדם החולה על הנילוס.
צעירי תחריר יחגגו בכיכר
המשפט יסתיים בקרוב. קשה מאוד לדעת אם יש בו שמץ של הגינות. סופו צפוי. צעירי תחריר יחגגו בכיכר, וזה יהיה רגע נדיר של נחת, במחיר נמוך. לאחר היוודע תוצאות הבחירות ולאחר שהתברר שיהיה זה הפרלמנט החדש שיקבע את הוועדה אשר תקבע את החוקה החדשה, ולאחר שהתברר שלצבא לא תהא ברירה אלא להגיע לשיתוף פעולה עם האחים המוסלמים, ולאחר שהתברר שהאחים הם בכלל הצד הנורמלי של המשוואה אל מול הסלאפים, יהיה בגורלה הקטלני של משפחת מובארק כדי לשעשע מעט את ההמונים ולהרגיעם.
מנהיגי העולם כבר צופים קדימה ובוחנים כיצד יתנהלו מול הממשל הבא בקהיר.
המדיניות שלהם בנושא תהיה ברורה. למעשה, כל מה שיחזק את האפשרות שהאחים המוסלמים לא יערכו שינויים מדיניים וביטחוניים מרחיקי לכת, ולא יפנו עורף למערב, ושהצבא ישמור על מעמד מרכזי (גם אם הוא לא יהיה זהה למעמד הצבא הטורקי לפני ארדואן), וימצא את הדרך הנכונה לחיות עם האחים המוסלמים (ולהבטיח את חלקו בכלכלה) - יהיה מקובל על מי שקיבלו את מכתביה של סוזאן מובארק.