פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      משא ומתן: גם 26 בינואר חלף

      זהו, אז עוד תאריך יעד חלף - 26 בינואר. הפלשתינים קיבלו את בקשת הקוורטט לשלושה חודשים של הידברות עקיפה וישירה ונענו להצעתו של מלך ירדן, עבדאללה השני, לקיים פגישות ישירות, אפילו חמש, בעמאן, בלי שמישהו האמין שהיה יכול לצאת מזה משהו. הם הזהירו כי לאחר 26 בינואר לא יימשכו השיחות, וכי הם יחפשו דרכים אחרות להיחלצות מן הדרך ללא מוצא. עכשיו הם משגרים את שליחיהם לעולם כדי לחדש את היוזמה לזכות בהכרה באו"ם, ומפנטזים על הפגנות לא אלימות שיחזירו את תשומת לב העולם לעניינם. ואנחנו? אנחנו עוקבים אחריהם בעניין ומחכים לצעד הבא שלהם כדי להגיב. מה פתאום שניזום משהו משלנו?

      אם תחל פעילות אינטנסיבית באו"ם, נחזור על המנטרה שדברים כאלה אפשר לפתור רק בשיחות ישירות, ונסמוך על כך שהאמריקנים יתמכו בכל אשר נאמר, בעיקר אם זה קורה בשנת בחירות. אם אכן יתקיימו הפגנות לא אלימות, נסביר לעולם כי כך לא פותרים בעיות כבדות משקל כמו סכסוך בינלאומי מתמשך, ואם יהיו אלה הפגנות אלימות, חלילה, נוכל תמיד לגלות את פרצופם האמיתי של הפלשתינים: הם אינם רוצים מדינה ולא פתרון של שלום, לא כלכלה מפותחת ולא השכלה לילדיהם, אלא להרביץ לנו.

      צוות תגובות איננו מדיניות

      אנו אחוזים, כמו תמיד, זה בזה, פוגעים בעצמנו כאשר אנו פוגעים בצד השני, ולמרות זאת, כאילו איננו רשאים לפעול בניגוד למוירה (הגזירה היוונית) - אנו חייבים לפעול בדיוק כפי שפעלנו בעבר ולא להגיע לשום הישג.

      נתניהו נהנה כיום ממערכת הבחירות האמריקנית, אך הוא יודע שהיא תסתיים בראשית נובמבר. זה כבר מעבר לפינה. הוא רואה את המצב במפלגה הרפובליקנית, את ההתאוששות הכלכלית בארה"ב, ומבין שהסיכוי שאובאמה ייבחר מחדש אינו מבוטל כלל. הוא גם יכול להעריך שאובאמה יתנהג באופן שונה כלפי הסכסוך הישראלי-פלשתיני אם ייבחר בשנית.

      ישראל, גם זו שבהנהגת הימין, אינה יכולה להרשות לעצמה להסתפק במדיניות של צוות תגובות. היא חייבת להציע משהו מעבר לסיסמאות על חשיבות השיחות הישירות, או להצגת 20 עקרונות חלולים שאין מאחריהם ולו מחשבה מקורית אחת.
      אם בנימין נתניהו אינו מוכן לשלם את מחיר הסדר הקבע - שיציע הסדר ביניים; אם אינו רוצה בהסדר ביניים - שיציע מהלך חד-צדדי מתואם.

      תפריט האפשרויות המדיניות רחב הרבה יותר ממה שאפשר לראות בעין בלתי מזוינת, ודי לו לשגר מישהו לגנזך המדינה כדי לראות עד כמה הוא עשיר.

      בתחום הצבאי אנו אמונים על יזמות מתמדת. כדאי להעתיק זאת גם לתחום המדיני.