בית הדין הארצי לעבודה דחה היום (חמישי) ערעור שהגיש מבוטח של קופת חולים לאומית, שתבע מיליון שקל מהקופה בטענה שסירבה לממן עבורו ניתוח השתלת כליה שעבר בדרום אפריקה. התביעה קבעה כי מדובר היה בכליה שנתרמה מאדם חי, באמצעות סחר איברים אסור.
מפסק הדין עולה כי באוגוסט 2002 עבר המערער ניתוח השתלת כליה מתורם חי, בסיוע חברת תיווך שפרסמה מודעה בעיתון. כשחזר ארצה, לאחר שעבר את הניתוח, החליט לתבוע מהקופה כ-100 אלף דולר עבור התשלום לחברת ההשתלות. הקופה הסכימה לשלם לו רק כ-80 אלף שקל, אולם בהמשך סירבה לממן אפילו חלק מהניתוח, כשהתברר לה, לדבריה, כי המערער הגיש מסמכים לא אותנטיים.
המערער לא התייאש ופנה לוועדת הערר למימון שירות רפואי בחו"ל, שקבעה כי לא קיבלה ממנו "מידע בדבר זהותו של התורם, לרבות אזרחותו, ואישורים מתאימים של המרכז המשתיל". עוד נטען כי "אי מסירת המידע מעורר חשש כי הפעולה בוצעה תוך 'סחר באברים'". בהמשך הוועדה אכן קבעה כי "מדובר במקרה ברור של סחר באברים", מה שהביא לדחיית התביעה שהגיש המערער לבית הדין לעבודה בתל אביב.
"ישראל לא מכירה בלגיטימיות של סחר באיברים"
בשלב הזה פנה המערער לבית הדין הארצי, וטען כי השתלת הכליה בגופו לא הייתה בגדר סחר אברים אסור. לדבריו, לא הייתה זו אלא "השתלת אברים מסחרית" במסגרת "תעשייה מוסדרת של מתווכים ובתי חולים בחו"ל". עוד טען, כי בעת ביצוע ההשתלה לא הייתה כל מגבלה של חוזר מנכ"ל או חוק לביצוע השתלת אברים מסחרית.
הדיינים, בראשות הנשיאה נילי ארד, קבעו, כאמור, כי אכן מדובר בסחר בבני אדם, וככל הנראה התורם היה ישראלי, ואולי אף קרוב משפחתו של המערער, כפי שנכתב במסמכים של בית החולים בדרום אפריקה בו בוצעה ההשתלה. בית הדין הארצי הוסיף שהשיטה המשפטית-ערכית הנהוגה בישראל ובמדינות העולם המערבי, אינה מכירה בלגיטימיות של סחר באברים בהשתלות מן החי ומן המת בין אם בוצעו בישראל או בחו"ל. עוד הובהר, כי האיסור על סחר באברים מקנה הגנה מפני ניצול מצוקתם של אנשים ועשיית שימוש בגופם של עניים כמקור אספקה של "חלקי חילוף" להשתלה.
עוד בנושא:
לראשונה ברפואה: רחם של אשה יושתל בבתה
שיא ישראלי: בן 74 עבר השתלת לב מלאכותי