הודעתו של שר הפנים, אלי ישי, לאשר הבוקר (שני) 257 בקשות של משפחות ילדי עובדים זרים להישאר בישראל, לא עוררה שמחה רבה בקרב ארגוני הסיוע לעובדים זרים. מאז אוגוסט 2010, אז החליטה הממשלה להעניק מעמד שהייה לילדים בלתי-חוקיים ולבני משפחותיהם העומדים בקריטריונים שקבעה ועדה בין-משרדית, הוגשו לרשות האוכלוסין וההגירה 701 בקשות למעמד. 118 בקשות נוספות נדחו, ו-260 משפחות נותרו בעלטה, וממתינות להחלטת המשרד בנוגע לזכאותן.
במוקד לסיוע לעובדים זרים אמרו היום כי נוכח מספרם הזעום של הילדים שהוחלט להכיר בהם, ממשלת ישראל צריכה "לתקן את המעוות ולקבל החלטה חדשה, כזו שתאמץ את רצון הציבור ותכיר בילדים שנולדו וגדלו בישראל ככאלה". במוקד קראו לישי לקבל החלטה לבחון את מעמדם של הילדים "בנפש חפצה" - ולא כפי שעשה עד כה.
"אני לא פיליפינית, אמא, אני ישראלית"
רודה, בשנות השלושים לחייה המתגוררת בדרום תל אביב, היא עובדת זרה העוסקת בניקיון מהפיליפינים השוהה בארץ מזה עשר שנים. לרודה שני ילדים, שרלוט בת שש וחצי, הלומדת בכיתה א' בבית הספר רוגוזין בעיר, ואדריאל-איזרעל בן השנתיים וחצי. "הגשנו את הבקשה להישאר מעל לשנה ואנחנו מאז לא יודעים שום דבר. אף אחד לא דיבר איתנו, לא אמר לנו מה קורה איתנו ומה יקרה, אנחנו כל הזמן מקווים ומתפללים שיתנו לנו את האשרה בקרוב".
הבחירה לקרוא לבנה בשם השני "איזראל" אינה מקרית. לאחר עשר שנים בארץ, ישראל היא ביתה של רודה ובתה, שרלוט, לא מכירה שום מציאות אחרת מלבדה. "אני מחוברת למקום הזה, כאן אני רוצה לחיות. זה כל מה שהילדים שלי מכירים, הם שמעו על הפיליפינים אבל הם לא חושבים שהם באיזושהי דרך משם. שרלוט מדי פעם שואלת אותי, 'אמא, מה יש בפיליפינים? זה נכון שאת פיליפינית?'. והיא גם כל הזמן אומרת: 'אני לא פיליפינית, אמא, אני ישראלית'."
רודה מספרת כי בתה שרלוט מודעת למה שקורה סביבה ולאפשרות שיגורשו. היא חוששת יחד עם יתר הילדים בני גילה בכל פעם שמופצות שמועות שמשטרת ההגירה באזור. "היא כל הזמן מפחדת, קשה להסביר להם למה הדברים ככה. היא כל הזמן שואלת אותי 'אולי הם באים לקחת אותנו?' ואני אומרת לה מה פתאום. מאוד קשה לחיות ככה, שלא יודעים מה יקרה מחר. אם מישהו רק היה אומר לנו משהו, שנדע איפה אנחנו עומדים".
גם בעמותת "ילדים ישראלים" סירבו להתרצות ממספר האשרות הנמוך שפורסם הבוקר, ותהו על מועד פרסום ההחלטה. "מאוד תמוה ששר הפנים נזכר, יום לפני הדיון בוועדת עוז בנוגע לעיכוב במתן התשובות למשפחות, להחזיר תשובה לחלק מהן", אמרה יו"ר העמותה, רותם אילן. "את הבקשות סיימו לבדוק כבר באוגוסט, ומאז הן יושבות על שולחנו של השר - ומחכות לאישורו. יש להחזיר תשובות לכל המשפחות שממתינות למעלה משנה וחצי, ובינתיים סובלות מהטרדות של פקחי יחידת עוז. כמו כן, יש לאפשר לקבוצה של כמה עשרות ילדים - שהתחילה השנה ללמוד בכיתה א', להגיש בקשה למעמד".
בעמותה אומרים כי "לא סביר שילדים אלה ישלמו את מחיר הסחבת הבלתי-מתקבלת על הדעת של משרד הפנים. כל עוד הדרישות הבסיסיות הללו לא יאומצו, נמשיך ואף נחריף את המאבק במשרד הפנים, שביד אחד מגרש ילדים חפים מפשע, וביד השנייה מביא מאות אלפי עובדים חדשים".
"הילדים משלמים את מחיר הסחבת של משרד הפנים"
עו"ד אסנת כהן-ליפשיץ ממוקד הסיוע אמרה כי "הנתונים המבישים שנחשפו הבוקר מלמדים שרק מספר זעום של ילדים יזכו לקבל מעמד בישראל, והמסקנה היא שבניגוד לרצון הציבור, קבוצה גדולה של ילדים טרם קיבלה מעמד, ונתונה למצוקה ולאי-יציבות, שעה שהוריהם אינם יכולים לעבוד בישראל או לפרנס אותם בכבוד. קבוצה אחרת חשופה מכך למעצר ולגירוש, שאינם דרך נאותה לטיפול בילדים". לדבריה, הממשלה צרירה לקבל לאלתר החלטה שתסדיר את מעמדם של הילדים "ותשים קץ לרדיפת המשפחות".
עוד בנושא
פניהם של הילדים הזרים מכיתה א' ילחצו על נתניהו
תיעוד: כך עוצרת משטרת ההגירה ילדה עם אמה
לפנייה לכתבת: anat.shalev2184@walla.com