סמוך לאגם נקורו בקניה, אפריקה ישנו פארק לאומי, הזוכה לשמירה קפדנית של ארגון ה-Kenya Wild Life Service. בפארק חי זן נדיר של אריות, שמטפס על עצים.
באחד הלילות אותם אריות הרגו וטרפו שישה שומרים, למרות שאלו היו חמושים. כיוון שחששו שאריות שטעמו את טעמו של בשר אדם יהרגו שוב, ומכיוון שלא היה ידוע מי מבין אריות הלהקה הוא שהרג את השומרים, ההנהלה של Kenya Wild Life Service החליטה לחסל את כל הלהקה.
במשך שנתיים לא היו בפארק אריות כלל. בעקבות זאת החלו להתרבות בעלי חיים אחרים בפארק, כמו בופאלו, נמרים וקרנפים, מה שהוביל לחוסר איזון אקולוגי באזור. לכן הוחלט לפנות לטנזניה, בין המקומות הבודדים בעולם בהם נותרו אריות המטפסים על העצים כדי להשיב אריות מטפסים לפארק ולאזן את המארג האקולוגי.
כיום יש בנקורו להקה בודדת של אריות כאלו, המונה שני אריות, ארבע לביאות וגוריהם. כיוון שבפארק נקורו יש דרך עפר חיצונית, רק בה רשאים מבקרים לנסוע (אסור לשוטט בפארק ברגל), ותצפית על האריות היא נדירה מאוד וגם צילום שלהם הוא נדיר.
ישנן כמה סברות, מדוע החלו האריות לטפס על העצים. האחת היא מגיפה של עקיצות זבובים שהובילה בשנות ה-60 למותם של אריות רבים. ישנן עדויות לכך שהאריות מטפסים יותר על העצים בחודשים אפריל ומאי, כאשר מתחילה מתקפת הזבובים. סברה אחרת היא שהאריות למדו את הטיפוס על העצים כמנגנון הישרדותי, כאמצעי הימלטות והימנעות מחיכוך. ואכן, בכל פעם שחיה חזקה וגדולה כגון קרנף (שהוא צמחוני, אבל בעל קרן חדה ומסוכנת) או בופאלו עוברת בסמוך לאריות (למרות שליטתן המלאה ביער), הלהקה כולה עולה במהירות על העצים.
צילומים: ודים אונישצ'נקו באדיבות אתר photolight